פסיפס אתר יצירה

קסם

פורסם בתאריך כ' באדר ב תשע"ט, 27/03/2019

על הקיר ברחוב מנורה מישהו כתב באותיות גדולות ומעוצבות “Rise, and rise again. Until lambs become lions”

ומישהו אחר הוסיף למטה, בכתב קטן ורגיל “How can lambs become lions?”

ובכל פעם שאני עובר ברחוב מנורה ורואה את המיני דו-שיח הזה אני קצת מגחך לעצמי וקצת כואב בפנים. כי יש בי חלק שאוהב ומתחבר לציניות הזו, שלא מוכנה להכיל קלישאות. אבל חלק אחר בי בוכה על הקסם שנעלם עם המודרניזם. אנחנו לא יכולים לקבל אמיתות גדולות בלי לחקור, לפרק, להקשות... כולם שמחים ומהללים את ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח, בלי באמת להבין מה קרה שם. צריך לקבוע באותו תאריך יום צום בין-לאומי. היום בו צעדנו על הירח.

כי עד לאותו רגע הירח היה קסום כל כך... הוא היה עשוי מגבינה, כך אמרו לילדים. הוא היה המלכה של הלילה. לפעמים הוא אפילו היה אלוהים. בקסם של הירח היה הכל, גדול ועצמתי ומאיר ומופלא. ואז אפולו 11 נחתה עליו, ומתוכה יצאו קומץ בני-אדם. ובן רגע הירח הפך למקום קר ומת, גוש סלע חסר יכולת להכיל חיים שמרחף מעלינו, משקף את מהשמש. אפילו בלי אור משל עצמו.

כי אנחנו שבענו בולשיט, אנחנו כבר לא מוכנים לקבל עוצמות ופלאים מבלי לדרוש ולשאול. לא ניתן לקסם להכנס לחיינו לפני שנוודא על כל פרטיו ומשעוליו שהוא אמין, וכדאי לסמוך עליו, ויש דרך מוצא והכל בטוח ואנחנו לא מסכנים פה כלום... אבל אי אפשר לפרק קסם מבלי להרוס אותו. לא את כל הווילונות צריך להסיר, לא כל אמת צריכה להיחשף במערומיה. לא כל שאלה כדאי להעלות על דל שפתיים ולא כל תשובה צריכה להתפרסם בפרהסיה.

אנחנו לא מצליחים לאהוב בלי שלל סיבות למה זה מומלץ ועדיף וזה מה שטוב לנו. לא יכלנו לחיות בשלום עם הירח מעלינו, היינו חייבים להגיע עד אליו, לצעוד עליו ברגליים. אנחנו לא יכולים לקבל אלוהים מבלי לדרוך עליו. אנחנו מפחדים כל כך לחרוג מגבולות המבחנה.

אנחנו מנסים לפרק את החיים לגורמים בכדי לראות איך הם עובדים ואז להרכיב אותם מחדש ולהתנהג כאילו הכל בסדר והיה כך מאז ומתמיד.

אבל במסווה של קסם באים תמיד גם שקרים, עטיפות מלהיבות ומרהיבות של חיים מופלאים. ואנחנו מפחדים משקרים, אז למדנו לפחד מקסמים. ואני לא יודע איך להכיל את העימות הזה, הרצון לחיים עם קסם, עם יופי לא מובן ולא ברור, ביחד עם הציניות ששומרת מעבודה זרה של פלאים ריקים ושל סלעים שתלויים באוויר בטענה שהם ירח.

ובכל פעם שאני עובר ברחוב מנורה ורואה את הגרפיטי הזה אני שמח שיש לי ציניות ששומרת עלי מאלוהי שקר. ועצוב שיש בי ציניות שמונעת ממני אלוהי אמת

תגובהתגובות