לב אדום.לאחרונה אנחנו עדים לשרשורים רבים כאלו..
"הוא מתעניין ביופי כשהוא מברר..."
"חשובה לו תמונה.."..
וזעקה שבאה מייד בשורה אחרי..
"אבל הוא בן ישיבה.. הוא מתמיד, לומד, רציני ממש"...
אז בואו נעשה הבהרה,
גם לבחורי ישיבה חשובה החיצוניות.
כן, ממש ככה.
ולפעמים,
בחור ישיבה רציני מסוגל לחשוב שמגיעה לו כלה יפה,
הרי הוא רציני כל כך...
נכון, זאת הכללה גסה, היופי חשוב אך לא העיקר וכו'..
אבל בואו נעמיד דברים על דיוקם.
ככל שהבחור יותר ירא שמים באמת,
ראוי לו לדרוש לראות תמונה קודם המפגש.
טעם ההסתכלות ה"חיצונית" כביכול (אף שמצד האמת היופי הוא דבר טהור וקדוש וכו' אך זה אינו הדיון כאן)
הגיע מחז"ל שחייבו את החתן להתבונן בכלתו "שמא תתגנה בעיניו", ומטעם זה אסרו חתונה על-עיוור. כמו כן דרשו רבות על חשיבות היופי והמראה ככלל, וביחס לאשה בפרט.
ובכן, הבחור הבייני"ש שראשו ורובו מונח היטב בתורה מתכוון להפגש עם בחורה, ובכדי למנוע פגישות מיותרות שייפלו על נתון שכ"כ קל לבחון אותו (-מראה חיצוני) כמו גם עגמת נפש לבחורה- הוא בוחר לבקש קודם תמונה.
אתה מוזמן גם לעיין כאן, להעשרה נוספת:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=3869&kod=&modul=15&codeClient=289
כל עוד זו פגישה שנעשית דרך שידוך לא רואה שום סיבה הגיונית לבקש תמונה לפני הפגישה.
רוצה לדעת האם הבחורה בסגנון שלך?
רוצה למנוע פגישות מיותרות? שאל את המבררים! כל שתרצה. עד שתרגיש שלם עם הדברים.
בכל זאת הפגישה לא הצליחה? זה כבר מאת ה'... ולא קשור לבירורים שעשית, ועל היקפם.
תמונה לא מייצגת מציאות במרבית המקרים. אז מדוע דורשים אותה? דעתי היא שמי שמבקש תמונה מנסה לתרץ את עצמו בעניינים שהיופי הוא טהור וקדוש,
וחשוב להתבונן בכלה, שמה תתגנה עליו
בעוד שהסיבה היא אחרת
למה התכוונת כשכתבת "תמונה לא מייצגת מציאות במרבית המקרים"?
לחשוב דברים שבפועל לא נכונים....
אז אני אראה תמונה של בחור, אני אחשוב שהוא ערס חבל על הזמן, אבל הוא לא...
התמונה לא תמיד משקפת את התכונות שלנו..
איך תדע אם אני ביישנית, או חרוצה, או חכמה או טיפשה,
רק לפי תמונה?
היא אמורה לשקף מראה
ברוב המוחלט של המקרים היא עושה את זה.
בדיוק בשביל כך היא פותחה!
נכון שיש כאלה שלוקחים את התמונה כמה צעדים קדימה
ומנסים לברר התמונה גם את האישיות
אבל לא בשביל זה היא נועדה
תמונה כדי להציג את המראה
תיאור הבחור/ה על ידי השדכן כדי להציג את האישות
אלעד לא הבין מה הכוונה כשלעולם חסדו אמרה שהתמונה לא מייצגת מציאות ברוב המקרים..
אז הסברתי למה אני חושבת שהיא התכוונה..
"התמונה לא משקפת את התכונות שלנו..."
התמונה לא אמורה לייצג מציאות של מראה
לעולם חסדו אומרת שאם הוא מעוניין להמנע מפגישות מיותרות אז שישאל את המברר כמה שהוא רוצה
ואני שואל איך?
