עת אסיף הגיע, עוד יום נעים
קדימה, בוקר. את יוצאת למסע.
עינייך בצמרת, מביטות למרומים
ושפתייך בשלכת, ממלמלות תפילה.
והרוח קרה, משכיחה וכואבת
הלילה יורד, מוקדם מתמיד.
ואת עוד לא מוצאת - אבודה, מבולבלת,
מקווה שהנר עוד ידליק הלפיד.
החירות בוא תבוא, כשהרקיע מזהיב,
ויש דרך לחזור, היא זועקת
ובין קמילה לפריחה, את עדיין לוחשת -
שאחרי החורף תמיד בא אביב.
עת קציר חיטים הגיע, והרוחות שככו,
ויש עוד רגע אחד, בשבילי.
וכל מה שנותר לי לומר לך הוא -
באשר תלכי, אלך גם אני.
תגובהתגובות