ערב יום ירושלים ה-50
לרגל יום ירושלים ה-50 הקרב ובא, רציתי לשתף ברשמים מתוך מסע מרתק במקורותיו התנ"כיים של השיר 'ירושלים של זהב', לצד אלה שאותם שאבה המשוררת נעמי שמר מאוצר הספרות היהודית.
אין לשכוח שהשיר פורסם רק כשלשה שבועות לפני מלחמת ששת הימים, פרק זמן של מתח וחרדה עבור העם היושב בציון. היתה בארץ דאגה גדולה ופחד אמיתי מעבדול נאצר שסגר את מיצרי טיראן ואיים להשמיד את ישראל. עם זאת, כאשר מתבוננים במילות השיר, קשה להשתחרר מהתחושה שהעיר שחוברה לה יחדיו כאילו המתינה לשחרורה הקרוב, העתיד לבוא אך ורק אחרי שהאהבה אל ירושלים קיבלה את ביטויה בשירה של נעמי שמר, שיר, שלעניות דעתי, נכתב בהשראה נבואית.
ירושלים של זהב/ נעמי שמר
אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה [1]
העיר אשר בדד יושבת [2]
ובליבה חומה
ירושלים של זהב [3]
ושל נחושת [4] ושל אור [5]
הלא לכל שירייך [6]
אני כינור [7]
איכה [8] יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית [9]
בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע [10]
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים [11] [12]
קטונתי [13] מצעיר בנייך [14]
ומאחרון המשוררים [15]
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף [16]
אם אשכחך ירושלים [17]
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית [18]
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות [19]
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
בסוף המאמר תוכלו לראות רשימה של מקורות תנ"כיים המשובצים בשיר.
נחשפתי בלימוד לפני 5 שנים, כשהשתתפתי בלימוד אבות ובנים בבית ספרו של בני הצעיר. על הלומדים הוטל לעיין במקורות שצוינו, ולאתר את הרמזים אליהם, החבויים בשיר. זוהי, ללא ספק, היתה חוויה חינוכית מרגשת ומשמעותית. אתם בהחלט מוזמנים לקחת חלק ולנסות זאת בעצמכם - וודאי תמצאו שמדובר בחיבור שייחדש משהו בקשר של כולנו לירושלים.
בשיר של נעמי שמר, נושבת רוח וחיבה לארץ ישראל לירושלים. השיר הוא ביטוי לתשוקה לחדש את החיבור בין העם וההיסטוריה שלו, כשירושלים בירתו.
רעיון זה בא לידי ביטוי גם בסיפור החסידי נפלא, המספר על חסיד אחד שעלה לארץ ישראל וקבע את דירתו בירושלים, ולא היה יכול להסתגל לתנאי החיים הלא קלים בירושלים (דאז!), ונמלך בדעתו לשוב לפולין. לפני נסיעתו בחזרה, הלך לקבל את ברכת פרידה מהצדיק, ר' שמחה בונים מוורקא, שדר באותם ימים בירושלים, וסיפר לו את סיבת עזיבתו את הארץ (למבט מעניין על אהבתו של אותו צדיק לארץ ישראל, שווה לעיין בקישור.)
נאנח הצדיק מעומק ליבו ואמר: "אין לי אלא לרחם עליך. כפי הנראה, לא נשאת חן בעיני ירושלים. שאילו היית נושא חן בעיניה, הייתה נושאת חן בעיניך". נכנסו דבריו של ר' שמחה בונים לליבו של אותו חסיד, חזר בו מהחלטתו לעזוב את הארץ ונשאר בירושלים.
דברים דומים כותב ר' יהודה הלוי בסוף ספרו, הכוזרי:
"ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש ינחץ העניין המיוחל, שכר גדול וגמול רב, כמו שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, - רוצה לומר כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".
כאשר חוזרים חמישים שנים לאחור, ונזכרים באותם שישה ימים מופלאים, אנו מוצאים עצמנו פעמים רבות נלכדים ברושם העז של סיפורי הגבורה מאותה מלחמה. אולם, אם נשאל את אותם חיילים שנטלו חלק בקרבות, הם יתקשו להסביר את הניצחון מנקודת מבט צבאית, וסביר להניח שיאמרו שהמלחמה הוכרעה עוד בטרם החלה. מסתבר, שבטרם חתמו חיילינו את הניצחון, הוא החל לפעם בליבותיהם של בני העם היהודי.
בעזרת לימוד השיר, העיתוי של פרסומו וההשלכות שהיו לכך, אנו בהחלט יכולים לראות כיצד איחודה של ירושלים היה תוצאה ישירה של האהבה הדו-כיוונית המתוארת.
יום ירושלים שמח!
רשימה של מקורות תנ"כיים ועוד (לפי סדר הופעתם בשיר, כמצוין בגוף השיר):
הכותב משמש כיזם חברתי, מיוזמי הבוידעם - רשת חנויות חברתית בירושלים
תגובהתגובות