כוכב היקום פרק ז'

פרק 7

לאחר עשרות מוריבים הם עברו כמה מערכות כוכבים, כי גולושקום טען שכוכב הבית שלו נמצא בצד השני של הגלקסיה.

למרות שראשו היה קטן, נראה היה שגולושקום יכול לפעול במקום מחשב עבודה.

היצור הזה זכר את מפת הגלקסיה בעל פה, וצייר אותה במחשב הספינה.

טרינס התחיל לחוש לידו טיפש ותהה אם גם בני האדם האחרים הם בעלי זכרון כמו של גולושקום.

"אתם יודעים הרבה. ככה זה כל האאודרונומים?"שאל טרינס.

"אנחנו גזע נבון למדי." אמר גולושקום. "אנחנו לא מסתבכים במלחמות עם גזעים אחרים, חוץ מהפאוורים-תיאבון השליטה שלהם גדל פתאום. הם מתחילים להגזים, מנסים לכבוש כוכבים שלנו. אנחנו עוסקים במסחר עם גזעים אחרים, אנו תרבותיים וסתגלתנים, והאמפריה שלנו מתפרשת על כמה מערכות כוכבים ו...." בעוד גולושקום גומר את ההלל על בני מינו, טרינס שאל את עצמו האם הם גם יודעים מה זאת גאוה...

במהלך מסעם הם עברו גם במערכת רונטל-שהייתה בשליטתם המלאה של הווי-רמו-גזע סוחרים ידידותיים.

הווי-רמו, אינטילגנטים וכתומי עור, בעלי גוף דומה לזה של בני האדם, עם רגליים וזרועות, אך עיניהם אדומות, והם שמנים מאוד.

הם התייחסו אל גולושקום בטבעיות, כשדיבר איתם בענייני תדלוק החללית. אך בחנו את טרינס בחשדנות. הם לא הכירו יצורים מסוגו של טרינס למרות שהיו סוחרים המכירים את רובו של היקום, וחייזרים שונים רבים עברו בפלנטות שלהם.

אם הווי-רמו לא מכירים בני אדם, מי כן? חשב טרינס לעצמו.

כנראה שרק הפאוורים.

גולושקום וטרינס עזבו במהירות והמשיכו במסעם.

התחנה הבאה הייתה שרילם, עולם השרילמים.

הכוכב היה בצבע אפור מתכתי, והעובדה שהסבירה זאת הייתה שהכוכב כוסה במעטה של חומר אפור כלשהו, שהכינו השרילמים כדי להחליק את פניו. הם היו זקוקים לזה, כי גופם הוא עיבה כחולה, דומה לג'לי. ליצורים אחרים אסור לגעת בהם, כי לגופם יש חומר רעיל. במשך השנים הם למדו לגדל לעצמם גופים קשיחים, כדי לשרוד. הם החליקו את פני הכוכב שלהם כדי שיוכלו לנוע בתוכו בגוף האמיתי שלהם.

על המעטה הם בנו מעברים וחורים למגורים שהובילו אל מתחת לאדמה.

גולושקום התעקש שצריך להחליף את שריון ספינת החלל למשהו יותר חזק. הוא צדק מכיוון שהחללית הייתה אכן עדינה ונועדה לתצוגה בלבד.

גולושקום ביקש מטרינס שישמור על הספינה, כי הוא יוצא לבדוק את העניינים.

טרינס חיכה במשך שני מוריבים, אך לבסזף סבלנותו פקעה והוא יצא.

הוא נשען על דופן החללית וחיכה מעט, עד שאיבד את סבלנותו ויצא מהרציף שעליו חנו.(הרציף היה גליל גדול ומאורך, שהתחבר מבחוץ לדלת החיצונית של החללית.)

הוא נכנס לאולם ענק. האולם היה ריק. לאן נעלמו כל היצורים? חשב.

הוא ראה מה זה נמלי חלל, וזה של השרילמים היה מלא ביצורים שונים.

הוא הלך לצד השני של האולם וראה שם דלת קטנה. הוא פתח אותה.

"יש כאן מישהו?" שאל בשפה שגולושקום לימד אותו (לדברי גולושקום, קראו לה השפה המדוברת. ובשם אחר-אפריתטיקה. כדי שיוכל לתקשר עם גזעים אחרים.)

החדר היה ריק גם כן. טרינס נכנס אל החדר וסגר את הדלת.

פתאום משהו במרכז החדר החל לזהור. זה היה כדור שעמד על אצטבעה. הוא זהר באור סגול כחול, יפה.טרינס הרגיש פתאום שמישהו צופה בו.התחושה הייתה חזקה, והוא מיהר לצאת מהחדר. כשיצא, ראה שהאולם כולו פתאום חזר להיות מלא בחייזרים שונים שהתרוצצו ועבדו. רעש של מנועים ובליל שפות שונות מילא את המקום. מה קורה פה?חשב טרינס.

"הנה אתה! איפה הייתה?" גולושקום רץ מולו.

"למה לא חיכית לי בחללית? אתה צריך להתחיל להקשיב לי! מסוכן למישהו כמוך להסתובב במקומות כאלה!"

"אני יודע! אבל-"

"לא מצאתי שום דבר."קטע אותו גולושקום."אף אחד שיוכל להחליף את המידות של החללית הזאת. היא זקוקה לחומר גמיש וחזק, ואין את זה פה. חבל שלקחת את החללית המוזרה הזו. היא מיוחדת וזקוקה לטיפול מיוחד-"

"בסדר!" קטע אותו טרינס."לא חשוב.טוב מאוד שלא מצאת, אנחנו צריכים לעוף מפה מהר!"אמר טרינס והחל לרוץ לכיוון החללית שלהם.

