אבל אני לא יודע על סמך מה הוא קבע את זה.

זה בכלל לא מדוייק

הרוב לא מחפשים דוגמנית

גם רוב הבנות לא מחפשות דוגמן

כולם מחפשים מישהי שתמצא חן בעניהם.

היופי זה כרטיס הביקור הראשוני שלנו

ומציאת חן זהו הדבר הכי בסיסי ואינטסקטי שקיים

בלי מציאת חן בסיסית

קשה מאוד (במיוחד בהתחלה, אך גם בהמשך הדרך) ליצור קשר

ובכלל יופי זהו דבר מאוד חשוב

לא חשוב כמו אופי, אבל בהחלט חשוב

בעבר עלתה כאן טענה קשה נגד הציבור הגברי שהם מסתכלים רק על מראה חיצוני.

וזאת התגובה שכתבתי לה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t443385#5209703

כל הבנים..(למזלי)

ונפשי, תאמין לי שאם כתבתי את זה פה זה לא משהו על סמך מס' בחורים שאמרו לי אלא על סמך מקור הרבה יותר רציני ואמין..

ו..אני ממש לא פוסלת חיצוניות אבל איך אומרים? - בגבול הטעם הטוב!

מי כמה שדכנים זה מאוד נכון וגם אצל בינישי"ם.

קודם כל אל תכלילי עובדה הרבה נשואים וממש לא עם מיס יוני' שנית אני משתדל לבוא לבליינד דיט היינו לא לראות אותה קודם  ומילה לסינגור על הבנים תביני יותר קשה לנו מלכן בתחום הזה וזה ממש לא אישי גבר גבר ודע עם הזמן מה  האמת ושהיופי הולך האופי נשאר

פשוט תקחי מי שראוי  לתמימות שלך..

מישהו שמבין מה סדר העדיפויות.

אל תחשבי שרק הבנות מחכות להתחתן, גם הבנים. אף אחד לא עושה לך "טובה".

מי שמחפש "דוגמניות" שיחפש; בינתיים הבנות הטובות באמת - תתחתננה עם טובים ממנו.

כשיקבל שכל, יצטרך כנראה כבר לעבוד יותר קשה..

קודם כל ,באמת אי אפשר להכליל.יש גם בחורים עם ראש בריא...

דבר שני-תדעי לך שלפעמים הבחורות היפות  מרגישות מצוקה גדולה.הן יודעות שהיופי שלהן קונה את המדוייט שלהן,ולפעמים אפילו יותר מדי...ובמקרים מסויימים עולה התהיה האם האישיות שלי באמת מצאה חן בעיניו,או שהחיצוניות שלי מחפה על הכל?....

ויש מקרים כאלו.מניסיון אישי! ולא נעים בכלל לזהות את זה...

ז״א מה שילדה טובה אומרת זה לפי הניסיון שלי, נכון. הם מחפשים דוגמניות... רובם.

לי אישית זה לא מפריע כי מי שלא אוהב תיופי שלי יכול להמשיך לחפש.... זכותו!! זה עניין של טעם וזה גם בעיה שלו!

לא אני ולא הוא קובעים מה יהיה עתידנו אז מבחינתי הוא יכול להמשיך לאכל סרטים! מה אכפת לי על בסיס מה הוא פוסל אותי...

לא רוצה? לא צרך! ה׳ יביא לי את מי שהכי מתאים לי.

בכ״מ אני לא חוויתי מצב שבנים הסתנוורו מה חיצוניות ולא שמו לב לפנימיות...

ולכן הסכמתי עם מה שמישהי פה כתבה שדווק הלא ככ יפות מתחתנות..

לנים למשל קשה מאוד להכיל את הביטחון ואת העמדה הנפשית שיש לבחורה שאוהבת את איך שהיא נראית... אז גם אם היא יפה הם יורידו אותה כי הי ״עפה על עצמה״ או משהו כזה...

