אֲבֵדוֹת

פורסם בתאריך ט"ו בשבט תשס"ז, 3.2.2007
בסיעתא דשמיא
 
אֶצְבַּעוֹתָי
 
נָשְרוּ כֻּלָּן
 
בְּלִי מֵנִיעַ,
 
אַךְ לֹא הָיָה
 
בְּיָדִי לִמְנֹעַ.
 
הִבַּטְתִּי אֶל יָדָי
 
וְלֹא יָכֹלְתִּי
 
לִמְנוֹת.
 
 
 
 

תגובות

ט"ו בשבט תשס"ז, 23:09
יש מצב להגדיל את הפונט? י בת מלך י

בעזרתו

 

ואז אשמח לחזור ולהגיב(:

תודה לך.

ט"ו בשבט תשס"ז, 23:10
ברשות כנפי רוח אני עורך את הגודל... י אנונימי י
אף שכבר רשמית איני עורך...
ט"ו בשבט תשס"ז, 23:17
אמממ.. י אנונימי י
לא כל כך הבנתי את העומק בעניין..
אבל כתיבה יפה, בהחלט!
ט"ו בשבט תשס"ז, 23:40
ממה שמשתמע י בת מלך י

בעזרתו יתברך

משיר נוגע זה,

יש כאן אפיסות כוחות,

חוסר חיות,

פשוט נתינה לדברים לקרות,

בלי לשנות את המציאות,

בלי להלחם עם הכוחות הטמונים.

פשוט נתינה לחיים ולחוויות

לזלוג לתהום מבין האצבעות(שנשרו?..)

 

יש כאן יותר עומק,

אני יודעת.

זה שיר טוב, ממש.

יישר כוחך, כנפיים(:

 

נהניתי לקרוא ולחשוב על זה,

כשיהיה לי יותר ראש,

אתעמק יותר, בעז"ה.

 

תודה לך!!!

(ותודה ליעקב על ההגדלה..)

ט"ז בשבט תשס"ז, 00:18
איזה שיר מעולה. י אנונימי י
מעורר מחשבות.וכתוב היטב.
י"ז בתשרי תשע"א, 21:45
ממש יפה י חנן.לב י    הודעה אחרונה