בבוקר, כשאנדרומדה הזקנה באה להעיר אותם, הם התחילו להתלבש בשקט, ואז כשאורין סיימה להסתרק, פיטר ניגש אליה, והיא הסתובבה אליו. "אורין... אני מצטער על אתמול. את סולחת לי?" והוא הסתכל בעיניים השחורות הגדולות שלה וראה איך לאט לאט הפה שלה מתרחב לחיוך. החיוך שלה גדל וגדל ואז היא אמרה: "סולחת". הם חייכו אחד לשני והמשיכו להתארגן לבית הספר.
בשעה שלוש, הילדים חזרו מהלימודים לבית היתומים. הם נגשו לעשות את שיעורי הבית ואחר כך הבנים איתי, בן, פיטר, תום ואודי נכנסו לעשות אמבטיה. מיס סטיבלזון לא נתנה להם להישאר שם יותר מחצי שעה ולמלא את האמבטיה עד יותר מחציה. אחרי שהם יצאו, נוטפים מים, פרועים ומדיפים ריח טוב של שמפו, נכנסה אורין. היא יצאה אחרי עשר דקות כשהשיער השחור והארוך שלה משאיר אחריה שביל של טיפות. אחריה נכנסו שאר הבנות הקטנות, ויצאו לאחר עשר דקות נוספות. כל הילדים התכנסו באולם השינה והתלבשו.הבנים לבשו סרבלים כחולים וחולצות לבנות. אורין לבשה חצאית קפלים ורודה וקצרה עם חולצה לבנה והברישה את השיער השחור הארוך שלה במברשת ישנה שהיו חסרות בה הרבה שערות. היא קשרה את שיערה לקוקו בסרט ורוד ומבריק ואז פנתה לעזור למיקי הקטנה. הבנות הקטנות יותר, דורי ומיקי, לבשו חולצות לבנות וחצאיות כפלים קצרות בצבע ורוד גם הן. אורין קלעה את שערותיהן לשתי צמות ועיטרה אותן בסרטים ורודים.
בשעה שש בדיוק, הילדים ירדו למטה לחדר האוכל הקטן שהדיף ריח נורא של שניצלים מטוגנים ושרופים ואורז ישן מאוד מטובל במלח בלבד וללא רוטב. אנדרומדה הגישה להם את האוכל, הם ברכו והתחילו לאכול.
בן היה רעב. האוכל המגעיל של אנדרומדה לא השביע אותו, למרות שהוא אכל את כולו וגם בדק שלא נשארו עוד פירורים על הצלחת. 'הנה', הוא חשב. 'כשמיס סטיבלזון לא תראה אני אקח עוד פרוסת לחם מהסלסילה ואוכל אותה'. הוא חיכה לרגע שבו ראה שמיס סטיבלזון מדברת עם אנדרומדה בקשר למשהו מקולקל שהיא מצאה בצלחת שלה, 'אולי זבוב', חשב בן. הוא שלח את היד לסלסילה. לאט לאט... עוד דקה והפרוסה אצלו. מיס סטיבלזון שמה לב אל בן. 'המנוול הקטן רוצה עוד פרוסה?... נטפל בו', היא חשבה. היא חיכתה עד לרגע שבו היד שלו תיסגר על הלחם ואז דחפה את אנדרומדה לאחור, צעדה במהירות לעבר בן והוציאה מידו את הפרוסה. "חשבת שאני לא אשים לב, הא? חוצפן קטן! להבא תלמד שלא גונבים אוכל! המקום לגנבים הוא בבית הסוהר ולא פה! אבל כדי שתלמד לקח אחת ולתמיד, תקבל גם עונש בנוסף לזה שמחר לא תהיה לך ארוחת ערב, ובמקום זה תנקה את השירותים במקומה של מיקי!" והיא הוציאה את הסרגל. "תסתובב!" היא צרחה. "תתכופף ותוריד את המכנסיים! אני אספור עד שלושים!" היא אמרה, והתחילה לספור. "עכשיו עוף מפה!" צרחה מיס סטיבלזון לבסוף, ובן רץ לחדר, מתאפק שלא לבכות.
הילדים לא הגיבו למכות. הם ידעו מה יקרה אם הם יגידו משהו.
אחרי הארוחה, ואחרי שהם פינו את הצלחות והכוסות לכיור, הם נגשו ל"חדר ההתכנסויות" של בית היתומים כדי לשמוע את ההודעות החדשות של מיס סטיבלזון.
"טוב, אני קוראת שמות", אמרה מיס סטיבלזון. "בוא נראה מי כאן...: פיטר לרינו?", "כאן מיס סטיבלזון".
"אורין אלבניס?", "פה מיס סטיבלזון", אמרה אורין שישבה ליד פיטר והחזיקה לו את היד.
"תום הרט?", "אני פה מיס סטיבלזון" אמר תום.
"בן הארק לא פה, דורי אטדשיל?", "לידך מיס סטיבלזון".
"אודי לוגהיני?", "כאן מיס סטיבלזון" אמר אודי.
"מיקי טרמוליאנו?", "אני כאן מיס סטיבלזון".
"ואחרון, איפה אדון איתי אטינאל?", "אני כאן מיס סטיבלזון", ענה איתי ונעמד מולה.
"ובכן, שבו!" אמרה מיס סטיבלזון. "ככה. השבוע ביום רביעי יבוא האחראי על התקציב של בית היתומים שלנו. הוא אמר לי שהוא יביא לכם משהו מיוחד כהפתעה אבל אל תשמחו יותר מידי כי אתם יודעים שברגע שהוא הולך, הדבר הזה, מה שזה לא יהיה, מגיע אלי לתמיד, וחוץ מזה אני מצפה ממכם להתנהג למופת, לא להפריע לי כשאני מדברת איתו ולהתעסק רק בעניינים שלכם. אני לא רוצה הפרעות, ברור?!. דבר שני, מיקי, את לא תעשי מחר את תורנות הניקיון שלך כי הטלתי על בן לעשות אותה במקומך בתור עונש על יצר הגנבה שלו. דבר אחרון ואז אתם הולכים למיטות – למרות שביקשתם, אנחנו לא נלך להצגה באולם התזמורת של העיירה אלא נופיע מחוץ לעיר במחרוזת שירים עממיים כפי שביקש ממני מזכיר ראש העיירה. נערוך חזרות מחר ובבוקר יום חמישי. אני מצפה מכולכם להיות פה בזמן מחר אלא אם כן תרצו לעזור לבן בתורנות הניקיון שלו, ותדאגו להודיע גם לו על זה. זה הכל. עכשיו תעלו למעלה לישון ובעוד עשר דקות כיבוי אורות ולא אכפת לי אם אתם באמצע להתלבש. אז קדימה. למעלה מיד". והילדים עלו למעלה במהירות להתלבש בפיג'מות ולדבר קצת לפני השינה.
תגובות
אבל כמה הערות קטנות...
יש כאן פן קצת נוצרי. ולא ממש דתי.. כאילו, יש נגיעותוזה... וזה מעורב...
וסתם הערת כתיב "במברשת ישנה שהיו חסרות בה הרבה שערות. " התכוונת אולי שחסרות הרבה שיני'ים?
אבל בעיקרון הכתיבה יפה, יש לך כישרון!!!
בקשר לפן הנוצרי- אני יודעת. גם השמות (בחלקם) הם שמות נוצריים, וממש לא התכוונתי שהסיפור שלי יהיה על יהודים!!
ובקשר למברשת- יש מברשות עם שערות ולא שיניים.