נכתב על ידי היוצרת המוכשרת אורטל לאה

 

תומר כמה זמן לא ראיתי אותך.. שמעתי שנדרסת... איך אתה מרגיש?"

 

הוא מנסה להבין מה הולך פה, הוא מבולבל,מחשבותיו מבלבלות אותו, הילה? מהי עושה פה? ומה עם גו'די? איך היא תגיב לסיטואציה הזאת? ומה הילה תגיב על זה שהוא לא חושק בה יותר ? ואיך יאמר לה זאת?

 

שני ומיכל לא הבינו מה הולך כאן, מה גו'די עשתה פה ולאן הלכה בלי לומר מילה

"מעניין מדוע הלכה במהירות כזאת"? תמהה מיכל

"ראית איך היא הגיבה שהילה נכנסה לחדר של תומר?"

"כן... מעניין" לחשו השתיים.

 

 

                                       *   *   *

 

 

"הלו משטרה?" בכאב ובפחד , ים של רגשות מסתערים  אצל מרגלית בלב, לא יודעת מה לעשות, הכל עליה, כל הלחץ  וגם המשטרה "הבת שלי...ברחה מהבית" לא יכולה להפסיק את הדמעות שנובעות מהכאב, אין לה שליטה עליהן "הבת שלי כבר כמה ימים נעדרת, והיא לא יצרה עמי שום קשר טלפוני רק מכתב שבו רשמה "הלכתי" וזוהו , אפילו אני לא יודעת לאיפה היא הלכה ולאן היא יכולה ללכת" ובכתה

הירגעי גברתי, יהיה בסדר, אני מבטיח לך שנימצא את הבת שלך, נימצא אותה ונחזיר אותה הביתה" אמר המפקח בניסיון להרגיעה...אנו נגבה ממך פרטים על מנת להתחיל בחיפוש בתך"

"תודה רבה לך אדוני המפקח"  ובלבה חשה אבן ניגולה מליבה,"רק שתחזור אלי" התייפחה מרגלית "נעשה כל שביכולתנו למצוא את הנערה האבודה" אמר המפקח "כן אני יודעת השיבה מרגלית וענתה על שאלותיו חרש חרש..."

                             

 

                              *   *   *

 

 

"מה זה?! איפה אני?! שאלה גו'די בפחד, לא מבינה איפה היא נמצאת ואיך היא הגיעה לפה.

"הכל חשוך פה.. אימא'לה מה זה המקום הזה... הצילו! הצילו! תוציאו אותי מכאן!" כל גופה רועד מפחד אימים! לא מבינה איפה היא!

היא מנסה להיזכר איך היא הגיעה לפה... היא לא מצליחה... רגע שניה היא נזכרת במשהו... בנהג מונית שהסיע אותה אך משם היא לא זוכרת כלום רק שנפלה ארצה ואיבדה את ההכרה... היא מתחילה ממש לפחד עכשיו! אולי זה הוא! והיא פתאום מבינה חטפו אותה! היא מרגשה פחד, מרגשה שנכנסה למקום סגור ומרוחק ולא תוכל לצאת ממנו! רק המחשבה הזאת גרמה לה לצמרמורת!

מה עם אמא, תומר איפה הם? דאגותיה הציפו את ראשה והלה החל לכאוב עד כדי אובדן חושים.

 

חרש של שתיקה בחדר, שום ציוץ ושום קול לא נשמע ואף קול של חתול או ציפור מציצת לא נשמע.

מנסה לעכל מה קורה פה, רוצה לדעת היכן היא, אך היא  לא יכולה לחשוב בניתים מרוב הפחד שמציף אותה.

 

"שלום לך!" נשמע קול גברי המדבר אל גו'די, קול קר וקשוח!

"אמא!" צרחה גו'די בפחד "מי זה?!" מפוחדת ומובהלת "מי אתה?! מה אתה רוצה ממני? ומתחילה לבכות בעוד שחוזרת על שאלותיה ורוצה לדעת מי הוא האיש הזה.

 

"גו'די... תירגעי בבקשה" קולו של האיש אמר לה

"איך ידעת את שמי?" היא בהלם מאין הוא יודע את שמה ומי הוא בכלל והאם הוא מכיר אותה והיא אותו.

"אתה מכיר אותי? מי אתה?" מבוהלת וחוששת

"אני מכיר אותך... אני רק באתי לומר לך משהו... מסר חשוב..."

היא לא מבינה מי זה, אותו אדם שהביא אותה לפה ורוצה לומר לה מסר חשוב? היא בכלל לא מכירה אותו...

"אל תדאגי, אביך שומר עלייך מלמעלה, הוא לא רוצה שתהיה עצובה, תהיה שמחה, זה גורם לו להיות עצוב בראותך עצובה, ובקשר לאמך, תנסי להתיידד איתה, תפתרי את הבעיות שלך איתה, אל תברחי מהבעיות תנסי לפתור אותן"

 

גו'די קצת נרגעה , אך פוחדת, לא מבינה את העלילה שמסביבה, מחשבות רבות עכשיו מתרוצצות לה בראש, מי זה, איך הוא מכיר את אביה ז"ל, ומה הקשר שלו לאביה? ואיך הוא יודע דברים על אבא שלה ז"ל?

 

"מי אתה.." איך אתה מכיר את אבא שלי?" שאלת בפחד ובלחץ

"אני לא יכול לומר, אך בסוף את תדעי רק רציתי להעביר לך את המסר הזה הוביל אותה אל המכונית שהיא כבולה בידיים ועיניה עטופות בבד שלא יראו שום דבר ומסיע אותה לאותו מקום שעלתה אליו ונפרד ממנה לשלום.

היא מצליחה להוריד את הקשרים ידיה ולהוציא את הבד שמסתיר את עיניה אך לא מוצאת את אותו האדם שכעת הלך.