חמסין שורק חזק מכדי
שיחשב הראש הגיוניו בצלילות
חשקה נפשי לצלול
מעיין קפוא חדות חודרת
עד לשד העצמות
עד אהבות יפיחו בי רוח וחיים
עד מתי תאכל אש תמיד
במה שהזמן גמר
עֶד כבשן שפיותי להותיר נשיקות
בבשר מלובן מטרף תהומות
מחולל הזיות מקרב קיצין
מבקש לא לקפוץ למסקנות
(סכנה. מים עמוקים. (מתוקים, מתוקים,,))
סבלנות היא מידה שצריך לכוון
(מדרש שיר השירים רבה א, יט':
נמשלו דברי תורה במים.
מה מים מסוף העולם ועד סופו,
כך תורה מסוף העולם ועד סופו
מה מים חיים לעולם,
כך תורה חיים לעולם
מה מים מן השמים,
כך התורה מן השמים
ומה המים מטהרים הגוף,
כך תורה מטהרת הגוף
מה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים,
כך תורה: אדם לומד שתי הלכות היום ושתי למחר עד שנעשה כנחל נובע
ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים כך דברי תורה אין הגדול מתביש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד ,פסוק אחד, ואפילו אות אחת.
ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם סוף שהוא מתבלע כך דברי תורה, אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע)
תגובהתגובות