בס"ד
בס"ד
ב' בסיון / פרק ה' / שופך בוז על נדיבים
נהוג הדבר בקרב בני ישראל ששבוע לפני החופה נפרדים החתן והכלה. והמפגש הבא הוא רק בליל הכלולות . ולכן , אך טבעי הוא, שהמפגש האחרון, טרום הפרידה הארוכה והמקפיאה ,היה מפגש של חיבה. חויה והתעלות רוחנית ישמשו בו כאחד. כיצד משלבים זאת ? מסתבר, שהדברים הפשוטים, פשוט עושים זאת . טיול בחומות העיר העתיקה , תפילה נרגשת מול אבני הכותל , ארוחה יוקרתית בקרדו. ושיחה עמוקה על בניין ותהילה. הערב הקסום מגיע אל קיצו .
- אז להתראות .
- אל תגזימי עוד נדבר בטלפון.
- כן בטח אבל נתראה רק בחופה
- בוודאי , ביום ירושלים , ניפגש! להקים אחת מחורבות ירושלים . איזו זכות , איזו התפעלות ואו.
יוני חש, כאילו בבת אחת שאבו משילה את כל הצבע מלחייה . היא מעדה מולו, מבקשת לשבת חיוורת מתמיד.
- מה קרה שילה - שאל יוני מודאג מגיש לה בקבוק מים .
- שכחתי להודיע לו – אמרה שילה בדאגה ובכי מעורבים, חשה כיצד כל מילה מנסרת בנוקשות את מיתרי קולה, המסרבים להשתתף בשיחה הזו.
- למי ? מה שכחת להודיע, למי? – יוני חש לחץ גובר והולך ,מתחיל להבין, אך בליבו נישאה כעת תפילה שלא באמת הבין . תקוה לא הגיונית שזה לא באמת קורה. ממתין לשמוע ממנה את הדבר אותו לא רצה לשמוע .
- לו- לבעל האולם . אמרה שילה בלאט,
- לא חזרתי אליו עם תשובה סופית לגבי תאריך החתונה, הוא בטח חושב שאנחנו מתחתנים בב' בסיון. הוא כלל אינו מתכונן לחתונה בכז' באייר.
- ט-ו-ב - פניו של יוני הרצינו , אין לי הכוח ולא הרצון להתמודד עם ההתרגשויות האינסופיות הללו . עכשיו? שבוע לפני החתונה? ההזמנות כבר הגיעו אל כל המוזמנים ... אני מבקש ממך! תסדרי את הבלאגן שעשית . או שמבחינתי שכל החתונה הזאת תתבטל. את שומעת? אין לי עוד כוח . שום דבר לא זורם פשוט. תסדרי את זה ותודיעי לי.
המומה וכואבת, נותרה שילה קפואה על מקומה מנסה לחשוב מה יהיו מהלכיה הבאים . אין ברירה, אמרה לעצמה, מוטב שאלך כבר כעת אל האולם .רק אתקשר הביתה להודיע שאני מאחרת, שלא ידאגו .
- הכל בסדר? שאל אביה
- כן,, אמרה בהיסוס . אני רק צריכה לסגור משהו באולם ואני חוזרת
- אה יופי, תזכירי לו שהוא הבטיח 12 סלטים , 12, לא 10!
- בסדר אבא להתראות .
מדדה את רגליה, בקושי עולה אל הקומה השניה ,בבניין האולמות. המדרגות המוארות בנצנוצי נורות הובילו אל פתחו של אולם "אצולת ירושלים" מפתח המשרד מגיח שוב ראשו המתולתל של בעל האולם
- הורים עורכי דין! אל תדאגי אני זוכר! ..12 סלטים כן אני זוכר!, ב' בסיון! נכון? כן בטח, זה עוד מעט! מה אני יכול לעזור? מה עוד ישמח אותך כלה ? שפך ממש בלי לעצור אפילו לנשום .
