לכל זוג יש שם

כ"כ עצוב.

ולמרבה הזוועה הזכרת לי את 'לכל כדור יש כתובת'.

בס"ד.

בדיוק היום ראינו תמונות של המורה שלנו מהמסע לפולין,
וראיתי גם תמונה כזאת. ליד התמונה היה קטע ממש יפה. חבל שאין לי אותו...

אני מצטערת שאני לא מגיבה על התמונה עצמה,
פשוט אין לי מילים...

בגלל זה תמיד מפחיד אותי שיש מלא נעליים בערימה, כי האסוציציה הראשונה היא של השואה..

ולמרות הקושי, אני אגיב גם על התמונה עצמה- לא רואים טוב..

כנפיים [של אש]

לתמונה, לרעיון שלה, לרעיון שלי...

לרעיון, לשואה.. הנושא הזה הורג אותי.

העברת את זה טוב, חוץ מהחדות, שלענ"ד ניתן היה לטשטש רק את הרקע והנעליים יקפצו לעין.

אבל זה מזעזע. אני פשוט לא מסתדרת עם הנושא הזה. מה לעשות.