פצ'וצ'ים-מוארך

בס"ד
בגלל שאמרו לי שזה קצר מדי הארכתי את זה.


פרק שני
רק כשירדו מההר, נזכרו הפצ'וצ'ים שהם לא שאלו את היצורים לשמם ומי הם. צימי הציע שהם יחזרו למעלה לשאול את היצורים מי הם, אך צור וצור התנגדו. "בכלל" אמר צור, "אפשרי שהוטל כישוף עלינו בתחומי ההר, שלא נשאל מהם. אך כשנחזור ננסה שוב".
והם התחילו ללכת לכיוון צפון. פתאום אמר צמר: "פתאום נזכרתי במשהו שאבא אמר לי פעם: " פעם, כשאני ואמא טיילנו קצת מחוץ למדבר, ראינו יצורים מוזרים, שגרים בארמון הדור. כשהגענו לארמון, ראינו על הארמון שכתוב משהו. כל מיני סימנים וכתבתי אותם". ואז הוא העביר לי קלף ועליו כתובים הסימנים. לרוע מזלנו, לא לקחתי אותו". פתאום צימי הסתכל אחורה וראה משהו נזרק מההר...
***
צימי רץ לשם וראה שם חבילה. הוא פתח אותה וראה בפנים אוטובוס. אוטובוס צעצוע. מקרטון. היה מודבק עליו קלף שהיה כתוב עליו: לכם, מה"קונפטים". הוא רץ בחזרה לאחיו והראה להם את הקלף והאוטובוס. צמר אמר: "מוזר מאוד, מה יועיל לנו אוטובוס צעצוע מקרטון?" והוא בחן את האוטובוס וראה חריץ קטן מלמטה. הוא הסתכל בפנים, ופתאום התחילה משב רוח שסחפה רק אותו (בלי האטובוס, שנפל על הרצפה). צימי וצור הבינו שמי שמסתכל בפנים נסחף,ואז צור הרים וקרע את האוטובוס ופתאום בקע משם אור חזק מאוד, ואיתו גם משב הרוח החזקה שבאה מאי-שם שסחפה אותם הפעם. הם נסחפו ברוח, ופתאום צור קרא: אני רואה את הקלף! צימי, הוא ממש לידך! תפוס אותו! וצימי הצליח לתפוס אותו, לאחר מאבקים רבים ונועזים עם הרוח. הוא צעק: זה השתנה, לא כתוב שם מה"קונפטים" אלא... אך הוא לא הצליח לסיים את המשפט, כי ברגע שהוא אמר את המילה "קונפטים" התחיל רעש מחריש אזניים ואז הם התעלפו ופתאום גילו את עצמם...
***
על הר. מרחוק הם עדין ראו את הארמון. צמר התעשת ראשון:
"צימי, תביא לי את הקלף" אמר. צימי הביא לו את הקלף וצמר הסתכל וקרא: "יש כאן את אותם סימנים שאבא כתב לי! אני זוכר!"
צור אמר: "כדאי לנו לא לבזבז זמן ולהתחיל ללכת, ובדרך נחקור את הקלף" צמר וצימי הסכימו איתו והם התחילו ללכת. בינתיים, הם לא גילו דבר על הקלף. הם הלכו וראו מפלצת קטנה בעלת כוחות טבע.
(סלעים, דשא, גשם, וכ'ו) היא זרקה עליהם סלעים עטופים קרח מלווים בברד חזק. צמר החזיר עם כדורי קרח וצימי עם סינוור ישר לעיניים והמפלצת מתה. פתאום הם ראו חומת סלעים וכדורי ברד...
***
תותחים הפציצו אותם עם כדורי ברד, ותותחים אחרים עם סלעים. צימי הוציא אנרגיה מברק וחתך את החומה באמצע. החומה נבקעה לשניים ושאר החומה נפלה. לפניהם צמח דשא גבוה שירה בהם חלקיקי דשא קטנים ומכאיבים. צור שלח כדור לבה ענקי ששרף את כל הדשא. פתאום ירד גשם חזק מאוד וכיבה את האש אך הגשם ירד מאוחר מדי, וכל השדה נשרף. מאחורי הדשא היה מבצר עם תותחים, רובים וכדורים. התותחים ירו כדורי סלע והרובים חלקיקי ברד. צימי שוב שלח מכת אנרגיה, ששברה את כל כדורי הסלעים שנורו עליהם וניפצה אותם לחלקיקים קטנים. המפלצות הבינו שלא יגברו על הפצ'וצ'ים עם סלעים, וזרקו כדורי ברד. צור וצמר איחדו כוחות, ושמו חומה משותפת של מים ואש, כך שכל כדור ברד שהתקרב נמס, או מהאש או מהמים. בינתיים צימי שלח חשמל והרס את כל התותחים. כשנגמרו להם הכדורים ברובה והכדורים הגדולים לזריקה, צור וצמר פרקו את החומה שהם הכינו והתפנו להרג המפלצות עצמן. כולם איחדו כוחות ושלחו כדור משותף וכל המפלצות מתו. הם הלכו וראו עמק קטן משמאלם (מערב) ובו מערה. צמר אמר: "נרד ונבדוק את המערה, כי אולי יש שם יצורים שיכולים להפריע לנו בהמשך". "ואולי אפילו ההורים שלנו נמצאים שם" העלה צור השערה. הם ירדו למערה, נכנסו לתוכה והתחילו ללכת. המערה היתה מוזרה, כי היו בה קצת אורות. פתאום שמעו חריקת דלת מתוך המערה...