אם הייתי צריך לתאר את תחושותי, הייתי מנסה את הכיוון של הצורות והצבעים. בצלילים אני פחות מבין ומילים זה מכבסה אחת גדולה.
לפעמים התחושה מתלבשת בקווים ישרים ורכים. אז לרוב אני ארגיש טוב, נינוח, רגוע. לפעמים הקווים הללו נעשים גליים ואז הנפש מתחילה לסעור. משהו מרטיט את המיתרים שם, בתוך הנפש, והקווים שלה מתחילים לזוז. "קווי הנפש" אני קורא להם. ככל שהגל שלהם יותר גבוה, הפריטה שם בפנים יוותר חזקה, יותר עוצמתית. לפעמים הקו הזה יכול ממש להשתגע, למשל אם אני מרגיש אהבה עצומה בלב ואז זה אומר שאין פריטה על המיתרים אלא יצירה שלימה מתנגנת שם. סוחפת, מלהיטה.
לפעמים הקווים הללו מקשיחים ואז זה אומר שלא טוב לה, לנפש שלי. כואב לה. לפעמים יש קו ישר בירידה מתונה ואז זה אומר שהיא קצת יבשה. עצוב לה בפנים אבל זה עדיין לא כ"כ מציק לה. לפעמים יש זיגזגים חדים לצדדים, למעלה ולמטה ואז המצב ממש קטסטרופה. אם אני לא אעשה משהו היא עלולה להתחיל לצעוק עלי בקול רם כ"כ עד שכבר לא אצליח לשמוע אותה ולא אבין למה אני ממש כאוב ועצוב. אם מפסיקים לשמוע אותה זה האסון הכי גדול שיכול לקרות. זה ניתוק אלים ומסוכן כי אז כל אחד הולך בדרך אחרת ובסוף נוצר פיצוץ גדול מאוד שנגמר בהרבה אש ולהבות.
גם צבעים יכולים לתאר את התחושות והרגשות. הצבע הלבן, עם זוהר מסביב הוא הצבע שמסמל לי את האהבה. ככל שהכדור הלבן הזה יותר גדול, הרגש הזה יותר נמצא שם בפנים. אם הכדור הזה גם קופץ זה אומר שהאהבה הזאת ממש משתוללת והנפש פוצחת במחול אדיר סביב משהו שהיא לא יודעת מה הוא (ליתר דיוק, מה היא...) ולוקח לה הרבה זמן להירגע. לפעמים חודשים שלמים.
אם הצבע השולט הוא הצבע "הכחול העמוק" (מזל שמאיר אריאל ניסח את ההגדרה הזאת. מה היינו עושים בלעדיה...), זה שהוא לא חד מימדי אלא מתבונן לעומק, יש שם רוגע, אבל לא שיטחי אלא חודר, מתבונן. בכללי, משפחת הכחולים מסמנים רוגע. התכלת מסמל רוגע יותר פשוט. צבע של ים, אני יכול שעות להתבונן בים ולא להפסיק. לחדש את המבט כל רגע.
הירוק הבהיר מסמל עליזות מסויימת. למשל אם נולד פתאום יום (לגמרי במקרה ובלי כוונה...) שבו קמתי על רגל ימין ובלי מחשבות ארוכות מדי, סתם יום עליז, כזה עם חיוך על הפנים בלי סיבה מוגדרת, הוא יהיה צבוע בצבע הירוק הזה. ברוב הזמן בו אני עליז לא ישלוט רק הצבע הירוק אלא תהיה משולבת תכלת. טיפה רוגע. בלי עליזות יתר. התמונה האופטימלית במצב הזה תהיה כרי דשא עצומים פרוסים על גבעות נמוכות המתחברות עם השמים בקו האופק.
תגובהתגובות