דּוֹחֲפִים אוֹתִי לְמָטַה
כְּמוֹ בּמְעַרְבֹּלֶת
[אוֹ בְּעֶצֶם לֹא
כְּמוֹ]
לְזִכָּרוֹן יָשָׁן
טָרִי
עַל המַדְרֵגָה הרֵטוֹבָה
בִּתַחֲנוּנִים בְּפַנייך
וְלֹא בְּפָנָיו.
[וְלָזַעֲזוּעַ שֶׁאַחֲרֵי
וְלָכְּאֵב שֶׁלִפְנֵי
וְלזֶה שֶׁבֵּינֵיהֶם
כָּעֵת]
הִתְמַכָּרִתִּי כֹּל כּוּלי
בְּרַעַד
פָסַעְתִּי לָשָׁנָה החָדָשׁה
נִמְשֶׁכֶת לָאָז
לֹא מָרְפָּה
כִּי לֹא נוֹתְנִים
[עַד שֶׁלֹא יְרָצֶּה אֶת
חֲבֵרוֹ]
וַאֲנִי מֶחָכַּה.
וְלִשְׁמוֹע אֶת קוֹל (ה)שׁוֹפָר
וְלהִזָכֶר בָּך.
[כְּבָר לֹא מַבְדִילָה בֵּין הַשׁוֹטִים]
כּי צַלָקוֹת לֹא נִתָן לְהָסִיר
וּדְמָעוֹת עַל נִיָר אֵין לִמְחוֹק.
[רָק אוּלַי לְיָיבֵּשׁ]
אוֹחֶזֶת בְּזִכְרוֹנוֹת שֶׁאֵינָם
בְּאֲנָשִׁים שֶׁלֹא אִיתִי יוֹתֵר
וּמְגָלַּה שֶׁהָיָה שָׁם רַק אֲוִיר
וְשֶׁגַּם הוּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
נִגְמַר.
ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ
לָךְ, אני עדיין זוכרת הכל, כואבת, ומחכה...
תגובות
התגובות שלכם כל כך מחזקות אותי. לראות שהצלחתי לחדור ללב של מישהו, זה הכי חשוב.
תודה רבה, שוב.
בס"ד
למה להצניע חלק מהשיר בוסגריים?, ישחוררו שורות לאלתר במרחבי השיר!
אני אציין לענ"ד באותיות ואכתוב מה דעתי הענייה בעניין.
א. מוסיפות
ב. לא נצרכות
ג. קוטעות
ו. מוסיפות
הקטנה בסוף מעולה!!!!
אם מבינים את העניין של האות ה' אז אפשר גם להבין למה זה בסוגריים.- זה מתקשר לסוגריים שאחרי.
אותך אי אפשר לשאול שאלות {על השירים}, שפשוט צריכים לקרוא עוד פעם. אז זהו, שהתבלבלו ביננו.
בטוח
מתערבלת בתוך מערבולת זכרונות מאחד שהיא אהבה,
(או שהיא צריכה לבקש סליחה ממנו,או שהוא ממנה)
היא מעדיפה להתחנן בפני האלוקים ולא בפני אותו אחד
היא כואבת ומתמכרת לכאב,
היא רוצה לפתוח דף חדש הרחק מהמחשבות
ולפסוע נקייה לשנה החדשה,
קול השופר מזכיר לה אותו.
היא נאחזת בזכרונות
(זה מה שנשאר לה ממנו)
ומגלה שגם הזיכרונות נגמרים.
(בסוף של קשר)
שיר מדהים..
הכתיבה מאוד ארספואטית ונוגעת
מזדהה איתך
אביטל
הוא "בסה"כ" נכתב על חברוּת טובה, שנפסקה.
וקול השופר, שימו לב שזה לא רק קול השופר, אלא גם קול שופר. [בל האות ה'].
פשוט אני, טוב שניקדת, אפילו שניכר שלא למדת לנקד. אולם אם אינך יודעת לנקד כמה מלים ראוי לבדוק את ניקודן במילון או בספרי דקדוק, ולא לנקד על-פי הסברה. להלן תיקוני ניקוד עם הסברים להיטיב את הניקוד:
א. לְמַטָּה - פתח, קמץ ודגש באות ט'.
ב. בִּמְעַרְבֹּלֶת - אויות בכל"ם בראש מלה מנוקדות בחיריק לפני שוא נע
ג. וְלַכְּאֵב - ה' הידיעה המותסרת באותיות בכל"ם תמיד בפתח לפני אות שאינה גרונית
ד. הִתְמַכַּרְתִּי - בנין התפעל מדבר בשני פתחים
ה. כֻּלִּי - לא בחולם מלא
ו. פָּסַעְתִּי - אותיות בגש כפת בדגש (קל) בראש מלה
ז. מַרְפָּה - מ' מנוקדת בפתח
ח. מְחַכָּה - בנין פיעל בינוני המ' מנוקדת בשוא (נע)
ט. לְהִזָּכֵר - בבנין נפעל לשם הפעל יש דגש בפ' הפעל וע' הפעל מנוקדת בצירה
י. נִתָּן - דגש באות ת'
יא. נְיָר - הנ' מנוקדת בשוא (נע)
יא. לְיַבֵּשׁ - בנין פיעל
יב. אִתִּי - עם דגש (חזק) באות ת'
וגם המלים הרטובה, השוטים, צלקות ומגלה, לא מנוקדות נכון (תמצאי את הניקוד הנכון בעצמך).
בהצלחה
מה היצור המוזר הזה??
"זיחרונות שעינם"???
בחסדו יתברך תמיד!
נוגע.
תודה.( :
בעזרתו יתברך
ברוך ה"י זכיתי לקרוא זאת מדף, בכתב שלך, בקור של לילה ירושלמי.
עכשיו אני מבינה את המקום ממנו הגיעה הפסיחה בסוגריים הראשונים. יפה.
לא הכל מוסבר, ולא הכל צריך הסבר בכדי להבין ע"פ הרגש.
כמה כאב ניתן לכתוב? [אני לא מצפה לתשובה, גם לא מעצמי].
אני מניחה שאת כבר הבנת שמאד אהבתי את הקטע
[וְלָזַעֲזוּעַ שֶׁאַחֲרֵי
וְלָכְּאֵב שֶׁלִפְנֵי
וְלזֶה שֶׁבֵּינֵיהֶם
כָּעֵת]
נראה פשוט, אך מצאתי בו המון.
לֹא מָרְפָּה
כִּי לֹא נוֹתְנִים
[עַד שֶׁלֹא יְרָצֶּה אֶת
חֲבֵרוֹ]
וַאֲנִי מֶחָכַּה.
אני תוהה כאן על תפקיד הסוגריים ועל הפסיחה בהם.
'זהו קול, זהו קול גלגל עולה ויורד' [קול גלגל/ שוטי הנבואה]
אומרים שיש גלגל חיים, אומרים שגם תמיד יש עליות וירידות.
אז מה אם אומרים? את יודעת מהי האמת? אולי אני גם לא, אבל
אני מאמינה שמה שנכתב מלב כמו שלך, הוא מי באר [ב]אמת.
והלוואי שנדע כולנו לתת למים לטהר אותנו.
הגעת בשיר לתובנות, כמו פעמים רבות בחייך, ברוך ה"י.
תמשיכי בכוחותייך, גם כשנדמה שהם כבר אזלו.
הם לא. רק לפתוח עיניים ולב. רק להכיל. [רק..]
כל אהבתי.