מבוסס על השיר אחי גיבורי הגולן שנכתב לאחר מלחמת יום כיפור
ושמספר את הקרב של גדוד עׁז 77 בפיקודו של אביגדור קהלני
*****************************************************************************************************************
רציתי לכתוב לכם אחי הגיבורים
עם הכיפות והפיאות וכל הסימנים
רציתי לכתוב לכם, אתם שעומדים לבד
אל מול חוליות אויבים הבאים מכל צד
לקול זעקותיכם רק הארץ רעדה
הוכחתם- ארצנו ברזל, והנוער הוא פלדה
לכם שהטתם שכם והושטתם יד
וגורשתם במקובצים ואחד אחד
רציתי לכתוב לכם שיר ולו שיר אחד
לאלה שעמדו מעטים מול רבים בקרב על האדמה
וחסמו את היס"ם שהגיע לשורה הראשונה
אלה שראו את זוועות השוטרים, לידם ובתוך השורות
תבעו אותם לדין, בלי הרבה הצלחות
עומד על הגבעה וסופר אתכם בעשרות
אנשים, נשים, נערים ונערות
ואני נזכר איך חסמתם ביחידים ובזוגות
אחד הזהיר מהשוטר והשני ברח מהאלה<איך לנקד?
>
ואני מביט הלאה לעבר הגבעות
ומנסה לעצור את הדמעות
אני עומד כאן לבד ובלב רק תפילה חרישית:
בבקשה, שתבנו על הגבעה גם פעם שישית.
***************************************************************************************************************
וכדרך אגב הנה השיר המקורי שכתוב באנדרטה בעמק הבכא
רציתי לכתוב לכם אחי הגיבורים
עם הזקנים והפנים המפויחות וכל הסמנים האחרים
רציתי לכתוב לכם, אתם שעמדתם לבד
ממול טנקים של אויב שכוונו מלפנים ומהצד
אתם שלקול הלמות שרשרותיכם כל הארץ רעדה
אתם שהוכחתם שהשיריון הוא ברזל והאדם הוא פלדה
לכם שהטתם שכם והושטתם יד
והשמדתם אותם במקובצים ואחד אחד
רציתי לכתוב לכם שיר ולו שיר אחד
לכל אלה שעמדו מעטים מול רבים בקרב ההגנה
והשמידו את הטנקים הסורים שהגיעו לשורה הראשונה
וראו את אותיו האדומים של הטנק, לידם בתוך השורות
ודפקו אותם מקרוב והוא לא ידליק יותר אורות
אני עומד כאן על הרמפה וסופר אותם כעשרות
שלדות מפויחות של טנקים וגופות קרות
ואני נזכר איך עבדתם ביחידים ובזוגות
אחד הדליק אור והשני דפק בם מקרוב
אני מביט הלאה לאורך נתיב הדם
קרב ההתקפה וכיבוש מזרעת בית ג'אן
ובלילה התנועה למארב בצומת אמריקה יאיר
ואטלריה שהרעימה עם שהשחר הפציר
ואני זוכר את מאה עשרים ושבע ומאה עשרים וחמש
ואת חוה לאה כל יום בין חמש לשש
ואת החבורה על הטנקים ששמחה וצהלה
כששמעו וחשו, שהפסקת האש נתקבלה
אני מביט לאחור ורואה את פני הגיבורים
שלא ישובו איתנו ולא יספרו עוד סיפורים
את אלו שראו את הטנק ממול מתקרב וירו וירו עד שדמם
שהכניסו עוד פגז ועוד סרט עד ששילמו בדמם
אני זוכר אותם אחד אחד את יאיר, עמי ואמיר
את עמיר וזליג ובלומן וכל האחרים שלחמו כאריות עד שהבוקר האיר
אני עומד כאן לבד ובלב רק תפילה חרישית
שלא תהיה המלחמה החמישית
תגובות
לא מכירה את המקור..- ונראה לי שזה מזה הורס..
איזה בעסה..
]=
מי יעשה איתנו חסד?