אֲנִי הִנֵּנִי
אֲנִי
הַקָּם וְנוֹשֵׁם דְּמוּתֵךְ
אֵלַי
דְּמוּתִי
הֲקָמָה מִתּוֹךְ עָפָר וְאֵפֶר
הַגּוֹלָה
אֲשֶׁר הִגְלִיתִי אֶת נַפְשִׁי
אֶל גּוּף בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא
אֲנִי
אֲנִי הַצּוֹפֶה מִן הַחֲרָכִים
שֶׁל עֵינֵי הַצָּרוֹת
הָעִוְרוֹת
צוֹפֶה אֶל חַיַּי
מֵתִים
הַמִּתְמַשְּׁכִים עַד אֵין קֵץ
טְבוּלִים בַּיָּרֹק הָעַז
הֶעָשִׁיר
שֶׁל הַשִּׁכְחָה הַמְּתוּקָה הֲקָמָה עָלַי
בִּרְאוֹתִי
אֲנִי
אֲנִי הִנְנִי
הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלוֹתַי הַכְּמוּסוֹת
הַחִוְּרוֹת
בְּדֹק הַמְּצֻנָּף, הֲמֻתָּשׁ
שֶׁל חַיַּי הַכּוֹזְבִים
אֲשֶׁר הוֹתַרְתִּי מֵאָחוֹר עִם גְּלוֹתִי
אֶל גּוּפִי הַשְׂחוּן
הַיָּבֵשׁ
מִדִּמְעוֹתַי שֶׁלִּי
אֲנִי.
תגובהתגובות