"חכה! מה אתה רץ?"

"אספר לך אחר כך. קודם כל נכנס לחללית ונסתלק."

כשהחללית המריאה מעל פני האדמה, סיפר טרינס לגולושקום מה שהיה.

"אז הרגשת שמישהו צופה בך." אמר גולושקום.

"כן, ועכשיו התחושה הזאת חזקה. אני חושב שעוקבים אחרי."

"הפאוורים?"

"איך ידעת?"

"הם היחידים שמכירים אותך. איזה עניין יש להם בך?"

"הם שחררו אותי מעבדות."

"הפאוורים? הזבלים האלה? כולם יודעים שמי שנהייה עבד שלהם נרקב אצלם לעד. ועכשיו אתה אומר שהם עוקבים אחריך? למה להם לעקוב אחריך?"

"אולי הם שיחררו אותי כדי שאעשה משהו. משהו שהם מצפים ממני לעשות למענם בלי שאדע. אני יודע עד כמה הם אינטרסנטיים."

"רגע אחד," קפץ טרינס. "הם יכולים לעקוב אחרי באמצעות החללית הזאת, יש עליה בטח מכשירי מעקב."

"השאלה היא מה הם רוצים שתעשה, לאחר ששיחררו אותך." אמר גולושקום.

טרינס הביט בו. הוא העביר את מבטו אל הרדאר (מסך ענק המראה את האזור בו הם מסתובבים ואת העצמים הנמצאים בו באמצעות נקודות בצבעים שונים) וקפץ שוב.

"גולושקום, הסתכל בראדר!"

מאחורי הנקודה שסימנה אותם, הופיעה נקודה אחרת, צבועה בצבע ירוק להראות שזו חללית אחרת.

"מה זה? עוקבים אחרינו?"

טרינס ביקש ממחשב החללית:"הטסה ידנית."

בתגובה הופיעו הגהים ידניים מול כיסא הטייס הראשי. טרינס תפס בהם והתיישב.

גולושקום התיישב בתא הלחימה ושניהם חגרו את עצמם.

טרינס הגביר מהירות והחל לשנות כיוונים. אך בכל פניה שפנו החללית פנתה אחריהם.

"לא יורדים מהזנב שלנו!" קרא טרינס. "הם יתפסו אותי!" פחד ופאניקה נחתו עליו והוא החל לשנות כיוונים הפראות.

"לא ככה תצליח לברוח! תהיה חכם!" אמר גולושקום והחל לכוון את הרובים של הספינה כלפי החללית מאחור. "תפעיל מהלכים!" גולוקום החל לירות לאחור , אך טרינס ראה שהיא מתחמקת בקלילות מהיריות.

טרינס החל ללחוץ על כפתורים שנראו לו. החללית קפצה פתאום קפיצה מטלטלת.

"לא! אתה לא יודע להטיס אותה! למה לא אמרת? תחפש את הכפתורים הצהובים!"צעק גולושקום.

"אין כאן!"צעק טרינס.

"אז תבקש ממחשב החללית!" ענה החייזר.

"הילוכי על! הילוכי על!" צעק טרינס בלחץ.

מההגאים יצאו לוחות קטנים של כפתורים ירוקים.

"הכפתורים ירוקים!" צעק טרינס.

"מה זה משנה!" צרח גולושקום בתסכול. הוא ניסה לירות אבל החללית משום מה הטלטלה כל פעם והוא לא הצליח לפגוע.

טרינס לחץ על כפתור אקראי בלחץ.

נשמע "בום" ענק והחללית המריאה מעלה מעלה בחלל ובמהירות.

לרגע חשב טרינס שהם הצליחו להתחמק, אך פתאום הופיעה החללית הזרה שוב מאחוריהם.

"עלינו להתרחק מהם בהילוך עילי ידני ואז להחליף את הספינה הזו. דרכה הם עוקבים אחרינו." אמר גולושקום."תתחלף איתי טרינס". הם התחלפו במקומות.

"אני לא יודע אם זה יעזור, אך שווה לנסות." גולושקום לחץ על כפתור מסויים.

פתאום יצאה קסדה מהתקרה.

"יפה!" אמר גולושקום בהתפעלות. "החללית הזו משוכללת נורא! הילוך על עילי פועל על מחשבות! חזק! המחשבות יותר מהירות מהמעשים. לכן טרינס, כשאחבוש את הקסדה אתה צריך לשמור עלי שלא אזוז ולא יקרע חוט המחשבה שלי. אסור שתטלטל החללית. זה תלוי גם בך. ברור?"

"ברור." אמר טרינס ולחץ על הכפתור שעליו לחץ מקודם, שביטל את ההמראה למעלה.כעת טרינס הסיע את החללית ישר ומהיר.

גולושקום חבש את הקסדה.

היה רגע אחד של שקט מתוח, ואז-

בוווווום! החללית טסה במהירות האור כשטרינס משתדל ליצב אותה.

גולושקום עצם עיניים והפנה אותה בפניות חדות. הכל היה כל כך מהיר, שטרינס חש כאב ראש ולחץ על ראשו. הלחץ גבר וגבר וטרינס צרח. מוחו התערבל במהירות והוא פתאום חש שהוא מזנק במהירות, לא רואה דבר. הכל נהיה שחור.

ואז הכל נגמר.