כוכב היקום - פרק ג'

פרק 3

דרו הביט סביבו בחוסר סבלנות. כשכבה האור הוא שם קפיצה. חושך מוחלט! חושך כמו שמספרים בפסח

על מכת החושך! הוא דמיין שהוא יכול למשש את החשיכה. ליבו פעם בפראות.

"א-אבא?" הוא שאל בלחש, דממה.

הוא החל ללכת וגישש את דרכו בקירות. הוא מצא את הדלת ופתח אותה. הוא יצא אל המסדרון, ופסע

בשקט. הוא פחד שפעימות ליבו נשמעות למרחוק.הוא פחד כל כך עד שרעד. אימא'לה... זה מפחיד-

"רגע, ממה אני פוחד?" הוא שאל בקול. "זו בסך הכל הפסקת חשמל! כמו כמעט כל ערב אצלנו בבית! אולי

זה קצר או משהו, או עומס יתר."

הוא אזר קצת אומץ והחל לצעוד. הוא שמע קריאות וצעקות.

"בעצם זה כן מפחיד.." הוא נסוג לאחור.

הוא שמע רחש לידו.

"אמא!!!" הוא צרח וברח. הוא שמע משהו לידו נופל. הוא החל לרוץ, משתדל לעשות זאת בזהירות, מגשש

את דרכו עם הקירות.

לפתע חש משהו חוסם אותו, וראשו התנגש במשהו קר. הוא ראה דמויות החשיכה שסגרו עליו.

"הצילו!" הוא שמע בליל קולות שמעולם לא שמע.

לפתע שמע קול של בנאדם, שהיה לו מוכר. אך הוא לא הבין את המילים. הדמויות הגדולות נעלמו, והוא, שמח

על החופש שניתן לו, החל לרוץ הרחק.

הוא נתקל במישהו.

"דרו!"

"אבא!"

האב והבן התחבקו.

"ידעתי שלא התרחקת כל כך!" אמר אבא בהקלה.

דרו חיבק את אביו בחוזקה, מפחד לעזוב אותו. המגע היה ממשי וחי. עכשיו הכל יהיה בסדר, כי אבא איתו.

"חייבים להזהיר את האנשים בכדור הארץ!" אמר יוני.

"אבא, אבל מה-"

"טוב שנתתי לילד לברוח, נכון יוני?" הם שמעו קול.

"בן! זה  אתה!" קרא יוני.

"אנחנו, יותר נכון." באה התשובה.

"מה? אבל כולם נעלמו, כל הצוות! הספינה ריקה! מה פירוש החושך הזה?"

"בוא נדליק קצת את העניינים." אור אדום נדלק. יוני ודרו מצמצו מהסנוור.

ואז הם ראו אותם.

בן עמד שם, ומאחוריו עמדו גופים גדולים, שני מטר כל אחד. הם היו מקורננים וקוצניים. הילה אדומה

בקעה מהם.

"נסה לחשוב, יוני,  על סיבה הגיונית שהילד כאן." אמר בן תוך כדי התקרבות. יוני הניח את ידו על כתפו של דרו.

"אתה? אתה הבאת אותו? הילד מתנהג כאילו בא מרצונו."

"הוא היה נחוץ לי. אז השתמשתי בזה." הוא הוציא משהו מתיקו. דרו ראה שזה המכשיר שראה את בן

מוציא  כשהיו בחצר ביתו של דרו. הוא נזכר שרק אחרי שראה את המכשיר החליט שהוא רוצה לבוא עם אביו.

"הילד כבר מבין. הדבר הזה קולט גלי מחשבות. המוח האנושי קל לקריאה, והמכשיר הזה קולט את

המחשבות האנושיות ויכול לשנות את גלי המחשבה, ולשדר אותם בחזרה אל החושב. אתם לא חושבים

שזה שימושי?" גיחך בן או מה שהוא לא היה.

"אתה הרגת את בן האמיתי?" שאל יוני.

"בשביל מה? חבל להרוג אותו. אפשר לנצל אותו." בן הצביע על דלת כלשהי, ואחד היצורים פתח אותה.

הייתה שם מיטה ועליה שכב בן האמיתי, מעולף.

"אפשר לקחת פה ושם מידע שימושי ממנו. אבל עכשיו נהרוג אותו. השתמשתי בו  כדי לחבור אליך

ולהיות בעמדה גבוהה בחברה. כך הצלחנו לחבל בנאס"א , בארה"ב, ובמדינות אחרות. ברגע זה ממש,

אסונות גדולים מתרחשים בעולם שלכם, אבל אתם לא תחזרו כדי לשמוע עליהם."

"תהרוג אותנו?" שאל יוני.

"לא את כולכם. הילד צץ לי בתור מתנה. יש לי תוכניות בשבילו. כדי שתפרד ממנו עכשיו."

"מה אתם רוצים מאיתנו? בני האדם לא עשו לכם כלום!"

"צריך את הכוכב שלכם, וגם בכם אפשר להשתמש. אפשר להרוויח הרבה כסף מהבידור שתעשו

ברחבי היקום."

יוני הדק את אחיזתו בדרו. דרו יכל להרגיש את כעסו.

"אני מודה שהיה קצת קשה ללמוד את כל השפות הרבות שלכם." הודה בן המזויף." אתם בני האדם

מפולגים כל כך... וזה בדיוק מה שעושה אתכם לחסרי אונים מולנו."

"אז יש צורות חיים תבוניות נוספות ביקום."אמר יוני.דרו החל למשוך בשרוולו, אך יוני היה מרוכז בדמות

שלפניו. "די,דרו!" הוא אמר לו.

"יש. יותר ממה שתוכלו לעלות על דעתכם. אבל הם נמצאים רחוק מידי וקשה להגיע אליהם. אתם בקושי

הגעתם לשאר הכוכבים במערכת שלכם, כך שלא תוכלו להגיע אליהם לעולם."

"שום דבר לא  יעצור את האנושות. כל מה שאנו רוצים לגלות, אנו מגלים."

דרו הביט סביבו בפחד. הוא קלט את הדמויות שהתקבצו סביבם. הוא המשיך למשוך בשרוולו של אביו כדי

להסב את תשומת ליבו.

יוני הרגיש בהם לבסוף וחיבק את דרו בחוזקה. "הצמד אלי דרו!" קולו היה מלא פחד.

"אל תדאג, נשמור עליו חי." אמר החייזר. יוני חש חבטה קשה בראשו והוא קרס. ראשו צלצל.  הוא חש את

דרו נלקח ממנו. "אבא!" דרו צרח.

"ובאשר אליך..."יוני שמע את הקול מרחוק...ראשו הסתחרר. "אולי כדאי שתחזור לאבותיך, כפי שאתם

אומרים. שמעתי שיש מקום שאליו מגיעים בסופו של דבר רוב האנשים.." יוני חש כאב חותך בכל גופו.הוא

הביט וראה דם. דם טשטש את עיניו , ולפני שקרס לגמרי, שמע את המילים:" איך קוראים לזה? אה. גן עדן."