קרה לי כבר פעמיים שנפגשתי עם בנות,

שבעיני היו נראות בסדר גמור,

ושניסיתי לשדך אותם לחברים שלי,

הם פסלו אחרי פגישה בגלל מראה חיצוני וכן להיפך...

אבל יצא לי להכיר המון המון אנשים שמעניין אותם קודם האישיות, המעשים, הביצוע, ורק בסוף גם המראה החיצוני, אולי גם לאור העובדה שאני בעיקר מתכתב עם אנשים ולא נפגש איתם

(אישית, בזמן הרלוונטי, הייתי כזה בצורה מעט קיצונית)

בזמן האחרון יוצא לי יותר ויותר ליפול על "חוקים".- הבנות דורשות גיל, צבא, סבבה, לגיטימי, מובן.

אבל,

זה הרבה מעבר לזה! קודם כל שואלים גיל, דבר שני פוסלים בכיף רק על כמה חודשים הפרש, ודבר שלישי, הם לא רוצים להיפתח, הם רוצים להיות צמודים לחוקים שהם החליטו!

תגידו לי, מה נסגר איתכם??

ואם יש מישהו, בא נאמר, קטן מכם בחודשיים, אבל אומרים עליו שהוא בסדר.. מה, אשכרה תפסלו אותו בגלל זה???
 

זה באמת עצוב לי, יש כל כך הרבה בנים מקסימים וטובים שנופלים על דברים לא קשורים...

אני ממש מצטער אבל אני לא מדבר     אה, זה כבר החתימה...

בס''ד

אני נגד הכללה ואני לא חושב שזה קיים אפילו אצל הרוב..

מה שאני חושב שאנשים שוכחים שיופי זה דבר שבאיזשהו שלב הולך.. ומה שנשאר זה האופי.. אני לא אומר שלא צריך לייחס חשיבות ליופי.. צריך אבל במידה מסוימת ולא משמעותית.. לי יהיה יותר משמעותי האופי מאשר היופי.. 

יש הרבה בנות שלא מספיק מטפחות את עצמן. לא צריך להתגנדר, אבל להיות אסטטיות! בדגים יפים ומחמיאים, קצת איפור וכל מה שצריך. שיהיה נעים לסתכל עליהן...

יופי הוא מרכיב חשוב בחיינו, להתעלם מכך יהיה בגדר:"בריחה מהמציאות"...

(גם מי שמתחתן עם מישהי שלדעת הרוב "רחוקה מלהיות יפה"..יכול להיות שבעיניו היא נאה.

אי אפשר להתחתן עם מישהו ש"מכוער" בעיניך, זה לא בריא.)

אבל, ממרכיב חשוב לדבר עיקרי, שמסנוור את כושר השיפוט שלנו צריך להיות מרחק גדול,הבדל.

אנשים שוכחים שאחרי הכל,(ובעצם, לפני הכל..) יופי זה ממש לא הכל, האופי קודם לו.

מי שמעוניין במראה נטו..(ונראה לי שזה די נדיר) מוזמן להתחתן עם תמונה וזהו..

ובנוגע לתמונה, בעיניי בקשת התמונה אומרת דרשני,

במציאות יש "צאנס" להכיר את האופי, מעבר לחיצוניות..

בתמונה, אין שום סיכוי...לכן, זה מעיד על בחור חומרני מדי לדעתי...

והיא גם אומרת שכיום  מאוד חשוב לבחורים היופי!! היא משתגעת מזה שבחורים שנראים ------------- מחפשים דוגמנית צמרת ולא מתפשרים על פחות. היא עוסקת בשידוכי לא ישראלים - אז אולי זה קשור

"תני אחת יפה, עם האופי אני כבר אסתדר..."

האמת אני גם מרגישה שזה תופס מקום מאוד מאוד משמעותי. כשאנחנו מציעים לחברים של בעלי חברות שלי, 95% מבקשים תמונה. לי אישית זה מפריע מאוד, במיוחד שלרוב הם גם לא נראים מי יודע מה...פעם אחת מישהו פסל לנו בחורה בגלל שהצבע שיער שלה לא היה לטעמו...נו באמת!!

