וכולם רצים,
את הכביש חוצים.
וברמזור אדום,
משאירים אותי לדום.
עולים כולם על הרכבת,
יוצאת, לא מתעכבת.
ורק אני עצלן,
בוהה ושאנן.
הצופר נשמע, גלגליה נעים.
כולם נוסעים להם, קדימה לחיים.
עלה מהר על הרכבת.
עלה, היא לא מתעכבת.
לא תחזור היא בשבילך,
זה גם לא תלוי במזלך.
זה רק בך, בכוחך.
ורק אני עצלן,
בוהה ושאנן.
עלה על הרכבת.
אל תבהה אחור.
עלה, היא לא מתעכבת.
היא תשאיר אותך לבד בקור.
נצל את הזמן,
אל תישאר שאנן.
רוץ! אולי תספיק,
רוץ! לא מאוחר.
הם רצים אל המחר, אבל לכל יום יש מחר.
ושוב רק אני עצלן
בוהה ושאנן.
תגובות
לפני כל ההערות הקטנות יש פה כמה פנינים גם אם ייחשבו פשוטות חלקן גלויות וחלקן
מבעד טקסט הקיים
וכולם רצים,
--> אני לא בטוח שהייתי פותח שיר בתחושה שהקורא באמצע שיר.
את הכביש חוצים.
וברמזור אדום,
--> ברגע שפסחת לפתוח שורה בואו חיבור זה מבלבל, לא?
משאירים אותי לדום.
---> לידום? כיוון שדום יוצר אזכור לעמידת דום.
עולים כולם על הרכבת,
יוצאת, לא מתעכבת.
---> משפט מוארך מידי, לעניות דעתי
ורק אני עצלן,
בוהה ושאנן.
הצופר נשמע, גלגליה נעים.
כולם נוסעים להם, קדימה לחיים.
עלה מהר על הרכבת.
---> המעבר מגוף שלישי לגוף שני חתוך מיידי וקטוע
עלה, היא לא מתעכבת.
--> שורה מיותרת, ההתעכבות נכתבה כבר לא?
לא תחזור היא בשבילך,
זה גם לא תלוי במזלך.
זה רק בך, בכוחך.
ורק אני עצלן,
בוהה ושאנן.
עלה על הרכבת.
אל תבהה אחור.
עלה, היא לא מתעכבת.
היא תשאיר אותך לבד בקור.
נצל את הזמן,
אל תישאר שאנן.
רוץ! אולי תספיק,
רוץ! לא מאוחר.
הם רצים אל המחר, אבל לכל יום יש מחר.
--> שוב, שורה טיפה מוארכת
ושוב רק אני עצלן
בוהה ושאנן.
אבל תודה!