כָּל יוֹם מְשַׁמֵּר זִכְרוֹנוֹת
מֵאֶתְמוֹל לֹא עָצַרְנוּ לִבְדֹּק
אֶת יְכֹלֶת הַנְּשִׂיאָה
וְהַיּוֹם אֵי שָׁם
מִישֶׁהוּ צוֹפֶה בָּנוּ
הוּא יוֹדֵעַ כִּי לַמְרוֹת הַכֹּל
אֶפְשָׁר שֶׁנָּנוּעַ
מֵעֵבֶר לְכָל אֹפֶק הַנִּרְאֶה לָעַיִן
מְחָטָיו שֶׁל אֹרֶן פּוֹרְטוֹת
מַנְגִּינָה נִפְלָאָה לִמְאוֹד
וּכְדַאי לְהַאֲזִין
בֵּין חַדְרֵי לִבְּכֶם.
עֲנָפִים דַּקִּים נִפְצָעִים בַּשְּׂרָף
בְּעוֹד הָאָדָם עֲדַיִן מְנַסֶּה
עֲלֵי שַׁלֶּכֶת חֲקוּקִים בְּדִידוּת וְגַעְגּוּעַ
זָעֲקָה הַגְּבֶרֶת הַגּוּצָה
וְצָעַקְתָּ חֲסַר מְנוּחָה
לְאָן
וְיָדַעְתָּ
שֶׁנִּבְרֵאתָ
וְכָל יוֹם
אֶפְשָׁר
קרדיט ניקוד לאפרת אקשטיין
תגובהתגובות