הכול שרוף שם
ולא מאש
וקול חודר בם
לייאש לוחש
והם עוברים הכול
ומנסים לשרוד
ונשברים מהאתמול
ומכלום קוטפים תקוות
מעצמם,
הם לא יכלו לו
הוא לא יכל להם.
בביטחונם,
הצילו את עצמם
ואת ילדיהם.
ושוב חוזרים התמונות
והם בטלים ברגע
לא נותנים לזיכרונות
להישאר לרגע
דמעות הם מוחקים
במכחול של רוגע
למחר הם מצפים
לטוב שבהיסטוריה
תגובהתגובות