עם כניסתם של האחים חלמיש לכתלי בית־הסהר ללמעלה מחצי שנה, בעוון ירי באוויר, כנגד ערבים שכיתרו אותם להורגם.
ימים טובים מאוד עוברים על בית הכלא!
מזמן הוא לא נחשב כקן של פריצים,
אך, רבותי, דעו, כי אנשים כאלה
אפילו בבית־סהר מאוד לא נפוצים.
ליישוב ארץ־חפץ היו הם בֹּעַז,
ולזרע שלטון אמוני הם יָכִין,
ורק קומץ נמצא שבוער בַּם כֹּה עַז
הרצון העברי בין שדות של חוחים.
למרות החששות, המופרכים הַאִידְנָא,
שבית הדין יפסוק על־פי ההגיון,
הצדק נאסף, ותוצאה תעיד נא,
על כך שאין משפט לפדות בו את ציון.
רק לחשוב על הפשע הזה מצמרר!
איך ניתן בארבע קירות־כלא ללכוד,
את האון והעוז של הזוג הגורר,
על גבו את הבית, ההר וגם עוד.
ואולי יש בכך ידיעה מנחמת,
שנחשף עוד יותר פרצופה המצליף
של אותה מערכת, שבָּנוּ נלחמת -
של אותה מערכת שאנו נחליף,
ובכל זאת מעוול סומר השיער,
כי כמעט לשנה שלהבתם רום תנמיך,
ואפילו אם בהּ בית הסהר יובער,
היא תחסר בכל הר שהעם לה... צריך.
תגובות
בס"ד.
אני בד"כ לא אוהבת חרוזים. אבל אתה פשוט טוב בזה.
זו הסיבה המרכזית לכך שאנשים לא אוהבים חרוזים. הם לא מכירים שירים שבהם החריזה היא אסתטית באמת, ולא תחליף לשירה.
אני לא מתיימר לגרד את הדוגמאות הטובות באמת של שירה בחריזה (שזמינות לי), כמובן, אבל יש אינסוף, ורבים מאוד בשירה העברית.