כמשה אל הארץ המובטחת
אליה לא יבוא.
כמה, אך בלבו יודע
שימות על הר נבו.
כדוד המגואל בדם
ציפה לבנות בית עולמים.
כרחל המייחלת לבן
ותקוותה קבורה בשירים.
רגע בודד ישנו בחיינו,
עצוב וכואב, נכזבה תקוותנו
ועם זאת מלא הוד עודנו.
ודוב חכם יגיד רק זו בלבד:
"חיי אקריב למען רגע אחד,
הרגע שלפני הטעימה מן הכד".
תגובות
הייתי כאן.