פרידות. המון פרידות. אני נתקלת בהם יותר מידי, ועכשיו...
אני נוסעת באוטובוס, מביטה בדרך החולפת על פני,
אומרת שלום, נפרדת, זאת הפעם האחרונה...
והפלאפל שמאחורי התחנה, ששירת אותי נאמנה ברגעי מצוקה,
קונה עוד אחד אחרון ואומרת שלום, נפרדת, זאת הפעם האחרונה...
והשעון, שמחוגיו על השעות הקטנות ואני פוסעת ברחובות,
מסתכלת, אומרת שלום, נפרדת, זאת הפעם האחרונה...
והנהג, שהסיע אותי שעות ארוכות, בגשם, בשרב, בכל מצב,
אומרת שלום, נפרדת, זאת הפעם האחרונה...
רגל יורדת, ועוד אחת,
דלת נסגרת בפעם האחרונה.
נגמרה השנה.
שנה שחלק ראו בי כמטורפת, אפילו אני.
ואולי אני באמת כזאת,
לא לוקחת פרופורציות, נלחמת, מתאבדת,
מגשימה חלומות.
והיו שתמכו, שעודדו, שדחפו, שליוו,
שעזרו לי להיות מטורפת,
שעזרו להגשים חלומות.
לכו גם אתם אחרי החלומות שלכם, תרדפו אחריהם, תרוצו אליהם.
ואתם עוד תמצאו את מי שיתמוך, שיעודד, שידחף קדימה.
ותמצאו גם כאלה שירימו גבה, יביטו בפליאה.
והכי חשוב תמצאו את עצמכם.
נגמרה שנה, בדרך אל המטרה.
תגובהתגובות