איך ניתן לשאול את המברר על מראה
"תמונה אחת שווה אלף מילים" אמר הפילוסוף הסיני קונפוציוס,
והאמת הוא די צדק
לא ניתן לתאר במדוייק מראה כלשהו
אם זה של אדם
אם זה של נוף
או אפילו של חפץ פשוט
הסתכלות פשוטה על המציאות, תמחיש בדרך כלל בצורה טובה הרבה את המציאות
יותר מכל שאר התיאורים
וגם אם כן,
גם אם נצליח לייצג את המציאות בצורה מושלמת
אז מה המניעה בתמונה שתעשה בדיוק את אותה העבודה?
זה לא רדוד
זה בא למנוע אי הנעימיות וציפיות מיותרות
אם אנחנו מעוניינים למנוע דייטים מיותרים
לענ"ד יש להחליף תמונות בכדי לדעת האם יש משהו חריג שמונע את הפגישה
בנות, אל תפחדו!
אני לא מאמין שיהיה גבר שיפסול רק בגלל שהוא לא התאהב בדמות שבתמונה
וגם אם יהיה כזה, הוא יפסול את הבחורה חצי דקה אחרי תחילת הפגישה
עם כאלה אתן רוצות להפגש??
צריך להבין שהמראה החיצוני, במיוחד בתחילת הדרך חשוב מאוד לקשר
פירטתי כאן בחשיבותו:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t443385#5209703
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t506581#5762480
לענ"ד כמו שמרבים לספר על האופי
צריך גם להתעסק ביופי, לא באותה הכמות, אבל בהחלט יש לשים אליו לב
במיוחד לאור הידיעה שיש מספר (לא יודע לאמוד את מספרם) קשרים שנפסקים אך ורק מהסיבה הזאת.
שמראה חיצוני, לא משתקף על ידי תמונה במרבית המקרים.
מה לעשות שלא תמיד האדם פוטוגני, ולא תמיד התמונה יוצאת מוצלחת, ולא תמיד התמונה מייצגת את איך שהוא נראה כעת, על כל שינויו הקטנים כל שיהיו, ומה לעשות שהתמונה המוצגת היא לעיתים רק חצי תמונה 
וכו' וכו'.
כאשר נפגשים דרך שידוך רגיל, יוצאים מנקודת הנחה, שהמשדך מכיר את אישיותך, ואת נטיות ליבך
ולכן לא יציע מישהי שהיא מאוד מאוד לא מתאימה מבחינה חיצונית. ולכן מי שבמקרה הנ"ל מבקש תמונה, אני מתקשה להבין מדוע....
אם זה משדך שאינו מכיר אותך מספיק, או הכרות שלא נעשית בהכרח דרך שידוך כזה- אז התמונה יכולה להועיל שכן היא באמת נותנת כיוון כללי.
ואם למרות הכל, לא הלך ולא הסתדר- לא התמונה היא זו שהייתה מונעת את המציאות הזו, אלא כנראה זה מאת ה'..
איננו מתחתנים עם צבע עיניים, או צבע שיער..- כפי שמשתקף בתמונה,
מציאת חן זה מושג רחב הרבה מעבר לזה, ותמונה לא עונה על הקריטריון הזה..
אז מדוע מבקשים אותה?
אשמח להארת עיניים.
אולי זה קצת 'הכנה' לקראת מה אנחנו הולכים....
כי אחרי שמספרי ומספרים על אותו אדם, לראות תמונה זה קצת נותן לנו "תמונה רחבה" יותר...
אני בכל אופן לא רציתי לראות תמונה כדי שאני לא אכנס לסרטים אבל אולי יש כאלה שחושבים שונה ממני וישמחו גם לענות לך....
