(אורייתא)
שקט מעורפל בין מכתב מקופל.
מישהו ראה אדם,
לפעמים נזכרת
כשאני רואה אותם
בושים נכלמים
ובשקט.
הכל שותק.
ציפור לא מצייצת.
את חרבה
ומשכנעת את אלוקיך בפרחים.
קול זעקה דמומה נשמע
מלאכים נאלמים
זה מעמד לבני אדם
צועק בעל הרחמים
ואת שותקת, ענוגה כתמיד
והשמלה שלך...
היא כל כך לא לבנה
אבל האור יורד עלייך.
שוממה.
וציפור לא צייצה,
כשעלייך
ניתנה תורה.
תגובהתגובות