כמה כוח חיות יש באיש הזה, חשבה בליבה , הר געש של שמחה, האדם הזה , אולי הוא דוקא יבין אותי . שוה לנסות . שילה מתכננת איך ,מה לומר בעוד עיניה מושפלות, מחפשת באילו מילים לפתוח. העיזה להתבונן בעיניו ולפתע הזדקף , הבין
- לא! לא מוכן, לא רוצה לשמוע בכלל. זעק מקירות ליבו ממש
- תראי , פותח בפניה את היומן שהכירה היטב,
לשמחתה ראתה שהתאריך כז' באייר עדיין פנוי ברוך ה' , אז מה הבעיה לא הבינה?
- למה לא ? שאלה מתחננת .
- תראי ב' בסיון
"חתונה 500 איש – מבוטל – פיצוי 3000 ₪ - שולם!"
- את מבינה , המזכירה שלי שמעה את בקשתך להקדים, וחשבה שהעניין סגור על יום ירושלים , ולכן הבטיחה את הערב הזה ב' בסיון, למשפחה מצרפת, שבאים להתחתן בירושלים. כשהגעתי וראיתי את ההזמנה החדשה, התקשרתי מייד לבחור מצרפת, לבטל. כי מבחינתי, את לא החזרת תשובה והחתונה שלך, בב' סיון. האולם שלך ולא של אף אחד. הצרפתי התעקש, שהוא כבר הזמין מלון וטיסה, וזה יעלה לו, אז פיציתי אותו , הנה את רואה לא רק שהפסדתי לקוח – 500 מנות, גם שילמתי לו 3000 ₪ . אם את רוצה את האולם בב' בסיון אין בעיה, שלך. אבל אם את רוצה בכז' באייר, את תפצי אותי, על הקנס ועל מה שהפסדתי, שהאולם שלי פנוי בערב מבוקש כל כך.
שילה לא ידעה את נפשה מרוב עצב. מחד התאריך פנוי , האולם זמין. ומאידך, כיצד תודיע להוריה על ה'קנס' שבעל האולם משיט עליה?
- בסדר , היססה שילה , אחרי החתונה אני אפתח בעזרת ה' חסכונות שלי, שאף אחד לא יודע עליהם, ואשלם לך. ואת היתרה תפרוס לי בתשלומים . בתנאי אחד- אף אחד לעולם לא ידע מזה רק אתה ואני.
- עלי! נחנק בעל האולם מהתרגשות , עזבי, עזבי! אוי ואבוי שאני אתעשר מדמעה של כלה? לא , לא יקרה , ביתי . החתונה שלך בכז' באייר כמו שביקשת. 12 סלטים ..14 סלטים! ואלאק אני יעשה לך חתונה שמחה, כמו שהאולם הזה לא ראה מעודו . אין דבר. לא חשוב , לא צריך פיצוי. לא צריך כלום . שוחח תוך שהוא מתקן ביומן .שואל ספק לעצמו ספק לשילה, עוד משהו שעוד לא שיגעת אותי? שאל בחביבות קם מכיסאו משאיר אותה לבד במשרד.
שילה קמה לצאת מהמשרד, מוודאת שביומן התאריך שונה לכ"ז באייר . משווידאה זאת נשמה לרווחה , בעומדה בפתח הופיע מולה בעל האולם, בידו בקבוק שתיה קלה ,
- שיהיה לדרך , קחי אסור שתתרגשי יותר מדי תשאירי קצת לחתונה.
- תודה , באמת תודה ברכה שילה בהתרגשות וירדה במדרגות האולם שדמו כעת לחומות ירושלים, בהם ביקרה לפני שעה קצרה שנדמתה כעידן .
- שילה , מה נשמע? יוני נשמע מדוכדך משהו
- ברוך ה' הכל הסתדר , בעל האולם הסכים .
שילה עדכנה את יוני בפרטי המפגש .יוני ושילה הודו לה' על השגחתו. איחלו זה לזו לילה טוב ושינה עריבה .
