בקש לך איש שידע לאהוב.
בקש לך אדם שיבדיל את הטוב,
דע לך בני,
שביום מן ימים,
עת תשוב מאובק ורצוץ,
אחכה פה בשביל..
אחכה שתצוץ.
וכשתבוא עד אליי ועינייך כבויות,
ראשך בין רגליים,
וידיך רפויות,
אביט על רגלייך,
העייפות,
ואדע לזהותן על דרכן,
שהן יפות.
כי הלכו הן אלי,
צעדו את הדרך,
כי חזרת אלי,
בני,
בן מלך.
וארוץ עד אליך,
ללטף את פניך,
והזיפים שהיו,
נעטרו בזקן,
ולעינייך הישיר מבטי,
ואלחש,
טוב ששבת הביתה,
כי מעט וכוחי היה תש.
תגובהתגובות