אמא אמרה שכאן הוא דרך
יפה מתמיד נראה כמלאך
אך משהו בי , סירב להאמין
מלאכים יש
אולי רק בסיפורים.
אבא אמר עוד מעט יום הזיכרון
ואנחנו גם את הסיפור שלנו נצטרך
לקרוא..
שאלתי את אבא , זה סיפור אמיתי?
ופתאום הבנתי שהסיפור הוא אני
הנה בא ילד לקרוא אותי..
בוא ילד ! רק אל תסגור אותי
הוא סגר וסגר בכאב..
שיכאב מישהו אחר
אבל ספר אחר נפתח לידי
הנה בא הילד שסגר אותי
גילה לי שלא האמין במלאכים
אבל עכשיו הוא סיפור
וכבר מאוחר
צריך הוא ללכת על המדף
על המדף ליד התמונה פתוח לו ספר
שלא השתנה
תמיד אותו סיפור
עצוב וכואב
אמרו לי שיש עוד המון בתים..
אז שיכאב מישהו אחר
תגובהתגובות