ביני לביני קיים דבר
בתוך עצמי הרגש מוכר
כמין דו שיח ,שיחת חולין, מונולוג
יש בו מן השמחה אך הוא גם מקור לדאוג
והוא צועק:
מתוק מיין אך משקר
שכרון חושים יש בו
והוא זועק:
שמחה זו למה היא עושה
הרי זו בעצם מבוכה
ולעיתים אני איני אני
ואני שותה ושותה ושוטה. שקרון מעמקים.
ולפעמים מעורר אני הבוקר
כבוקר קם ורוכב על היום
הוא נתון בידי ואין אני נתון בידיו
במושכות, אני מושך
כורכם על ידי מרצון, אל מול ליבי וכלפיי מעלה
עולה אני למעלה עולה. שכרון גבהים
תגובהתגובות