אין לי בעיה שאנשים ירצו מישהו שמוצאת חן בעיניהם, מפריע לי שאנשים רוצים לצאת ר-ק עם בחורה יפה אובייקטיבית. מהאלו שכולם יסכימו שהיא נראית טוב. למה לא מוכנים לתת צ'אנס לבנות פחות מהממות, או קצת שמנמנות? חיים על פי מודל של יופי שהוכתב על ידי הוליווד. הרי מי קבע שרזה זה יפה? בעבר נשים מלאות היו מושא להערצה והיו נחשבות לבריאות ונשיות.

ואני ממש לא מזלזלת במציאת חן. ברור לי שזה משהו קריטי בכל חיי נישואים, אבל המון פעמים ההסתכלות שלנו על בן אדם משתנה במהלך ההיכרות...

ואגב, אני פסלתי את בעלי בפעם הראשונה על פי תמונה(הפעם הראשונה בחיי שביקשתי תמונה,וגם זה כי אמרו לי עליו משהו ספציפי שידעתי שמפריע לי ורציתי לראות אם אני מסוגלת להתמודד). רק אחרי כמה חודשים כשהציעו לי שוב, התגברתי על השטחיות הזאת והחלטתי לנסות כי ההצעה הייתה טובה ממש. ומזל שכך! תחשבו מה הייתי יכולה להפסיד... 

ואגב, השבוע חברה שלי, שהיא די מלאה ומלאאאאאאאא הצעות שאנחנו מנסים לסדר לה נופלות עוד בשלב ההצעה(כי הבחור מבקש תמונה), פסלה מישהו שהצענו לה על סמך מראה חיצוני, כי היא ידעה איך הוא נראה. היה לי ממש קשה עם זה, שהיא לא נותנת צ'אנס לבחור על מראה חיצוני, כשבתאכלס גם היא לא בדיוק במצב שמאפשר לה לשלול על ימין ועל שמאל. אז כן, זה קורה גם אצל בנות. פחות, אבל קורה.

חבר של בעלי בזמנו היה די עוף מוזר כשהגדיר מה הוא מחפש...

אחד הקריטריונים שעליהם הוא לא היה מוכן להתפשר זה צבע שיער בהיר.

אחרי כמה שנים טובות (לנו, עצובות לו) הוא התחתן עם אחת שצבע השיער שלה היה שחור, וגם כל שאר הקריטריונים החיצוניים היו ממש הפוכים.

הם חיים האושר עד עצם היום הזה

והיא נועדה להצילו מן החטא ום היא לא תהיה יפה מספיק אולי זה לא יציל אותו...

למה "עד שיראנה"?

בגלל שהוא אידיוט וגם אידיוט צריך להתחתן.

בישיבות רציניות שיושבים ולומדים שם ועוסקים בתורה ובעבודת ה' זה בד"כ לא קורה.

לדעתי זה גם מאוד לא מנומס, חזקה על בנות ישראל שהן יפות.

מצויינות שמים דגש רב על נושא היופי.

צריך לשים דגש גדול על מראה חיצוני

מוזמנת לקרוא את התגובה שלי על כך:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t506581#5762480

בעזהי"ת.

אנחנו בני אדם, לא מלאכים...

בסופו של דבר חיים ביחד, והיופי (יותר נכון- מציאת החן) של בן\בת הזוג הוא פרמטר משמעותי בנחת שבעניין.

בדרך כלל - אדם שאנחנו מכירים ואוהבים נראה בעינינו יפה,

עד כדי כך שבית הלל סוברים שאם מצא יפה הימנה - יכול לגרש, מפני שאם מצא יפה ממנה - כנראה הוא לא אוהב אותה - אחרת הייתה יפה בעיניו.

לכן לבקש תמונה לפני שנפגשים זה ממש טיפשי, כי לא הייתה הזדמנות להכיר, ולהתרגל למראה ולמצוא את היופי שיש בכל אחד ואחת.

