הספסל שישבנו עליו ביחד
כבר מזמן נעקר,
החול בגן שעשועים הפך לגומי
סיננטי יקר.
היינו רק זוג
מאז הצטרפו אלינו ארבעה זנבות
שמונה עיניים
ושמונים אצבעות.
אהבתי לשמוע אותך מדבר
חששתי מהשתיקות,
עכשיו אני מחכה לשקט
לא רוצה לשמוע ביקורת וגערות.
זו טעות שלי. אני המרובעת החנונית
שלא שוברת את השגרה.
ולעיתים אנחנו חוזרים לשבת על הספסל...
ומדברים ושותקים על כל מה
שקרה.
תגובהתגובות