הם ישבו שם חמישתם על חוף הים בתל-אביב, נהנים מכל רגע.
גדי הוא זה שפתח את השיחה, הוא למעשה היה הדברן שבחבורה, " י חברה, מה עושים היום?" שאל בקול עניני.
אלי המפקד הבלתי מוכתר של החבורה, התנער מהרהוריו, " כלום". הוא המשיך להביט על היום, ושוב שקע במחשבותיו.
עדי, בריון החבורה גירד במצחו " מה דעתכם ללכת מכות מול ערבים". שאל וקיפל את שרווליו.
" עזוב אתה, לך אתה לבד". פסל אורן את רעיונו.
" אז מה עושים? תכלס?" שאל גדי בקול רגזני.
" זורקים אבנים לים ובודקים מי מצליח הכי הרבה שזה יקפוץ מעל המים". אמר דן השובב וזרק אבן חלקלקה לים, האבן קיפצה שלוש פעמים מעל הים ושקעה במצולותיה.
השמש החלה לשקוע לתוך ימיה היפים של תל-אביב.
הם נשכבו על החול הרך ושקעו בתרדמת קלה.
לפתע נשמע קול מאחוריהם: " הנחתם תפילין היום?" אלי קפץ כאילו נשכו נחש, " מה?" הוא היה שקוע בחלום על איך הוא נהפך לראש השב"כ אך הקול העיר אותו.
הם קמו מהחול והביטו על האיש מולם.
" שמי יעקב בורנשטיין". אמר והושיט להם את ידו.
הם הביטו בו שוב, הוא היה לבוש בכובע וחליפה ושקית תפילין בידו, חרדי מן המניין.
עדי פתח את פיו " מה זה? " שאל.
" זה? תפילין כמובן". אמר ופתח את השקית.
" הו לא תודה". דחה אותו אורן.
" למה לא? איך מניחים?" שאל אלי בקול עניני.
יעקב התקרב אליו ופשט את שרוולו השמאלי.
לפתע נרתע לאחור, על זרועו של אלי היה קעקוע גדול של נחש צפע.
אלי כבש את מבוכתו, " תניח". אמר לו בקול פסקני.
יעקב התקרב שוב והחל להניח עליו את התפילין של-יד,ובירך איתו יחד. אחר כך הניח עליו את התפילין של ראש ואמר איתו ביחד את הברכה.
" הו שכחתי". אמר והוציא מכיסו כיפה לבנה " תלבש". אלי הניח את הכיפה בזהירות, כאילו היה חומר נפץ מתקתק.
עדי ואורן התרחקו לעבר הים.
" גם אני רוצה", אמר לפתע דן.
יעקב הוריד מאלי את התפילין והניח אותם על דן, הוא הוציא כיפה אחרת ושם על ראשו.
גם גדי רצה, ויעקב עבר שוב את התהליך.
כשיעקב החזיר את התפילין לשקית, השמש כבר נעלמה.
" מה איתכם?" שאל יעקב את עדי ואורן.
" תעוף מפה", אמר עדי באיום והתקרב לעברם " ואתם, תחכו, כל תל-אביב תדע בקרוב, ואתם בסכנה". אמר באיום ופנה לעבר אופנועו, אורן הלך אחריו.
יעקב ליטף את הקטיפה, " אין ברירה, אתם באים איתי.
המשך יבוא אי"ה הנרי
תגובות
קודם כל ברוך הבא, אהבתי את הכינוי.D=
*המעברים בסיפור חדים מדי, רגע אחד כולם חברים ובשני החבורה מתפרקת בגלל שאחד מניח תפילין? עוד לפני שלמדנו משהו על החבורה, אתה מפרק אותם?
*אני לא חושב שמתאים לאלי להיות נבוך בגלל קעקוע שיש לו על היד, הוא בכלל יודע שאסור לקעקע?, וגם הוא המפקד -הוא אמור להיות החלטי ובוטח.
*הערה לשונית: שחכתי->שכחתי
נחמד ביחס לסיפור ראשון, ההמשך יכול להיות ממש פצצתי, יצרת סיטואציה עם הרבה מתח ודילמות.
אלי אחד שחזר בשאלה.
הנרי
@@@@@!@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@!@@@@@@@@@@@@@@@@@@#@@@@@@@@@@@@@@@$@@@@@@@@@$@@@@^
אתה זה הטיגריס?