ב בסיון פרק ב' האולם

האולם..

יוני נכנס אל בית המדרש ומיד קמו לקראתו חבריו הקרובים והחלו הסתודדויות . צחקוקי התרגשות שיצרו מעגלים רחבים יותר של משוחחים . וכך התפשטה השמועה עד מקום מושבו של מורו ורבו  ראש הישיבה . אח, נחת ! משנדמה ההמולה וחזרו איש אל סידרו וחברותא אל לימודיה נותר שילה מול הספר מנסה לעבד את מה שעבר עליו היום . משחזר במוחו צעד אחר צעד. אמירה אחר אמירה . נזכר איך בילדותו  לקחה אותו אימו ל'מפלצת' בתחילה השם הפחיד אותו וגם קצת המראה אך אמא הבטיחה שזה כיף.'זו מגלשה ענקית ואמא תהיה פה'. איכשהו זה מאוד עזר והוא  התגבר על ההססנות (תמיד עזר לי כשאימי היתה שם לצידי בדעתי .פסק).וכרגיל, זה השתלם. המשחקים במפלצת בצבעי הפרה היו הכי שווים  . כן, אין פלא שדעתה של אימו על שילה סייעה לו להיות בטוח בהחלטתו. מודה יוני בזכרו את דברי אימו. 'אתה לא מתפשר, אה? תמיד את הטוב ביותר!' חש כיצד הוא מאדים  ומתמלא סיפוק. בוקר המחרת האיר באור יפה ורך . הצבע הלבן מילא את העיר  הקדושה וניחוחות מאפים בכל מקום. לאחר ברכות השחר מזדרז יוני אל בית המדרש לתפילת השחר . המגע  היומיומי עם הסידור שוב לא חזר על עצמו . לא זהו בהחלט מגע אחר. מיוחד מרגש במיוחד, חש יוני כיצד מילות התפילה נכתבו בעבורו במיוחד ביום זה . ברוך .. מקבץ נדחי עמו ישראל. הנה אמש התארס הוא עם בת ישראל מתפוצת אמריקה. הוא , דור שמיני ליושבי ירושלים. מעולם לא יצא מחוץ לארץ ישראל ומעולם לא התכוון  לחפש שידוך בתפוצות והנה התפוצות באו הנה . מאמריקה הגדולה והרחוקה עד לפתח הישיבה בקריית משה. המחשבה העלתה חיוך על פניו . לשמע שמו  היוצא מפי הגבאי התעורר מחלומו . יעמוד ,,, יעמוד . צחוק חנוק שטף את כל באי בית המדרש  הוא התכבד בעליה לתורה ואת הצחוק החליפה כעת מנגינת חתנים ני נאי ני...

יוני חש שלימודיו היום פוריים במיוחד  והזמן טס לו בחדוה . אה , כבר 17:56 אמר לעצמו מביט בשעונו . אני אצא לקראת שילה .  בפתח בית המדרש שם היא עמדה מנסה לצוד את עיניו  הוא ראה אותה באור יקרות מיוחד  וחש כיצד הוא מתבלבל ואפילו הליכתו אינה יציבה ,

-         ערב טוב, נלך? 

-         כן בטח, לאן קודם?

-         אולי קודם נראה את 'אצולת ירושלים' אולם יפה וטוב ואחר כך נבדוק גם את האולם שלך, בסדר?

-         אוי זה בדיוק האולם אותו רציתי . איזה השגחה ?

-         ואי איזה סימן משמים.

הכניסה לאולם היתה שזורה בפרחים ונוצצים שובל לבן ארוך מוביל את שטיח אדום  ומלצרים עבדו בחריצות לסיים ארגונים אחרונים , כנראה יש שמחה הערב באולם. יופי נוכל להתרשם .

        -ענבי הגפן? ברוכים הבאים מה לעשות עבורכם .

מאחרי הקול מלא החיים  עמדה דמות מוצקה בשנות ה50 לחייה במבט מלא שמחה  מאחל רק טוב. יצא אליהם בעל האולם . הוא ידע הם כבר שלו.

-         בואו ניכנס למשרד  הנה היומן תבחרו יום... מה שמסומן בתכלת- לא עובדים ומה שפנוי  על העיני ועל הראסי  שלכם.

הם מעיינים ולבסוף שילה עונה 

-         ב' בסיון , בסדר?

-         אולי כדאי להתייעץ עם ההורים?

-         אבל הם אמרו שאנחנו נקבע תאריך.., זה יום מצויין לפני חג שבועות

-         בסדר אז נסגור.  סליחה איך האוכל הולך פה?

-         'הכל כשר גלאט מהדרין רבנות ירושלים' ענה בעליצות  בעל האולם והשף שלנו מגיש את האוכל הטעים ביותר..

-         כן,,, אבל מה מגישים?

-         אה זה פשוט , 10 סלטים , מנה ראשונה לבחירה.....

-         טוב אז תשריין את התאריך?

עוד באותו ערב סגרו על תזמורת וצלם לאותו ערב ומייד הלכו הביתה לבשר להורם על ההתקדמות.

כעת משקיבלו את ברכת הדרך מהוריהם נותר רק לבחור שמלת כלה חשבה שילה בליבה.

-         אימי בקשה שנזדרז במיוחד להוציא הזמנות  כדי שמשפחתי מארה"ב תוכל להתארגן בניחותא

-         אה, אין בעיה את יכולה להביא אלי מחר הצעה של הזמנה ונזמין את הדוד מאמריקה  בהקדם...

-         'הדודה'.. תיקנה אותו שילה בחן ופנתה אל דרכה...