פורסם בתאריך י"ג באייר תשס"ז, 1.5.2007
בס"ד
פצ'וצ'ים- פרק שלישי
כדור אש ענק נשלח מהמערה וכמעט שרף את צימי לולא צמר כיבה את האש במהירות. האורות כבו. צמר שלח מים עד כדי שיטפון מלווה ברוחות חזקות ומהירות. לא נראה שזה עזר, כי לאחר דקה נשלחו עוד כדורים כאלה. "מה נעשה?!" שאל צימי, מפוחד. אחיו לא ענו. צמר ניסה להציב חומת מים אך הוא פספס והמים נורו על קירות המערה בחוזקה ויצרו חור. הם נדחפו בזהירות דרך החור הצר, כשמאחוריהם עדין נורים כדורי אש. עתה כל הפצ'וצ'ים יצרו חומה ענקית ממים, אש וחשמל. צמר האריך את החור, והם התחילו לרוץ בחור שארכו הוארך בעשרות קילומטרים. פתאום הגיע אבן ענקית מתגלגלת במהירות עצומה כשהיא יורה אבנים קטנות בצדדיה. צימי שלח ברק לאמצע וחתך את האבן לשנים, אך החלקים התחברו מחדש. צמר עשה "רמפה" מקרח ואמר לאחיו לעלות למעלה. הם עלו, וצמר הוסיף: "כשהאבן עוברת אנחנו ממשיכים לרוץ!" האבן עברה, והם ירדו מהקרח והחילו לרוץ, לקראת הלא ידוע…
***
הם התחברו למנהרה אחרת שכנראה הוא חלק מהמערה. צמר אמר: "אפשר להחליט. האם נצא מהמערה או נמשיך לתוך המערה בחלק הסלול, או שנמשיך בחור שלי, שיכול להוציא אותנו מהמערה, אך יש בו כוחות מיוחדים שיכולים לעזור בהגנה עלינו" "נלך בחור שלך" אמרו צור וצימי. הם רצו ישר. מאחוריהם פתאום החלו לשלוח כדורי אש, שאחד מהם פצע את צימי. צמר שלח בחזרה כדורי מים עם כיסוי אש מטעה של צור, כדי שלא יבלוט, וכיוון אותו שיעקוף את כל הכדורים האחרים ויגיע ישר לתותח או למי/מה שזה בלי שיתנגש במשהו אחר. בינתיים צור טיפל בצימי. צמר עזר ואחרי קצת זמן כוחותיו שבו אליו, אך לא יכול היה לרוץ. הכדורים הפסיקו להישלח.
הם המשיכו לרוץ כשצימי נוסע על מכונית מקרח יבש (עם הגנה כמובן), המונעת מאש של צור. פתאום מולם הופיע איש קטן. "סוף סוף הגעתם, חיכיתי לכם המון זמן"…
תגובות