לכן גם אסור לקדש עד שיראנה - שמא ימצא בה ערוות דבר, לא הכוונה שהיא לא מלכת היופי, אלא תחושה שמשהו מפריע, משהו לא מתאים. וזה סוביקטיבי לגמרי. זה בד"כ לא קשור בכלל למראה חיצוני אלה לשפת גוף, לתשדורת סמויה שנובעת מהאופי.

אפשר לראות את זה על חברות...כשהייתי בתיכון הגיעו אלינו לכיתה בנות חדשות על אחת מהן אמרנו שהיא מ כ ו ע ר ת! אני לא מצליחה להבין איך זה..אבל היום אחרי שאנחנו מכירות אותה מצויין והיא מדהימה כולנו מסכימות עם זה שהיא יפה בהחלט! יופי זה דבר חשוב בהחלט אבל: בנים יקרים!בבקשה לא להגזים ולחפש דוגמנית! ( לא כי אין לכם זכת לבקש אחת כזאת פשוט אין כ"כ הרבה כאלו אז אם אתם רוצים להתחתן תתחילו להתנרמל)

בהערת אגב, אם הבעל לא בסדר אז היא לא "תציל" אותו בכל מקרה, גם אם היא יפה על פי כל הקריטריונים המקובלים בתרבות המערבית.

לא. זו לא מחלת הדור...

(באמת שיש דברים גרועים יותר..)

עניין המראה וכל התפיסה של החיצוניות של הבנים- לא נראת לי מתאימה לשיח פומבי כמו כאן.

[גם על צניעות, אם לא ק"ו, צריך לדבר בצניעות].

ברור שזו לא הייתה מטרתך וכנראה שבכלל רצית לפרוק או לקבל תובנות על המצב-

אך לכן כדאי לך לפנות לגורמים יותר פנימיים בחייך (וכמו שציינו לעיל, יש גם את הפורום בנות), והלפנות את השאלה לשם!

כמובן-כמובן שאת מוזמנת באישי (מקווה שאענה..)!

שב"ש!

א.פסגת השאיפות הנשית היא ממון והגברית היא היופי..רק לגברים יש את האומץ להעלות את זה בקול. אבל תמיד נפגשים איפשהוא באמצע ודרך אגב נשים גם מתפשרות בסוף על הכסף..

ב.הבקשה לקבל תמונות לפני פגישה נובעת גם מהבדלי טעם מהותים היפהיפיה בעיני האחת היא ממש לא בעיני האחר (אנחנו למודי אכזבות רבות ) וכן גם משדכנים חדורי תחושת שליחות שרוצים להפגיש אותך בכל מחיר..  

ג. עדיף לבלות מספר דקות מול התמונה ולא חצי יום מול הלא לטעמך

ד.הדרישה ליופי של הגבר פירושה מיש/הו שתמצא חן בעיניו ולא בהכרח נתונים כגון צבע שער עינים וכדומה

צריך לשים דגש ענק על היופי

היא/הוא חייבים למצוא חן בעיניי השני

אם היא לא תמצא חן בעניו, (וכנ"ל הפוך)

זה מתכנון בטוח לבעיות בחיי הנישואין (את זה לא אני קבעתי, אלא יועץ נישואין עם ותק של 25 שנים, שמעתי את זה ממנו אישית)

היא לא צריכה להיות דוגמנית

היא צריכה להיות מלכת היופי

אבל היא בהחלט צריכה למצוא חן בעיניו!

ורק בשביל הפרוטוקול,

עשיתי סקר קצר אצל החברים שלי:

כמה קשרים שלהם הופסקו בגלל מראה חיצוני?

נכון, זה קיים, אבל זה במינון נמוך משמעותית ממה שאתן מספרות!