כי מראה זה לא עוד אוסף צבע עיניים, שיער וכו'
זה איך הכל משתלב
ובד"כ תמונה מייצגת את המציאות
יש כאלה שלא כ"כ פוטוגנים
אז יצאו טיפה פחות יפים בתמונה
אבל לא בצורה כזאת שזה שונה שמיים וארץ מהמראה המציאותי
למנוע פגישות מיותרות.
הרבה פעמים בבירורים קצת או הרבה יותר מקצת מפריזים במעלות הכלה וביופייה.
ואז הבחור בא וכבר בתחילת הפגישה הוא רואה שאין על מה לדבר מבחינתו ומעביר שעתיים רק כדי לא לפגוע.
זה קרה לחבר מאוד טוב שלי שאני לא מכיר בחור שיותר צדיק ומתמיד ממנו.
אז קחו הכל בפורפורציה.
ובמציאות: ממש לא..
מה לעשות שהתמונה הממוסכת אינה משתווה למציאות, במרבית הזמן.
לא לכאן ולא לכאן..
אי ההצלחה בפגישה, נבעה כנראה מרצונו של ה'.
אני ממש לא בטוחה שהתמונה הייתה מונעת את האכזבה הזו.
פגישות והכרויות זה דבר לא פשוט לפעמים..
לא תמונה כזו או אחרת, תציל את המצב.
יש הבדל משמעותי בין בירורי תכונות אופי לבין מראה חיצוני. מילא על תכונות- חלק יטענו שניתן וצריך לברר, אבל על היופי? הרבה פעמים נתקלתי באמירה המעורפלת משהו "נראית סבבה לגמרי" כאשר היא נאמרה בשווה על בחורות יפהפיות ועל ממש פחות..
בפועל, מעבר לוויכוח העקרוני אם ראוי לא ראוי לחפש בחורה נאה (שאגב הוא קצת חסר טעם בעיני) אי אפשר לשמוע מהמציע איך היא נראית- אבל אפשר תוך חצי שניה לדעת מתמונה אם שייך או ממש לא שייך (והרבה פעמים יש מקרים גבוליים שאתה כן מסכים לצאת, פשוט בהרבה מקרים אחרים התשובה ברורה כשמש ואין טעם להטריח את שניכם בערב שלם + הכנה נפשית + הוצאה כספית רק כדי להבין ברגע הראשון שזה לא שייך)
להתבונן בכלתו זה ממש לא להתבונן בתמונה שלה. זה אפילו כ"כ שונה.
תמונה יכולה לא לשקף מציאות כלל. אדם חי, עם כל הוויתו, נמצא מולי. תמונה היא חד מימדית לחלוטין. מציאת חן מורכבת מכל ההויה של האדם, גם חיצונית בוודאי, וגם תנועות, דרך התנהגות. הכל.
החיצוניות חשובה, אין ספק. אבל קח את החיצוניות בכל רבדיה.. עם כל מציאת החן / אי מציאת החן שבה.
זו הסיבה העיקרית מבחינתי שאין מקום לתמונה.
ומלבד זאת- אם אתה כבר מבקש תמונה, בשלב הבירורים- אז שזה יהיה לפני שאתה יודע את שמה של הבחורה. מדוע? כי הקישור הזה בין שם לתמונה יכול לפגוע הלאה אם זה לא יראה לך. עדיף לראות, להחליט, ואם כן- לקבל שם. אבל שוב- גם זו שעת הדחק שבדחק בדורנו.. ממש לא מלכתחילה.
אף אחד לא "חושב שמגיע לו", ונשמע קצת לא לעניין "לרצות יופי".
אני חושב שהעניין הוא בחלום. פשוט יש אנשים שבכללי חיצוניות תופסת אותם, לאו דוקא באשה.. נניח.. עבודה במקום מוזנח מדכאת אותם למרות שהמשכורת בו הרבה יותר גדולה מזאת שבמקום המטופח.. ולמרות הם עצמם עובדים במקום נקי.. אבל המקום מכוער, וזה עושה להם רע.
