שיר לרעש,
שיר לחול,
שיר לפחד,
שיר לכל.
כותב אני לכם
מקולמוסי הרועד,
כותב אני ומפחד.
פה הרעש
הוא שקט המוות-
הדממה.
כאן הקודש מלחש
כמעט בלי קול,
מנשמה.
אסור שישמעו,
שלא יאבדו הכל.
במקום הזה,
הפחד,
הוא מנת חלקי,
במקום הזה,
הפחד,
הפך חיי,
ארוחתי.
במקום הזה,
הפחד,
בין מתים השאיר אותי.
לו יכולתי
עוד פעם אחת
לראות את משפחתי..
ואולי..
אולי עוד אראה.
כי הקרון,
לקח גם אותי.
תגובהתגובות