משה האזין לרדיו וחיכה לחדשות השעה 12:00 בשעה אחד הוא ומאיר ייאספו מהישיבה כדי לצאת לפעולה שאות ה הוא עצמו תיכנן, הוא ידע שהלוויתו של מוחמד-א-דורה תתקיים בשעה ארבע.
הוא חזר במוחו שוב ושוב על תוכניתו ולא מצא בה פגם, הרעיון היה פשוט לעורר בעלה בהלוויתו של מוחמד-א-דורה לגנוב את הגופה ולהוכיח שאין בפנים כדורים של M16 דבר שבו היה בטוח, הפרטים היו הרבה יותר מורכבים בזמן שחשב על כל הפרטים שמע את הפלאפון שלו מצלצל.
"מי זה" שאל משה
"יחזקאל" ענה הבחור בצד השני
או, יחזקאל שלום מה שלומך, מתי תבואו לאסוף אותי?"
"לצורך זה התקשרתי אליך, רציתי לומר לך שבסוף הוחלט שאתה וחברך לא תשתתפו במבצע"
"מה" אמר משה "זה לא יכול להיות"
"כן" אמר יחזקאל "הוחלט לא לסכן אתכם"
"אבל אנחנו לא מפחדים" אמר משה
"אין מה לעשות, זה מה שקבעו" אמר יחזקאל "להתראות"
משה קרא למאיר ויחד הם חשבו מה לעשות, מאיר הציע להשלים עם זה שהם לא ייצאו ומשה אמר שהוא ייצא למבצע זה ולא משנה מה יקרה
פתאום נשמע הצלצול של תחילת החדשות
.
קול ישראל מירושלים בחצי היום
היום בשעה ארבע בצהריים יובא למנוחות הילד מוחמד-א-דורה שנפגע אתמול מירי של צה"ל
להזכירכם צה"ל מכחיש כל קשר לאירוע ...
.
משה השתיק את הרדיו וחשב על דרך להשתתף בפעולה, הוא החליט ליסוע לעזה ולהשתתף בהלוויה אפילו בלי להשתתף בפעולה אלא רק כדי לראות אותה מצליחה, הוא הציע למאיר לבוא איתו ומאיר סירב לבוא איתו.
כעבור שעה משה היה על האוטובוס בדרך לנצרים.
.
רינה הייתה בביתה כבר חודשיים, אף בית-ספר לא הסכים לקבל אותה, היא הרגישה כאילו חייה לא שווים דבר כי פשוט לא עשתה כלום.
פתאום נשמע רעש מתחת לביתה "די לכיבוש" "רוצחי א-דורה לדין" היא הבינה שזו הפגנה של אירגוני שמאל, היא החליטה לרדת רק בשביל להסתכל.
כעבור שעה כבר התחילו לשים לב אליה ושני נשים התחילו לשכנעה שהכיבוש רע וכו'
כעבור שלוש שעות ההפגנה נגמרה ורינה החליטה לחצות את הקו ולהיות שמאלנית היא השיגה מידע על פעילויות של אירגוני שמאל והתחילה לתכנן דרך לשכנע את הוריה שייתנו לה ליסוע להפגנה בכיכר רבין שתיערך בשבוע הבא לזכרו של מוחמד-א-דורה.
תגובות
עכשיו התחלתי להבין מה קורה פה...
תודה !!