אצל אנשים כאלה, החלום, הציור שעומד בראש - שהוא הרי מושלם אצל כולם - כולל בתוכו גם את החיצוניות, כמו בכל עניין אחר בחיים שלהם, הוי אומר - אם כל בן אדם נורמלי חולם על אחת שתבין אותו בדברים החשובים לו וחתאים לו לנקודות החשובות לו - אצל הטיפוס האסטטי הזה - היא כמובן תהיה גם נאה חיצונית.
בחלום הכל מושלם הרי, והשאלה היא רק מה אתה, אם אתה "הטיפוס האסטטי" - גם החלק הזה יהיה מושלם בחלום, אם לא - בכלל לא תחלום על המראה החיצוני.
וכשמגיעים לחיפוש בעולם המציאות החלום תופס מקום רציני, ואני מניח שהוא גם אמור לתפוס את המקום הזה..
ואז בא ההבדל, שניהם מחפשים את ההיא מהחלום אבל אצל האסטטי היא תמיד היתה חמודה גם חיצונית ואצל השני - לאו דוקא.
אנ דאצ אל.
צריך לזכור שיופי זה דבר סובייקטיבי,
כמעט כל בחור או בחורה שישיקיעו בעצמם,
יוכלו להראות יפה בעיני לא מעט אנשים ונשים,
גם אם הם אינם בעלי יופי טבעי מובהק.
בשביל לבדוק את ההתאמה הראשונית.. אם זה סביר.. אז מה הבעיה? כמה אדם יכול להיות שונה יותר מדי בתמונה כשאתה רק רוצה לברר התאמה ראשונית ("נעימות בסיסית" ע"פ הרב אוהד תירוש..)
כמה שזה "לא נעים" עכשיו, - אח"כ שהפגישה נגמרה כבר אחרי כמה דקות זה יותר מבייש להמציא סיבות לחתוך ולהשאיר את הצד השני בעוגמת נפש..
מה בת צריכה את העלבונות האלה הרי אף אחד לא יגיד לה את לא מוצאת חן בעיני..תמיד ימציאו..
וזה גורם רק לבלבלות.. מה לא טוב בי וכו'..
אני לא מבקש תמונות. אף פעם.
אבל יצא לי להכיר באתרי הכרויות קצת.
התמונה לא דומה, אפילו בקירוב, למה שפגשתי.
תמיד יצאתי מופתע עד כמה אין קשר בין התמונה למציאות.
שזה מאוד מצוי באתרי הכרויות
ב"ה כל התמונות שלי דומות לי
כנ"ל של חברים שלי
וגם של חברים שלי!
אבל זאת לא חכמה.
אני כבר מכיר אותם.....
אני מדבר על תמונה של מישהו/ מישהי
שאתה לא מכיר.
אני חושב שזה לא דומה באופן מפתיע,
ומפתיע במידה מרובה יותר ממה שמוכנים להודות.
ואני לא דן עכשיו אם לטובה או לרעה.
(ואגב, זה עובד אותו דבר לשני הכיוונים לדעתי.)
אני מדבר על ההפתעה וחוסר הדמיון בלבד.
יש דברים הרבההה יותר חשובים
היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.
שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.
מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.
מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.
אני שמעתי כמה סיפורים -
שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,
והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.
ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.
הזיווג היא הולדה.
גם ה"תענוג" סופו הולדה.
לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.
היא לא רווקה בכלל,
יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.
ומה אחר כך?
תוליד שוב מגבר אחר?
לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...
יש מיילדת ללידה ביתית,
גם בית חולים זה בסדר.
וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.
אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,
אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.
לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.
לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.
סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.
יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.
בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].
וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.
ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].
והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!
גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!
ונסיים בנקודה טובה,
שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!
חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.
אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.
לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.
ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.
ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.
לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.
יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.
בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.
באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.
אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..
ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.
זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.
ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..
ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..
חיבוק ענק, זה נסיון קשוח
תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו
תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך
תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך
המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק
את צודקת.
