רוברטו ישב מול המחשב הנייד שלו פתח את האימייל שלו וקרא את המכתבים. רוב המכתבים היו של אנשים משועממים שרצו כמה אקדחים מסוחר הנשק הגדול כדי להתנקם באנשים אחרים. לאנשים כאלה רוברטו קיליאני אף פעם לא ענה. הם יכולים להיות שוטרים. מכתבים אחרים היו של צורכי סמים כבדים. למכתבים האלה הוא ענה. הוא התמצא בשטח של הסמים יותר מבשטח הנשק. הוא כבר הכיר את כל הצורכים הכבדים הרציניים.
אך הפעם לכד את מבטו מכתב קטן. היה כתוב שהשולח הוא "השייח' עאבד." הוא שפשף את כפות ידיו בהנאה. הסכסוכים בין הערבים לשאר העולם רק עשו לו רווחים. הוא פתח את המכתב, ולתדהמתו זו לא הייתה בקשה לנשק. הוא התבקש לחסל יהודים במדינת ישראל תמורת כסף רב.
עלי סוף סוף הרגיש טוב. חברו היקר מחמוד קישר אותו עם השייח' עאבד, מפקד החמאס בשכם ובעזה. הוא נפגש עם השייח' והוקסם מאישיותו הכובשת והכריזמטית, אבל בעיקר הוקסם בגלל דעותיו המוצקות ונחישותו. השייח' קרא לעלי גיבור ונתן לו משימה.
מחר עלי נוסע לעזה לקבל הוראות אחרונות, ואז הוא יוצא למשימה הנעלה שלו. סיפרו לו גם שיכול להיות שמישהו מדרום אמריקה ישתתף איתו בפעולה. האיש הוא רוצח ידוע ובוודאי יהיה לו לעזר רב.
מחמוד יצא מביתו שמח וטוב לב. הוא אהב באמת ובתמים את חברו עלי ואת חברו אחמד, ושמח לעזור לעלי ולנקום את נקמת אחמד. הוא פסע קדימה לעבר המסגד של השייח' עאבד ולא הרגיש בשתי אנשים רעולי פנים שבאו מאחוריו. שנייה אחר כך הוא נפל, אחד האנשים תפס אותו וחבט בו עד שאיבד את ההכרה. לאחר מכן הכניסו אותו למכונית לבנה ונסעו משם. האנשים היו סוכני שב"כ.
מחמוד פקח את עיניו וסגר אותם מיד. ראשו היה סחרחר והוא לא זכר איפה הוא נמצא, ובכלל, הוא לא זכר את שמו. רק לאחר כמה דקות הצליח חזכור ששמו מחמוד, שהוא מהחמאס ושהוא נמצא בחדר חשוך כבול בידיו וברגליו. הוא התאמץ לזכור את הארוע ולא הצליח. לקח לו הרבה זמן לקלוט שהוא נחטף.
לאחר שלוש שעות נכנס אדם לחדר. מחמוד מעולם לא ראה את האיש הזה. האיש החל לתחקר אותו על משפחתו וחייו, אך מחמוד שתק כדג. הוא סוף סוף הבין שהוא נמצא במתקן כליאה של השב"כ.
"ממילא אין לי מה להפסיד" הרהר מחמוד. "לא אענה על שאלותיהם.
לאחר חצי שעה שהאיש ניסה לתחקר אותו, פלט האיש משפט בעברית, הוציא מכשיר קשר מכיסו ודיבר לשם כמה דקות.
ואז מחמוד עבר את החוויה הכואבת ביותר שעבר בחיים. אל החדר נכנסו שתי אנשים והחלו לתת למחמוד מכות רצח. מחמוד פלט כמה מילים על משפחתו ואז הפ העיפו אותו לתוך תא קטן שבו היה מיטה ושרותים. מחמוד כבר התחרט על כך שהתגייס לחמאס.
היהודים מעולם לא עשו לו רע. הוא לעומת זאת, זרק עליהם אבנים, ואפילו הרג יהודי אחד. הוא ידע שהשנאה שהוא חש כלפי היהודים היא לא מובנת, ולמרות זאת המשיך לשנוא אותם.
תגובות
הערה אחת:
"אנשים" הם לשון זכר ,לכן צריך לכתוב "שני אנשים" ולא "שתי",אנא תקן.
ערבי מתגייס לחמאס כי הוא מאמין שהארץ הזאת היא שלו ולא שלנו,וחוץ-מזה,לפי דעתו,אנחנו עושים להם דברים רעים,ואוהו,איזה דברים רעים...אנחנו הורגים ערבים,כמובן,תופסים להם אדמה,עוצרים אותם במחסומים ובפתחים של קניונים ואלוהים יודע מה עוד,אף-פעם לא ממש ניסיתי להבין מה המניעים של ערבי,אבל אין סיכוי שהוא פתאום יתחיל לחשוב 'היי,אולי אני לא בסדר,אולי הצד השני צודק ולא עשה לנו כלום,אולי כל זה באשמתנו',אתה היית מתחיל לחשוב שמניעיו של החמאס נכונים,אחרי שהוא מכניס לך מכות רצח?