וכל המילים שאכתוב
יהיו טיוטה
למילים הבאות.
והגוף הזה, גוף טיוטה
נייר מחוק שבכל יום אני
מוחק ממנו הכל, ולמחרת רושם שוב
כמו שיר שמנסים לכתוב ומוחקים
ורושמים. כמו עיר שמנסים לבנות
והיא נחרבת ומתכסה אדמה, ובאים בני אדם
ובונים שוב. כמו שביום בו אלך מכאן
מיד אקווה לשוב.
הגוף שלי הוא תל שאני חופר בו חפירות ארכיאולוגיות.
כשאני מוצא בו תגליות מתקופות קדומות בחיי
אני שומר אותן במוזיאון המוח ובמוזיאון הלב.
לפעמים אני מוצא שברי חרסים עתיקים, ומנסה להרכיב
מהם משהו שלם. בחפירות האחרונות
מצאתי יציקת גבס שלמה שיצקו בתקופה פרה-היסטורית
בין כפות ידי. ניתן ממש לראות בה סימנים עדינים
של טביעות אצבעות דומות מאוד לאלו שאני מכיר היום
וניתן להעריך די במדויק את הרוך
שבו אחזתי את הגבס הנוזלי והחמים
בימים ההם שקדמו לספירת ימי חיי.
תגובות