כמה רציתי
כעבד נרצע
לבוא אל המשקוף
ובשיא הכנות
לא לרצות ללכת
יודע שאסור
אבל לא מסוגל
ועכשיו חור בבשר
כואב פחות מהחור בנפש
ועתה ישאר סימן
יפה יותר מהחטטים
מהשריטות מהצלקות
שכבר היו לי לפני
ויהיה לי שקט
ועד שופר לפניך אתהלך
בלי לבטים
בן חורין מסערות
הבחירה הקלה
תגובהתגובות