ממה ששמתי לב,

הרבה בנות שהקשר איתן מופסק, נוטות לשייך את זה לצד החיצוני (מה שברוב המקרים לא נכון)

והאמת זה מובן למה הן עושות את זה,

זה מוציא את הבחור כרדוד (ומקנה לה ביטחון עצמי שהיא בסדר, והוא לא שווה את זה)

ומסיר ממנה את האחריות לחשבון נפש מדוע היא נפסלה והאם יש בכוח לשפר משהו.

וכבר כתבתי את זה כאן,

לדעתי בנות נותנות חשיבות לחיצוניות הרבה יותר מאשר הגברים

אתן מוזמנות ללכת ברחוב ולבדוק מי משקיע יותר במראה החיצוני

הגברים או הנשים.

ומי שמעידה על עצמה שהיא לא כזאת,

שתלך לפגישה הבאה שלה עם פיג'מה,

ואם הפיג'מה שלה לא צנועה

שתלך עם בגדים פשוטים,

שלא תסתרק, תסדר את עצמה מול המראה, תסיר שערות וכו' 

ותגיע מגונה לפגישה,

אה, אופס, חס וחלילה שזה יקרה!

בנות יקרות,

המראה החיצוני הוא מאוד חשוב (מי כמוכן יודעות את זה)

אני לא מאמין שיש כאן מישהי שמוכנה להתחתן עם גבר שהוא חושב שהיא לא יפה (שלא נגיד ח"ו מכוערת)

אני מסכים איתכן, זה כלל לא נעים להפסל על משהו שהוא לכאורה כ"כ רדוד כמו מראה

אבל זהו דרך העולם,

כך הקב"ה ברא אותנו ואתכן

ואם הוא החליט שזה ככה,

סימן שזה הדבר הנכון.

כמובן, צריך לדעת להשתמש בכוח הזה בצורה נכונה ונבונה

אבל זה כוח שבכללי הוא דבר חיובי

(בית המקדש היה יפה, יש חשיבות לבית כנסת יפה וכו')

דרך אגב,

גם אצלכן יש פסילה על מראה חיצוני

רק שאצלכן זה בצורה אחרת

לדוג' אם מישהו הוא לא מספיק שרירי

אתן לא תגידו שהוא לא מספיק שרירי

אלא "הוא לא מקנה לי תחושת ביטחון לידו"

ועל זה הדרך.

בבחורה שמרגישה רצויה רק בגלל יופייה.

בבחור שמרגיש אהוב רק בגלל צבע השיער שלו.

בנערה שלא נחתכת רק בגלל חיוך מושלם.

בנער שיחוש פרגון רק אם יעבוד על שרירים..

בני אדם...!!

הפיתוי להיכנס לזה, לרצון לבחור ולחיות עם היופי דווקא הוא קשה.

אבל מי שטיפה, ממש טיפה מדליק את השכל,

יכול מייד להבין, 

שאישה לא אהובה מפני שהיא יפה, היא יפה מפני שהיא אהובה..

אין טעם לחיות עם דוגמנית שלא תיתן לך להינות מהיופי שלה,

שלה אמרנו...?

מה בדיוק היא עשתה בשביל זה...?...

אתה תחייה עם האופי, תנשום אותו,

תקום איתו בבוקר ותניח איתו את הראש על הכרית

תחנך איתו ילדים ותגדל אותם לתפארת.

היופי לא ייכנס כאן, כאן הוא לא משחק תפקיד.

וכאן זה החיים. כל החיים.

אני לא אומר שלא קיימות בנות יפות חיצונית ופנימית

אבל כדאי שתיקח אחריות, חלאס להיות ילד,

תבין שיש דברים שקצת יותר חשובים

מהמבטים שהחבר'ה יתקעו בחברה שלך,

ובך, הגבגבר, שסחטיין לך שהבאת עלמה כזאת הבייתה.

ילד,

לך תלמד על אהבה, ואז תחזור לצאת.

אני לא יודע מאיפה מצאת את המילה הזאת

בתגובה שלי היא לא כתובה

ברור לכולם שזה לא רק

זה גם

לאופי יש חשיבות גדולה

וגם למראה החיצוני

אין זה סותר כלל

אלה מושגים שמשולבים

יש צורך לבדוק אופי ויופי

לשאר תגובתך אני לא רואה צורך להגיב.

