רסיסי גלים אל חוף נשברו,
יונה אל ים עפה מעליהם.
ואין היא נעזבת ואין מחריד,
קול צחוקם נשמע למרחוק, הכך יחול עתיד?
שתיקה עמוקה ניצבת ביניהם כים,
רוחשים גלים, גלי ליבם.
ואין טרדה ואין רעש,
רק ארץ יציבה ואוהבים בלחש.
כזו כניסתם לארץ אבות,
כך חיבורם של זיווגי דורות.
כים קרוע לגזרים,
אך כל שדרוש הוא נשימה עמוקה למאמין.
הוא אז נפתחו להם שער שמים,
ואינם זקוקים להכאת הסלע ויפוצו מים.
תגובהתגובות