מותר לחשוב עליו מדי
פעם, לא קרה שום דבר
השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.
חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך
יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.
להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.
ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.
קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך
אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.
אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.
זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.
לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.
מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית
ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.
את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.
אל תצטערי על בחור שהולך שילך
מדוייק ממש.
באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.
חיזקת אותי
סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.
ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.
יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..
וייתכן שיטעו בדרך
חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!
להמשיך את החיים כרגיל...
והתחלתי איתך בפרטי
כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.
קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה
בנות אני מניח שאתם מחפשות מישהו שהוא גם רגיש מצד אחד ומצד שני גברי, אבל מישהו שיותר נוטה לרגיש המכיל המקשיב הנעים, מה אתן חושבות עליו ?
אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.
אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.
לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה
זה אחלה בנאדם להיות איתו...
ובסוף בסוף בסוף
אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....
תודה רבה !
אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..
לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות
מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?
תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)
תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה
אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..
יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .
נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות
יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..
לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..
בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך
תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.
ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.
אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,
עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות 
כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..
תודה!!
יש את צביה רחמין
ואת מרים לנדסברג
(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)
050-631-6853
אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?
הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....
לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד
בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.
תשתפי קישור לשם?
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
ובהמשך אם יהיה רלוונטי תדבר על זה
מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..
יש את אסף זולדן הוא תותח
ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות
אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..
למה, מה רע בלרצות?
לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.
זה דבר טוב, לא?
תאמת, שכן.
זה טוב, השאלה מה המניע לכך.
אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.
כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,
מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?
שהוא מעגלי
משאיר נזקים לאורך הדרך
והמטרה לא מושגת
המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו
המעשה יוצא עקום
כי עוגה עושים באהבה
המרוּצה לא באמת מרוצה
ואז המרַצה שוב נכנס לפעול
זה מתחיל במילה טובה,
ויכול להיות גם טירחה מאומצת,
נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.
האם הצד השני מכיר בזה?
"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?
או "המפייסו בדברים..."?
לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.
ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.
הראש והלב שלה במקום אחר.
וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)
נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.
ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.
באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..
ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.
וזה יוצר שני אפקטים-
א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.
ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).
בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.
(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)
התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"
זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.
אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.
ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.
אז מה ניסיתי לעשות פה?
לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.
התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.
ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.
בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.
תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.
בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.
למה אני בוחר לדבר ככה?
בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.
לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.
ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.
זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות
כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.
זה ה-הבדל.
אתה מרכז הסיפור, לא הוא.
זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.
אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,
כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש
אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.
לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.
לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,
נשמע לי מאוד אנושי.
מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.
כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה
מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?
זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה
השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.
ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.
לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.
ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.
אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.
בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.
ולמה אני מתעקש על זה?
כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.
זה מכוון גם אליך -
המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות
ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.
וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.
זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.
נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.
אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.
זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.
לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה
זה אכן יכול להיות דבר טוב
אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע
נמצא בפרמטרים של התוצאה
האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה
ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע
אני עושה את הריצוי הטוב הרבה
סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד
נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)
אבל אני אוהבת את המעשים הללו
רואה בהם משחק פסיכולוגי
של עלות תועלת
ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי
ולא עושה את כל זה
אז החיים ממשיכים כרגיל
ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')
בריצוי רע
האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה
וביום שהוא מחליט להפסיק
הוא מקבל שפכטל
העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.
זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.
אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.
אבל הוא כולו בראש שלי.
רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).
אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.
לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.
ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.
רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.
שאדם מפתח יכולות
(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת
ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)
הסטנדרטים שלו עולים
(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)
במערכת יחסים זוגית
זה חייב לבוא משני הצדדים
פיתוח יכולת דומה
ואז הסטנדרטים דומים
אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף
