בס"ד
פרק א'
הפלאפון טירטר . היא פתחה אותו . האור הכחול סינוור את העיניים שלה, וגם מה שכתוב שם. "אפרת, תזהרי, בעוד חצי שעה באים אלייך ורוצחים אותך..."
הכעס ביעבע בתוכה. "מה זה אמור להיות המתיחה הזאת, במיוחד שאני יודעת מי זה".
כן, היא ידעה מי זה. הייתה בטוחה. כל יום היו לה אינספור מתיחות, אבל הפעם זה היה מוגזם.
"זה שולי. רק היא."
ליחשושים חזקים רחשו מאחוריה. היא קפאה על עומדה.
"באתי אלייך........... והסכין בדרך".
היא התחילה לרוץ. כנראה שהיא יודעת משהו על הבגידה, אבל מיכל לא תגלה. לא, זה לא יתכן" רצו המחשבות במוחה התשוש.
אבל היה זה מאוחר מידי....
תגובות
ב. ממש מעיק הקטע הזה של ה-....... <מליון נק' במקום 3>, פה זה לא שפה דבורה.
ג. קצר מאודדדדדדד..קצר מידי. צריך הארכה דחוף. תנסי להקפיד שכל פרק יהיה לפחות 2 עמ' במחשב.
ד. יש עתיד, בירצינות. אם הכותבת תקדיש יותר זמן ומחשבה לכתיבה, ב'מת יש מצב לסיפור טוב מאוד ואפילו מצויין.
ה. הייתי ממליצה ליקרוא סיפורים בהמשכים אחרים כדי לנסות להיכנס לאווריה. <דברי איתי במסרשי אם את רוצה המלצה על סיפור כזה מאתר אחר>
ב"הצלחה!
בס"ד.
אין כ"כ אפשרות להגיב, כי אין על מה.
זה קצר!
את חייבת להאריך את זה בצורה רצינית.
אח"כ נתחיל להעיר/להאיר על השאר...
----------------------------------------------------------
לא נכתב במטרה לפגוע, רק ביקורת בונה.