מֻקָּף בְּעֹצֶם חֲסָדֶיךָ
טוּבְךָ וְעַנְוְתָנוּתְךָ
וְעוֹד חָסֵר
וְעוֹד שׁוֹאֵל
עַל צֹרֶךְ כָּזֶה וְאַחֵר
וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל
וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה
וְהַמְּכוֹנִית שֶׁלִּי הַיְּשָׁנָה
צוֹעֶקֶת וּצְרוּדָה
וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל
אוֹתִי הַהוֹלֵךְ וְקָטָן
וְהָעֹשֶׁר מִלְּפָנֶיךָ
אֲבָל אֲנִי שׁוּב
קוֹנֶה בְּאַשְׁרַאי
וְזֶה לֹא שֶׁאֵין לִי
אֶת צִרְכִי
גַּם לֹא מָנַעְתִּי טוֹב
מֵאִשְּׁתִּי וּבֵיתִי
אֲבָל פְּנֵה א-לִי
אֶל זַעֲקַת הַמִּינוּס
שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בִּשְׁעָרָיו
אֶל הָרָצוֹן הַמֻּכְחָד
לִקְנוֹת דִּירָה
כְּשֶׁאֵין קֶרֶן רְאוּיָה
רְאֵה אֶת דַּאֲגַת
הַכַּמָּה מֻתָּר
וְהָעַל מָה לְוַתֵּר
וּתְלַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ
כִּי אַתָּה אָמַרְתָּ
וְאָסַפְתָּ אֶת דְּגָנְךָ
תגובהתגובות