כעת יכלה שילה להתפנות לציפיה לחתונה . סוף סוף פניה לובשות חג.
תגובות
בס"ד.
טוב, משהו שדי הפריע לי בפרק הזה:
חוסר לחץ. כן-כן.
הם נמצאים שבוע לפני החתונה והם מגלים שאין להם אולם, בסדר?
מי שמע על דבר כזה?
תכניס לנו רגשות, תחושות, מחשבות.
הם חייבים להיות יותר לחוצים. אנחנו חייבים להרגיש את זה.
זהו בערך.
אם אני אקרא שוב ואמצא עוד דברים אני אשתדל בעז"ה להגיב גם עליהם.
בעזרתו יתברך
בבקשה תקטין את הכתב ותשנה אותו.
בבקשה בבקשה(:
יש כמה קטעים שזה פשוט נשמע
קלוש מידי מהמציאות,
אבל יכול להיות שזה לא.
יש אנשים שבאמת חי'ים בסרט.
הי'יתי נותרת יותר מקום לדמויות,
בכדי שנוכל להכיר אותם עוד יותר,
ממש תיאורן וכו'.
בהצלחה לקראת הסוף(7 פרקים?)
ובאמת כל הכבוד!
הסיפור הזה פשוט הזוי.
הוא כ"כ הזוי שכל קשר בינו לבין המציאות מרגיש כמקרי בהחלט.
מילא שכמה דברים יהיו הזויים, אבל יש כאן אוסף כ"כ גדול שגורם לחוסר אמינות או להרגשה של חוסר הזדהות.
לי זה גרם לדילוגים גדולים וחוסר סבלנות.
אולי זה רק אני, אבל זה מה שהרגשתי.
בס"ד.
שירה.
מוסרת ידיעה מאחורי הקלעים.
זה לא מעביר את התחושה הזאת.
זה נראה הזוי מידי. או כמו שאומרים מצוץ מהאצבע.
הקיצוניות בהתנהגות, ההתפרצויות, המתקתקות, הסערות ואז הרוגע- נראה שיש כאן בעיה בהרכבת הדמויות, אחרת אתה שואל את עצמך "מי לעזאזל חינך אותם??" יש כאן בעיוץ, מצד אחד היא נראית מאורגנת, מיושבת בדעתה ומחונכת, ומצד שני- היא מתנהגת ומתפרצת שה' ישמור.. משו פה לא הגיוני. הבנתם?
או שרק אני מרגישה את זה..
וזה רק חלק.
בס"ד.
זה עניין של ניסוחים, תיאורים וכדו'.
בגלל זה בסיפור בהמשכים חשוב להעיר על כל דבר קטן, אחרת בהמשך זה גורם לבעיות...
בקיצור,
אני די מסכימה איתך.
אני ממליצה לעיין בסיפורת או באתר הזה או בביכורים, לאר תאמיני כמה זה ישפר אותך. זה יתן לך להבין מה זה יצירה איכותית ומה לא- מומלץ גם ליקרוא תגובות.
ועתה אני בהחלט פתוח לעבד את הסיפור החל בעיצוב וכלה בבניית דמויות ועלילה. לכל המעוניינים - עזרה תתקבל ברצון .
תודה על ההערות עד כאן אך רובם כלליות ולא ממקדות אותי כך ש..
בגדול זהו סגנון כתיבתי, ולכן השינויים לא יהיו ענקיים .
אוכל 'לשפץ' קצת בדמות ולנסות מעט לגשר על קפיצות .
אודה לכל מי שקרא את 7 הפרקים ויחזור איתי בית בית לבצע גימור טוב לסיפור.
בס"ד.
בכל אופן, לפני שנכנסים לפרטים בכל פרק-
א. בהתחלה כדאי יותר לתאר את הדמויות, שנכנס אליהן, שנרגיש אותן.
ב. תנסה לתאר יותר את האוירה, להכניס יותר מחשבות, יותר תחושות, רגשות...
בהצלחה וישר כח!