זאת מכיוון שאם אלו המחשבות שלך מדוע לבחור אישה שתמצא חן בענייך, ניתן להבין את רמתך

"טול קורה מבין עייניך" ואידך זיל וגמור

את התגובה לא כתבתי לך

אלא לאותם בחורים שחותכים על פי תמונה למשל..

אלו בכלל לא הדברים שעומדים בראש.

מישהו אמר לכם להתחתן עם מישהי שלא מוצאת חן בעינכם?!!!! אני הבנאדם האחרון שיגיד את זה!

חייבים למצוא חן גם חיצוני. זה ברור ואין לי על זה כל שאלה.

הבעיה היא כזו: יש הרבה מאוד בחורים רציניים, טובים, תורניים בחורי ישיבות מעולות וכו' (לא, לא כולם.. ) ששמים יותר מידי דגש 

על  הנושא של החיצוניות וזה נראה לי ממש מוגזם.. יש חיים מעבר ליופי. 

ולא, זה לא שאני חוששת שבגלל זה לא 'ירצו' אותי, אין לי שום בעיה עם החיצוניות שלי, ב"ה. יש לי בעיה שהרמה קצת ירודה

בעם וחבל. זה הכל!

לא יודע מאיפה הבאתם את זה. אישה נאה מרחיבה דעתו של אדם. ובחור שיש לו בראש רק נאה הוא ילד עם בעיה.. רוב מוחלט של האנשים הם לא ככה

בחיפוש.

ואם יש משהי שמוצאת חן בעיניך, כשתאהב אותה באמת היא תראה לך הכי יפה בעולם. 

מספיק שנקודת ההתחלה תהיה חיובית.

ואתה בעצמך צוטטת: "אישה נאה מרחיבה דעתו של האדם"

של הבנים כמוני

או שבנות לא מבינות אותנו או שהן נלחצות מהדרישה הזו

ואם הקב"ה ברא את הצורך הזה אצל גברים- כנראה שכך צריך להיות ולא צריך לזלזל בזה או לראות בזה דבר רדוד ושטחי.

אבל, חלק מהביטחון של האישה קשור במראה שלה, היא רוצה להיראות טוב, היא כמובן רוצה שיאהבו את הפנימיות שלה, אבל גם מודעת לכך ש"השער" לזה הוא הצד החיצוני. לא סתם יש לאישה קושי להתלבש צנוע, זה חלק מזה.

ולכן כל העיסוק בחיצוניות מרתיע.

לגברים אין כ"כ את הצורך שיאהבו את המראה שלהם, אלא יותר את הכוח/חכמה/ביטחון שלהם, אז פחות מלחיץ אותם העיסוק ביופי. אם היו מבקשים מכם ציוני פסיכומטרי/סיבולת לב-ריאה לפני הדייט- נראה לי גם אתם הייתם נלחצים מזה שיפסלו "רק על זה"

באמת אם למראה לא היה כ"כ משקל וחשיבות אז סבבה אבל מה נעשה שעולם שלנו לא ככה ? אולי זה שטחי להסתכל על מראה  ולפסול ...אבל מי מכיר את האדם שבתמונה? ולב אדום תפסיק להיות נחמד -שאתם הבנים דורשים את היופי הזה שבגללו בנות מפתחות הפרעות האכילה ,משנות את עצמן בצורה מטורפת בשביל שכמה אנשים יגידו שהיא שווה... לבוא ולהגיד משהו כזה שיופי לא משחק פה תפקיד -אז על מי אתה פה עובד? אני מבינה שזה לא הסיבה היחידה לחתונה אבל תפסיקו להיות תמימים כי המציאות מראה שכן- העולם שטחי..... מי שחושבת שפוסלים אותה על מראה היא לא מבינה שהיא קיבלה מתנה מי שמתחתן איתה רוצה אותה !!!!!!!!!!!!!! אני מסכימה שבנים צריכים להשתנות קצת ולהתבגר...אבל לכתוב תגובה נחמדה ולעודד אותה ולשכוח שהיא תתמודד במציאות  שבציבור שלנו אנשים לא כ"כ מוותרים ליופי...לב אדום אתה נחמד שככה אתה כותב אבל המציאות היא נשארת ולהתמודד איתה נשאר לבנות............אז יש אפשרות שאנחנו נדאג לשנות את זה כי זה לא בסדר....אבל עד אז בנים תשמרו את התגובות הנחמדות שלכם לעצמכם ותגידו את זה לחברים שלכם לא לבנות מתוסכלות..... 

לפי דעתי, אך מוכרחה לומר גם חוסר נסיוני, מראה הוא דבר שבד"כ מתרגלים אליו

חבל לפסול משהו\י על מראה בפגישה ראשונה כי אולי תתרגלו לסוג המראה...

אך לפני שמדברים על מראה, אתם יודעים בכלל מה אתם מחפשים??..

האם סתם לבלות ולבזבז זמן, או באמת לבנות בית בישראל?????.

לדעתי מילת המפתח היא: אחריות!

בחורה- חפשי בחור שיקח אחריות על הרוחניות של הבית, חינוך הבית וכלכלת הבית!

בחור- חפש אמא טובה לילדים שלך!

אם בסוף יש גם יופי, אז למה לא........

בס"ד

לכל אישה חשוב להיות נאה בעיני בעלה,

אני באמת מאמינה שכל בנות ישראל יפות, (זה גם כתוב, בנות ישראל נאות הנה, אלא שהעניות מנוולתן- סליחה אטם הציטוט לא מדוייק, וידוכ שאין עני אלא בדעת.. טוב, ה משהוה ארוך לא נרחיב) הנקודהה היא שמה שיפה בעני אחד יכול להיות מכוער בעני האחר ולהפך, על טעם ועל ריח אין מה לבהתווכח, וברור שבע"ה גם אם חמישים בחורים יפסלו מישהי בגלל חוסר יופי, יהיה אחד שיבחא בה על היופי האמיתי שהוא רואה בה.

כי פנים זה מלשון פנימיות, ובע"ה האחד שלה יזהה בפניה את הפנימיויות היפה שהא מחפש.

היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.

שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.

מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.

מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.

אני שמעתי כמה סיפורים -

שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,

והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.

ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.

הזיווג היא הולדה.

גם ה"תענוג" סופו הולדה.

לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.

היא לא רווקה בכלל,

יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.

ומה אחר כך?

תוליד שוב מגבר אחר?

לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...

יש מיילדת ללידה ביתית,

גם בית חולים זה בסדר.

וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.

אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,

אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.

לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.

חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.

אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.

לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.

ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.

ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.

לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.

יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.

בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.

באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..

ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.

זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.

ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..

ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..

1. חיבוק ענק, זה נסיון קשוח

2. תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו

3. תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך

4. תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך

המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק

את צודקת.

מותר לחשוב עליו מדי

פעם, לא קרה שום דבר

השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.

חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך

יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.

להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.

ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.

קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך

אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.

אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.

זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.

לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית

ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.

את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.

אל תצטערי על בחור שהולך שילך

מדוייק ממש.

באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.

חיזקת אותי

סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.

ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.

יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..

וייתכן שיטעו בדרך

חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!

להמשיך את החיים כרגיל...

והתחלתי איתך בפרטי

כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.

קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה

אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.

אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.

לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה

זה אחלה בנאדם להיות איתו...

ובסוף בסוף בסוף

אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....

תודה רבה !

אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..

לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות

מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?

תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)

תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה

אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..

יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .

נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות

יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..

לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..

בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך

תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.

ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

050-631-6853

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

אבל הוא כולו בראש שלי.

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף