הגירושין, גיל וכו' וכל שאר הנתונים הכל בסדר,

האם עצם השיטה לספר בפגישה שלישית נראית לכם הגיונית

ונכונה, או אתם תרגישו מרומים?

ואם בחור היה עושה לי את זה, גם אם הוא היה מושלם. הייתי מעיפה אותו רק על זה שלא גילה לי עד עכשיו!

שום, אפשר קישור לשירשור שלי....???

שזה נקודה עיקרית - התחושה שמישהו היה צריך "לשקר עליך" כדי להשיג איתך פגישה..זה יכול לגרום לתחושת השפלה ו"בגידה" אצל אנשים...

אין שום דבר רע בלהיות גרוש בלי ילדים ועם ילדים (בהנחה שהגירושים לא נעשו כי את/ה היית אבא/אמא מכה...) - וגם אני אישית, אגב, לא בטוח בכלל שהייתי פוסל על הסף הצעה כזאת - אבל לנקוט באמצעים כאלו...לא יודע...זה קצת נותן תחושה לא טובה...

במיוחד כאשר אני אישית, לפחות, משתדל לספר מראש את הדברים שלדעתי הם באמת קריטיים שידעו אותם לפני...

בראיה טרנס אטלנטית עולמית עד ימינו, מה נכון לעשות ואיך...

תשקר כמה בא לך... בסדר??

ברירה, אני חושב שעל משפט זה כל אחד יהיה מוכן לחתום,

השאלה היא מה יהיה הדבר שעבורו יהיה מותר ללכת בדרך שאינה

הישרה ביותר.

ידוע שמותר לשנות מפני השלום.

זו לא רמאות ממש ואת הסיבות לדחיית הגילוי אפשר מאוד להבין. אל תהיה שיפוטי מדי- יתכן מאוד שהבחורה כבר קיבלה הרבה פעמים דחייה מראש בנסיונות השתדכות- על רקע גירושיה והיא מרגישה שלא נותנים לה סיכוי.

כך שאם היא נראית מתאימה להמשיך רצוי, אם תוכל- לתת את הסיכוי.. צריך להיות במקום של רחמים מול אדם שעבר טרגדיה של גירושין ולתת לו סיכוי להסביר ולגלות ולדבר על העבר הבעייתי שלו בהדרגה ובמשורה ומתוך ידיעה שלא יפסלו אותו על הסף.

אני יודעת כל זאת מנסיון..

אני בדכ כל עובדת ככה בחיים שלי...

אני לא מתאהבת בבן אדם בלי כיסוי.. ובלי לדעת את כוונותיו כלפי...

אבל יש מצב שנגיד הייתי מכירה אותו בעבודה ברמה כללית והוא היה נראה לי...

והיה יוצא לנו לדבר מידי פעם ועדיין לא הייתי יודעת שהוא גרוש...

וכש"לצאת" היה עומד על הפרק והוא היה אומר לי שהוא גרוש.. יש מצב גדול שהייתי ממשיכה...

כי לא ה"גרוש " זה מה שמעלה לי את הפיוזים, אלא זה שהיא (הבחורה מתחילת השירשור )לא אמרה

זא... לא המצב המשפחתי אלא השקר.

אז למען מטרה חשובה לא שווה גם לשקר ולהגיד שמישהו חד מיני? שמישהו גרוש פלוס שישה? שמישהו חולה בסרטן היום?

אתם מומחים בלהסביר כמה כל מקרה אחר שאני אומר לא דומה בכלל למקרה של גירושין ושבגירושין מותר ומותר ומותר - לא כולם חושבים ככה, תקלטו. לא יפה לכפות על אדם יציאה עם מישהי גרושה שהוא בכלל לא רוצה אולי לצאת עם אחת כזאת, וגם אם כן - הוא רוצה לדעת על זה מראש.

הצעד הבא שלכם יהיה להאשים אדם שיזרוק בחורה כזאת ברגע שהיא מספרת לו, שהוא "לא רגיש", "מגעיל" ו"מסריח". כי תגידו שמה פתאום הוא זורק, שייתן צ'אנס.

"לשנות מפני השלום" - לא שייך כאן בכלל! לא לסלף! אין כאן עניין של שלום! זה אדם שאת לא מכירה בכלל ואת לא צריכה להיות איתו בשלום אם לא תצאי איתו - את זאת שבוחרת לצאת איתו, את זאת שמכניסה את עצמך לסיטואציה הזאת - תבואי ממקום נקי.

כזאת, כנ״ל לגבי חולים במחלות כרוניות, מכיוון שאם ישר יגידו את הבעייה, יפסלו אותם ישר מבלי לראות מי הם באמת ומבלי שיכירו את האישיות שלהם, אולי יש בזה משהו מקומם ולא הכי הוגן מצב המדוייט אבל בהחלט אפשר להבין את מי שפועל ככה..

מי שמתרגל להסתיר אמת מבין הזוג

ועוד דבר כזה נחרץ וחד משמעי

יתרגל לשקר לבן הזוג גם בהמשך הדרך!

שלא לדבר שידוע שיש כאלה שאינם מעוניינים לצאת עם גרושות או אפילו כוהנים שאסור להם להתחתן איתן

משחק לא יפה שמאיר את תקופת הדייטים באור שלילי!

כל דבר שהוא דבר משמעותי ביותר - לספר עוד בבירורים המקדימים גם אם לא שואלים על זה ואתה אפילו לא חייב "להסתיר" את זה - לספר בכל זאת (ולהבהרה - "דבר משמעותי" זה לא שפעם נפלת בשמירת נגיעה או שבעבר היית חולה בשפעת - אבל לספר שפעם היית חולה בסרטן, או לספר על כך שאתה חוזר בתשובה ומשפחת חילונית - זה כ-ן דבר משמעותי. וכל אחד יש לו מספיק שכל כדי לדעת מה זה דבר משמעותי...).

בסופו של דבר הרי צריכים להתחתן רק עם בנאדם אחד, והבנאדם הזה יתחתן איתך גם אם תספרי לו הכל מראש - אז לא צריך להסתיר בכוונה כדי "להרוויח" לכאורה עוד דייטים. נכון שזה נותן תחושה שאולי אם כעת לא אספר ואספר רק בהמשך אז הבחור/ה יקבלו את זה נוח יותר ועם מכלול גדול יותר- אבל לדעתי זה בעיקר תחושה מדומה, כי בסופו של דבר אם תאמין באמת באמת בדרך שלך ותספר את האמת (לא חייבים "להפחיד", נגיד בקטע של מחלה שהייתה - ניתן לספר בכלליות...) - הבן/בת זוג שצריכ/ה להיות לך, יגיע/תגיע...

כמובן שעדיף לומר דברים כאלה מראש! ובכלל ההנחיה היא ש"מדבר שקר תרחק" אבל יש היתר כשמדובר על שידוכים לא לספר מייד וגם אני שמעתי עליו. המטרה- בניית בית ושלום בית- מאפשרת שלא לומר הכל ולא באופן מיידי ובוטה. שקר לבן. זה מותר

יותר נכון - הוא יצא נגד זה בשצף קצף ואמר שזה דבר אסור לחלוטין והוא חמור ביותר.

לדעתך זה מותר, לדעת הצד השני זה אסור - אז אל תתפלא למה הצד השני כועס מאוד מאוד על זה.

אני אישית מקפיד להגיד מראש גם דברים שיכולים "להרוס" לי, כי אני יודע שמי שתהיה אישתי, תהיה אישתי גם אם אהיה אדם של אמת.

שתהיה אשתך תהיה אשתך כי אתה אדם של אמת..לא גם אם.

מרומה, פגוע ונבגד.

וזה בכלל לא משנה מבחינתי אם היא עשתה שאלת רב קודם

ואם אני מבין או לא מבין אותה.

ממש פוגע בעיני, ומעליב. למה לא מגיע לך לדעת את המידע הזה?

זה לא שההורים שלה גרושים והיא לא סיפרה, זה לא שהיא צבעה את השיער לבלונדיני ולא סיפרה לך שיש לה שיער חום.

זה פרט מאוד מאוד מהותי!!! ואם אתה לא מעונין להיפגש עם גרושות.?

ואל תתנפלו עלי, יש לי חברות גרושות ואני מנסה לעזור להן למצוא בחור אחר, אבל אני לא אוכל להסתיר מידע כ"כ בסיסי על בנ"א.

אני מאוד מתפלאת על הגישה הזו.

סליחה, אל תתרגז עליה בגללי, אולי זה כן יכול להתאים לך.

אבל כשיטה, אני לא חושבת שזו דרך נכונה.

ואז, מן הסתם, הסיכוי שהיינו נפגשים בכלל היה קלוש.

אבל אם יהיה לי טוב איתה, והיא תספר באחת הפגישות הראשונות...

אני מאד אבין אותה,  ואני אמשיך את הקשר ולא אחתוך...

אבל השדכן, יקבל ממני על הראש!

(רק כדי לפרוק את התסכול על מישהו...)

אהבתי את תיסכול השדכן

וסביר שהייתי מרגיש כ"כ מרומה עד שלא היה טעם לנסות לגשר על זה

ואם ידע - איך לא סיפר את זה? היא ביקשה ממנו לא לספר והוא שיתף איתה פעולה?

ואם לא ידע - זה עוד דבר חמור ובלתי מתקבל על הדעת...

ואולי בכלל לא היה משדך? נפגשו במציאות של עבודה או משהו? אינטרנט?

ודרך אותו אתר שאתה שואל בו שאלותיך..

אל תהיו צבועים- אתה חושב שאינטרנט פסול מיסודו- אז אל תגלוש בו בכלל.

אתה חושב שזה עניין של טוב ורע בעירבוביה- אל תקרא לו חטא כשלעצמו.

ממש מעטים אלו שניסו כאן להבין אותה...דמיינו עם איזה חששות היא באה. ופגישה שלישית זה די בהתחלה של קשר ומצד שני מספיק בשביל לחשוב על המשך. א"א לא סוגר ענינים בשילשית. עדיין יש מספיק זמן לשנות דברים .אבל היה חשוב לה לצור רושם אמין וחיובי וחבל שזה לא ברור... לו היא הייתה אומרת מראש נסו לחשוב מי בכלל היה מסכים להפגש איתה.....

אני חושב שממש לא - היו כאלו שהיו נפגשים איתה, אולי גרושים, ואולי גם רווקים בעצמם שזה לא משנה להם כל כך.

לכן - ברגע שלפחות בחור אחד היה יוצא איתה ל-מ-ר-ו-ת שהייתה מספרת עוד על ההתחלה - הרי שמה יש "לרצות" שיותר יצאו איתה? היא צריכה בדיוק בחור אחד שיצא איתה ויתחתן איתה (כמובן שלא בטוח שתתחתן עם אותו אחד, לא לפרש לא נכון...)

לדעתי זה קצת "פרנויה" - בלי להעליב חלילה - אדם אומר לעצמו - אני צריך כמה שיותר לפתוח את האופציות שלי, ולכן אני לא אגלה את זה כדי שיותר יצאו איתי. זה תחושה שלדעתי מביעה חוסר בביטחון בה', במחילה...  אנחנו לא צריכים הרבה שיצאו איתנו - אנחנו צריכים אמונה בה', אנחנו צריכים להיות אמיתיים עם עצמנו ועם העולם - ואז, הוא שם למעלה ידאג לנו...

אגב - שאותה אחת תשאל את עצמה מה היא הייתה עושה/חושבת/מרגישה אם הבחור שאיתו היא יוצאת ורוצה להתחתן, מגלה לה רק בדייט שלישי משהו מאוד משמעותי על החיים שלו (הוא גר שהתגייר/הוא נמשך לבנים/ הוא חולה סרטן לשעבר) - האם הייתה מקבלת את הטיעון שהוא לא רצה לספר על ההתחלה כדי שיצאו איתו בכלל?

וסליחה, אני לא חושבת שבהכרח זה מה שמגיע לה, אבל את שואלת מי היה מסכים אז בוודאי שהיה מי שיסכים.

אם באמת אין ילדים.

אבל רק אם היא מספרת עד הפגישה השלישית. אחרי כן זה די בעייתי.

לא יפה...ככה את לא משקיעה בחברות שלך...

בסטטיסטיקה יצאתי עם חברות לבית קפה יותר מאשר עם בחורים,

זה הרבה יותר כיף

רק יו נואו-

כשאני יוצאת עם חברה לכוס קפה לוכפת לי אם היא גרושה או לא

דייט במשמעות הפשוטה ביותר שלו באנגלית, זה פגישה. פגישה נטו - לא פגישה לצורך שידוכים, לא פגישה של בן ובת.

לחלוטין את יוצאת לדייט עם חברה שלך, כמו שאני יוצא לדייט עם חברים שלי לעיתים.

דייט במובן של מפגש - לא של פגישת שידוכים. נכון, אני קצת קטנוני עכשיו, אבל זה פשוט בגלל שמרוב שאנחנו שקועים בעולם מסויים אנחנו שוכחים שמונחים מסויימים בכלל לא שייכים לשם בלעדית.

רק לצורך כינוי לפגישת שידוכים.

אגב - אני הייתי מת שהשיח בעולם השידוכים יעזוב את המילה דייט ויעבור לביטוי עברי, רק שבנתיים אני לא מוצא מונח עברי הולם מספיק...רק כמו שאמרתי "פגישת שידוכים" שזה מעט מסורבל...

אבל בכל אופן - המשמעות המקורית נשארה רק שאת אישית לא בוחרת להשתמש בה... (וכמוך עוד רבים, כנראה).

דווקא חברה גרושה יותר פנויה להיות איתך בבית קפה, ולא לחוצת בית וילדים..

למרות שאני מבין אותה

נסה לדון אותה לגופה של בחורה למרות שאם היית יודע לא היית יוצא איתה (למרות שלא תכננת אולי מה' יצא הדבר)

פתחתם בעצם בעיה כללית, לגבי כל דבר משמעותי שקשור לאדם עצמו, לו היה מדובר בהיכרות מן הסתם שהשאלה לא היתה עולה, אבל כיוון שמדובר בשידוך-יש את הבעיתיות הזו.

אני באופן אישי מספרת מראש גם את עניין הגירושים וגם את הכסר"ש, שלא תהינה הפתעות...(מה גם שאין לי איך להסתיר, אחרת יחשבו שאני נשואה) אבל מבינה לגמרי את מי שלא עושה זאת, במיוחד כשמדובר על נכויות פיזיות קלות- שאנשים פוסלים סתם מראש בלי להכיר את הבנ"א קודם, ואפ' שזה לא מפריע לכלום.

אלא אם זה נפשי שאז לענ"ד יש ליידע מראש.

ועדיין, מבחן הנסיבות הוא הקובע. הכל תלוי וכל מקרה לגופו.

אם יהיה אמיתי עם האחרים כבר מההתחלה ויאמין שהוא עושה בכך משהו טוב, הוא דווקא קיצר לעצמו את משך החיפושים - כל אחת שלא תסכים להיפגש איתו בגלל זה, אוטומטית הוא ידע שהיא לא מיועדת לו...

האם אתם באמת חושבים שאם ה' ייעד מישהו למישהי - אז בגלל שהוא סיפר לה בבירורים המקדימים שהוא גרוש - הם לא יתחתנו???

איפה אמונה בה' בכל השרשור הזה, אני לא מבין???

נשמע כאילו האינטרס פה הוא אובססיבי - אני חייב לצאת עם כמה שיותר בנות כי רק ככה אצליח להתחתן ואז מה אם בגלל זה אני מעלים פרטים חשובים.

אז לא - זה לא שהבחור נפסל בגלל שהוא גרוש, אל זה כן עניין משמעותי שראוי וצריך לספר עליו כבר מההתחלה.

יכול להיות שהוא חושש לפספס את הזיווג, בגלל שמישהי תפסול אותו על משהו שבאמת לא מפריע לה.

הרי אם יהיה מלא ביטחון - האם ה' באמת יגרום לו שיפספס את זיווגו? וזה לא שהוא יעשה משהו רע או לא נכון - הוא יגיד את האמת, ינסה לעדן אותה בגבולות האמת - אבל העיקר, יהיה איש דובר אמת וישר, ויאמין בכך שמי שבאמת מתאימה לו, תרצה אותו גם עם זה.

אחרת זה לא ייגמר.

ואולי מישהו שהוא חד מיני ויוצא בכל זאת עם בחורה, לא יספר לה עד פגישה שלישית שהוא חד מיני? נראה לכם הגיוני? אז נכון - הדוגמאות לא אותו דבר, אבל תבינו - יש אנשים שזה קריטי להם הדבר הזה (אני כאמור, לא קריטי לי) - ולכן צריך להיות הכי ישרים שאפשר בשידוכים...

שצריך לומר כדי שהדבר יצליח, אין זה חוסר אמונה, הפוך

זה נקרא לא לסמוך על הנס

אתה רק רוצה לשריין לעצמך כמה שיותר שיצאו איתך (אתה - אני סתם משליך עליך...הכוונה למי שטוען דבר כזה). אם היית מוכיח לי מעל לכל ספק שאחרי אמירה כזאת א-ף אחד ב-ע-ו-ל-ם לא ייצא איתה - אז אוליי...אבל זה לא נכון! יהיהו שייצאו! וזה בדיוק הטענה שלי!!! לא צריך 200 בנות שיצאו איתך! יש אנשים שיצאו עם 2-3 מדוייטות, והתחתנו עם הרביעית!!!

זה בכלל לא נס...רק אנחנו מחדירים לראש של עצמנו כמה אנחנו לא שווים וכמה אנחנו חייבים למקסם את מספר הבנות/הבנים שנוכל להיפגש איתם כדי שאולי אולי אחת מהם תתאים. במקום זאת, לבוא גאה עם המקום שלך, לדעת להגיד באומץ - כן, זה היה, וכן, עברתי את זה וזה שינה אותי אבל אני בסדר גמור, ולא עשיתי שום דבר רע, ואני מאמין שעוד תבוא האחת שזה יתאים לה.

מבחר אז יש יותר סיכוי לזכות במהודר ביותר, אבל אם מראש

3/4 מהאתרוגים לא נותנים לך לגשת אליהם, אז הבחירה מתקטנת והסיכויים יורדים,

עד כאן זו מחשבה פשוטה המחוברת למציאות,

אפשר לסמוך על הנס, והתוצאה תהיה בהתאם לענ"ד

האם האישה שבסוף תימצא, לאחר שנניח 3/4 מהבנות נחסמו - היא תהיה פחות טובה ממישהי אחרת שאולי הייתה מתחתן איתה?

האם אתה חושב שאותה אחת שתתחתן איתה מתוך הרבע שנשאר פתוח בשבילך - לא היית רוצה להתחתן איתה אם כל ה4/4 היו פתוחים???

לא יודע...אותי אישית זה מטריד משהו, כיוון המחשבה הזה...

זה כלל וכלל לא נס.

אתה מראש מצמצם לך את האפשרויות. אתה לא יוצא עם חילוניות. אתה לא יוצא עם שמאלניות - סתם דוגמא. ועוד ועוד ועוד.

המתאימ/ה, ייתכן שנמצא/ת ב3/4 ולא יהיה אפילו את הגישה אליה.

המטרה היא להתחתן

מתחתנים עם אחת.

זו שתרצה להתחתן איתה והיא איתך, אתם תהיו שמחים אחד בשני ולא יהיה לכם איכפת מכל השאר

ולכן צריך רק הצעה אחת מתאימה

בדיוק קראתי קודם את זה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t615869#6821387

טוב לה עם בעלה גם אם הוא לא בדיוק "כליל המעלות" בעיני ההורים. וזה לא עושה אותו לפחות 

מה שחשוב זה הזוג, שלהם יהיה טוב

ועם מתחתנים עם הראשון אז מה, כל החיים תהיה במחשבה של מה היה יכול להיות.

ולא איכפת מה עם השאר, אבל המגבלה יוצרת חסמים מיותרים

שלשמם הומצא השקר, ויכול להיות שכלי זה בתור זמני יכול להועיל.

שלא חייב שצריך גישה

נשמע כאילו רק להיפגש

יש מצב שאפשר להסתיר- לא לשקר 

לא אמרתי שלא

גם 3 פגישות זה די הרבה

מה שאתה עושה זה להשתמש בחוכמת הבדיעבד, לכתחילה. 

תפגש רק עם הרבע הזה, ואם אתה רואה לאורך שנה שלמה שנפגש בסך הכל עם בת אחת ו354 בנות אחרות לא הסכימו להיפגש בכלל - אז אכן יש מקום לדעתי לעשות חושבים שוב ואולי להתייעץ גם עם רב ואנשי מקצוע מה לעשות.

אבל אם הוא במשך שנה יצא עם 30-40 בנות, ולא עם 240-280 בנות, בגלל הסינון הזה - האם זה מה שיהרוס לו את כל הסיכוי להתחתן???

האם אתה ברצינות חושב שה' ידאג לכך שהחצי שלו תהיה בתוך אלו שהוא לא ייפגש איתם?

אני מאמין שאם הוא בוטח בה' ועושה השתדלות ולא משקר - ה' ידאג למקם את האחת שלו בתוך החבורה של הבנות שגם כאשר אומרים להם שהוא גרוש וזה - עדיין יסכימו לצאת איתו.

העניין הוא שאת הטענה שלך אי אפשר להוכיח בשום כלי מדעי, כי היא מסתמכת על דברים שלא יהיו - כלומר, אין אפשרות להוכיח ולמעשה גם להפריך את מה שאתה אומר. לעומת זאת את מה שאני אומר ניתן בקלות להוכיח שזה אפשרי - מוצאים מקרה אחד בלבד שבו הבחור לא שיקר ואמר מראש שהוא גרוש, ובכל זאת מישהי יצאה איתו והוא התחתן איתה.

החשיבה שלך מבריקה והטענות עומדות איתן

ואף על פי כן- יש רחמים בעולם. מותר לבחורה לחשוש שתיחסם ולפעול בהתאם. זה המצב הנפשי שלה עכשיו

ואל תשכח דבר נוסף:

מאוד מאוד קשה לספר שוב ושוב בתהליך חיפוש הזיווג על העובדה שיש גירושין ברקע.

הגירושין נתפשים ונחווים על ידי מי שעבר אותם ככשלון נוראי ואובדן צורב- לא משהו שתשמח לחלוק בו במיידי עם אנשים, בודאי לא לעתים קרובות ובודאי לא כשרצונך ליצור קשר והתגובה הצפויה ל האדם שאיתו נפגשים יכולה להפיל לקרשים

שוב- אנא היו ברחמים כלפי הגרושים, נסו להיכנס לנעליהם לרגע, חשבו על מה בעובר עליהם בכל  פעם שהם נאלצים להידרש לנושא הכאוב הזה וגלו חסד ורחמים כלפיהם. הם כל כך זקוקים לכך

(יש לי משהו מהותי ביותר שאני מספר לפני דייט ראשון, משהו שיכול מאוד להשפיע על אנשים להחליט שזה לא מתאים).

דווקא בגלל זה - אני יודע איך אני נוהג, איך אני מתאמץ למרות הכל לא לשקר, להיות אמיתי ועם ביטחון גדול בה' שלמרות זאת ייצאו איתי.

וראה איזה פלא - יצאו איתי. לעיתים אחרי שסיפרתי ברוב פירוט אפילו (היו פעמים שסיפרתי בכללי, ולא לחצו, והיו פעמים שסיפרתי יותר בפירוט).

זה קשה לספר - אבל זה מציאות קיימת, עם כל הכאב שבעניין - ולא תמיד המטרה מצדיקה את האמצעים. במקרה הזה זה דבר כל כך מהותי שמשפיע מראש על העניין...

בכלל - נניח והבחור שואל את החברה של הבחורה מראש אם היא הייתה בקשר זוגי בעבר - בבירורים הוא שואל - האם אותה בחורה תגיד שלא? הרי זה יהיה שקר דאורייתא וכבר לא שקר לבן!!!

לסבול כל פעם רק על היותו גרוש, ואנשים פוסלים סתם.

בלי לדעת למה, אתה מנותק מהמציאות בנקודה זו.

תסתכל שתי הודעות למעלה, בתגובה שלי לגלעיני.

הכל תלוי בנקודת המבט של האדם - הוא יכול לראות את זה בתור מתנה שה' העניק לו - סינון ישיר ומקדים, עוד לפני הדייט הראשון, של כל אלו שלא היו רוצות לצאת עם גרוש.

תתפלא - יש אנשים גרושים שמתחתנים גם כאשר הם אומרים מראש שהם גרושים.

אגב - במצב כמו שאתה אומר, עוד יוכלו חלילה להגיע למצב שמישהו שהוא כהן - שזה דבר שלחלוטין לא אומרים בדרך כלל מראש, כי זה לא קריטי כל כך - יצא בטעות עם מישהי גרושה, שלא תחשוב על העניין של לברר האם הוא כהן מראש. ומה אז???

כמוך כנראה לא פגש מספיק אנשים החווים צער זה יום יום,

כל מי שחווה באיזושהי צורה משהו ממצב זה

או שבא באופן תדיר עם אנשים במצב זה מגיב קצת אחרת

הוא יותר מבין

כך נראה לי בלי להאשים אותך אלא להציג מציאות.

המצב הפוך לגמרי ממה שאתה מציג פה (כלפיי).

אין איסור להיות בעל נטיות מיניות לאותו מין שלך - יש איסור למממש את זה במציאות - אז אותו בחור לא יממש את נטייתו לגברים, אבל היא תהיה קיימת, למרות טיפולים שעבר, ואז יחליט לצאת...

האם זה בעייה מוסרית שהוא רוצה להתחתן עם אישה למרות שהוא לא בטוח יימשך אליה? לא בהכרח...

אבל זה אכן בעייה מוסרית להסתיר דברים חשובים לאנשים, ולא משנה אם זה גירושין, מחלה, או חד מיניות לא ממומשת.

הקשור אליו אף אם לא יצא מן הכח אל הפועל, אבל זה לגמרי שונה 

מגרוש/גרושה שבכלל לא בטוח שיש להם איזו שהיא בעייה

נכון שזה לא דומה במאה אחוז, מה אתה רוצה - אי אפשר להביא שום שני מקרים שונים דומים במאה אחוז. תמיד תוכל להגיד "מחלה זה לא גירושים" "חד מיניות זה לא גירושים".

אז תתפלא ידידי - יש כאלו שבחורה גרושה יהיה להם יותר קשה לצאת איתה מאשר עם אחת שעברה מחלה קשה ונרפאה.

ואולי אפילו תהיינה כאלה שיהיה קשה להן יותר לצאת עם בחור שאומר להן שהוא נמשך רק לגברים, מאשר לצאת עם גרוש.

מה שאומר שהעולם שלנו מורכב - ולכן מאוד מאוד חשוב לשמור על האמת. את האמת ניתן להפר במקומות שממש נצרכים לכך - "משנים מפני השלום" - כאן זה לא שייך. 

ם פוסלים רק בגלל הגרושין, האמת היא לא לומר את האמת, כי אם אנשים פוסלים בלי הבחנה

זהו קלקול שחייבים להלחם נגדו בתחכום ואם תאמר מניין לי,

אז פשוט זהו תלמוד ערוך במסכת יבמות (מד. או מה. נראה לי) שם אחד האמוראים מייעץ לאדם שאביו גוי ואמו

יהודייה שהוא יהודי אך בלי ייחוס שישא או אחת כמותו או (וזה החשבו לעניינינו) ילך למקום שלא מכירים אותו

וישא יהודייה כשרה (כמובן בלי להגיד אחרת יהיה בעייה)

והנה פה גמרא שאין שום חיוב להגיד בכלל אז אינני יודע על מה אתה סח בכלל

דבר שני שאלו מה דעתנו - אמרתי מה דעתי, וגם מה אמרו רבותיי. דעתי שזה בעייתי לחלוטין - לא תצליח לשנות את דעתי.

אגב - גם אם עקרונית אין לי בעייה לצאת עם גרושה בלי ילדים - ייתכן שאם מישהי כזאת תצא איתי בלי להגיד לי ובפגישה השלישית תגלה לי - ייתכן אפילו שאחתוך אותה רק בגלל תחושת ההשפלה הזאת.

אגב - גם כאשר אומרים שהבחורה גרושה, צריך להגיד את זה בחוכמה, ניתן בקטע הזה להדגיש שהבעייה הייתה נגיד אצל הבעל והוא זה שרצה להתגרש (סתם דוגמה...).

האם כל אחד שחותכים אותו כמה פעמים בגלל דבר מסויים - יוכל לשקר לאחר מכן בדייטים הבאים? תמהני.

זה וכן נאמר לי בשם הרב שמואל אליהו והרב אבינר,

ואני יכול למנות עוד רבנים, אז כנראה שהם יודעים קצת על מה הם מדברים.

כמובן שאם יש בדבר מחלוקת בין ת"ח כל אחד ילך לפי רבו אבל אז

צריך להוריד את גודל הלהבות כי בעצם כל אחד הולך לפי רב שהוא הרב שלו.

האמונה בה', זה שהקב"ה יביא לו את הזיווג כך או כך...

לפי איך שמתאים לו..

לי יהיה קשה להיפגש עם אחת שאני יודע מראש עליה שהיא גרושה,

וגם אם אחליט שאני נפגש איתה, בתת מודע יהיה לי חסמים לבנות איתה קשר בריא.

אבל האם בתכל'ס באופן עקרוני, זה אמור להשפיע על הקשר?

זה תלוי במה שהיא עברה, אבל עצם זה שהיא גרושה, לאו דווקא מכריח שזה ישפיע על הקשר לרעה.

אז למקרה שלנו, אם יש מישהי שהיא גרושה והיא מתאימה לי, חבל לשים חסמים מראש,

שימנעו ממנו לבנות קשר בריא וטוב. אז עדיף לא לדעת מראש...

(כלומר - זה אכן באסה וחבל, הלוואי שלא היו גרושים - אבל אין פסול במישהו גרוש!)

אבל זה כן לדעתי ממש לא ראוי לעשות דבר כזה לאנשים.

לי אישית זה היה גורם שבר באמון. ג-ם אם בדיעבד אם הייתה אומרת לי מראש הייתי מסכים לצאת איתה...

זה נראה לי הימור לכאן ולכאן, כל בחור יעדיף לשמוע את זה אחרת, וגם יגיב אחרת למה שהוא שומע.

אז מה שנותר לנו זה לסמוך על ריבונו של עולם...

אולי הפתרון הכי טוב, שהשדכן יגשש לפני שהוא מציע לבחור, מה הגישה שלו לעניין,

ואיך הוא יעדיף לשמוע על דברים מעין אלו, בהצעה או במהלך הפגישות (אם בכלל).

הרי ה' יכול לסובב לי לפגוש את זיווגי בדרך הטבע.

בגלל שלא פניתי לשדכן ה' יגרום לי לפספס את זיווגי ?!

[אני גם לא חושבת שזו בעיה שחד מיני יאמר בפגישה שלישית. זה רק התחלת הקשר ואפשר בקלות לחתוך. מצד שני, בחד מיניות יש בעיה בכלל בחתונה עם כל אשה]

אסביר: ברור שצריך לעשות השתדלות - אבל בגבולות האמת, לדעתי.

שדכן זאת השתדלות יפה מאוד וחשובה - לעומת זאת, לדעתי, לשקר ולקרוא לזה השתדלות זה לא הגון.

האם את היית רוצה שישקרו לך בנוגע לדברים שקריטיים לך, ויספרו לך עליהם רק בדייט שלישי? (עזבי לרגע אם שיקרו ממש או רק "העלימו" - בפועל, את לא יודעת את זה ולך זה חשוב...).

אגב, אם כבר הזכרתי חד מיניות למרות שזה לא הנוש - דווקא לא בטוח שיש בכלל בעייה של חתונה של חד מיני עם אישה. נכון, אין את המשיכה הטבעית מצד הבעל, אבל אם האישה היא מספיק חזקה ומספיק אוהבת את הצד השני (בהנחה שהסכימה לצאת איתו מראש) - הרי שהיא תוכל בכל זאת לבנות איתו חיים מאושרים והוא יוכל אפילו לאהוב אותה, לא ברמה של להימשך אלייה מינית אולי (למרות שגם זה ייתכן ויופיע) - אבל כן חיים מאושרים ביחד.

אני לא זוכר בשם איזה רב שמעתי, קראתי יותר נכון, על זה שחיתנו בין חד מיני וח=בחורה גם חד מינית, כדי לפתור את הבעיה הזאת, ולאחר זמן מה הבחור הנשוי הכיר בעבודה או משהו, מישהי רגילה, שהתאהבה בו לגמרי, למרות שידעה שהוא חד מיני, והוא ממש לא ידע מה לעשות עם זה, והם באו הוא והבחורה הרגילה אל אשתו וסיפרו לה את העניין, ולאחר מחשבה, בגדלות נפש, אמרה אשתו, שגם היא חד מינית כזכור - היא אמרה לבחורה - אני יודעת מה זה לרצות מישהו שיאהב אותך באמת, אני יודעת שלא אני ולא הוא זכינו לזה, והנישואין הן בעיקר בשביל נוחות - אבל לך, לך מגיע להתחתן עם מישהו שאת אוהבת! והבחורה הנשואה בגדלות נפש, התגרשה מהבחור על מנת שהבחורה הרגילה תוכל להתחתן איתו - כשהרגילה יודעת בלב שלם שייתכן ולעולם לא יימשך אליה מינית.

סוף הסיפור בין השנשיים הנשואים (החד מיני והרגילה) הוא טוב - ברוב אהבתה ומשיכתה אליו, הצליחה אט אט להחזיר אותו לתלם, עד שלבסוף השתחרר לגמרי מהצרה ואהב אותה ונמשך אליה לגמרי לגמרי.

לא בטוח שזה היה שייך לכאן הסיפור, אבל אותי אישית הוא ריגש (וכן, זה סיפור אמיתי שסיפר רב שליווה את המקרה...)

ברור שאדם שנמצא באמונה עמוקה וחדור בה לא היה מסתיר את נושא הגירושין.

אבל לעתים אנחנו חלשים והאמונה  קצת פחות בוערת בנו. זו האמת. ואז זקוקים קצת יותר להתנהלות אנושית שאיננה רעה אבל גם איננה מושלמת.

וןגם משם יכול לצמוח זיווג טוב

רחמים, זה שם המשחק. האמונה תתעצם מתישהו ובינתיים אנחנו נאחזים קצת ומשחקים קצת לידי הצד האנושי הפגיע שבנו. וזה בסדר, בתנאי שאנחנו לא עושים מהחולשה אידיאולוגיה ומתפללים לשוב אל ה' ואל הבטחון בו במהרה.

ה אלא זו מחשבה מאוד פרקטית, אם יגיד מראש,

גם הצעות שיכלו להתאים (הראיה שאם היו נפגשים באקראי גם אתה מסכים

שהיה יכול להצליח) ייפסלו מראש,

אז אני מאמין שעם הרבה אמונה בה', גם אם לא יפגשו באקראי הם ייקחו את הצ'אנס וייפגשו למרות שהוא/היא ידע/תדע על השני/ה דברים כאלו עוד בבירורים במקדימים.

תבינו, דעתי היא שבאמת "מה' אישה לאיש" - ואם ככה, אז אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו, להיות הכי אמיתיים שאפשר, ומשם ה' ייקח אותנו לאן שאנחנו צריכים להגיע.

ושוב - לספר על ההתחלה - זה את הדברים הקריטיים. כל דבר שאתה מבין שהוא דבר שיכול מאוד להפריע לצד השני.

דברים אחרים ("אח שלי נהרג כשהייתי בן 8" "סבתא שלי חולת אפילפסיה" "אני אוהב לנגן על תופים באמצע הלילה כשכל הבית ישן" "אחותי הקטנה היא אחות חורגת - אימצנו אותה") - כל אלו, דברים שמספרים בהגרדה עם התקדמות הקשר.

אני אישית הייתי יודע שהייתי נפגע מאוד מאוד אם בת כלשהי שהייתי יוצא איתה, למשל, הייתה מספרת לי רק בפגישה שלישית שבעבר חלתה במחלה מסכנת חיים ויצאה מזה, כשעדיין יש סיכויים גם אם קלושים שתחלה שוב, וגם אם לא - זה דבר שהוא קריטי לחיים, יכול להשפיע וכו' וכו'...

היה מקרה שיצאתי עם מישהי שעוד לפני הדייט הראשון בגלל התפתחות כלשהי נודע לי על מחלה שיש לה, ולפחות בשבילי זה היה קריטי לדעת את זה. כן יצאתי איתה למרות המחלה - שע-ד-י-י-ן הייתה לה, לא שנגמרה כבר - אבל יצאתי מתוך ידיעה מה זה, מתוך ידיעה לאן אני נכנס. אם זה היה נופל עליי פתאום באיזו פגישה - זה היה מבחינתי שבר עמוק..

גירושין זה אומר שהצד השני כבר היה בזוגיות, על כל המשתמע מכך. זה אומר גם שהזוגיות פורקה בגלל דבר כלשהו - ויש כאלה שזה קריטי בשבילם לברר למה.

לא רק מחלה זה הדבר היחיד הקריטי לאנשים.

אם הגרוש/גרושה משוכנעים בצדקתם וכו' ייתכן שאין לייחס לכך חשיבות רבה משא"כ

דברים אחרים,

אל תשכח שאנחנו מדברים על לספר בפגישה שלישית.

התמונה של השרשור, בסרגל הכלים למטה, לקוחה מאתר "אש התורה", נכון?

איך אני בתור בלשית? 

(לא שיש לי התנגדות, סתם התלהבתי לגלות את זה...)

כולה פגישה שלישית. לא מתאים לך -תחתוך

אותם שמתעקשים על זה שיודיעו להם עוד לפני הפגישה הראשונה על היות בן /בת הזוג גרוש, הם גם אגואיסטים וגם ילדותיים. אכן, אינפורמציה כזאת מיד בהתחלה יכולה לגרום לזה שלקשר לא יהיה המשך. לפעמים, הגירושין אינם באשמת בן/בת הזוג הפוטנציאליים  וההפסד יהיה של שני הצדדים, לא רק של הגרוש/ה. לעומת זאת, אם כבר היו שתי פגישות -- יש להניח שלצד השני תהיה הזדמנות להתרשם לטובה, באופן שההתרשמות הזאת תטה את הכף לחיוב. לדעתי, שיקול הדעת יהיה הרבה יותר הוגן אם האינפורמציה הזאת תבוא רק בפגישה השלישית. אלה שהסכימו שהבחורה נהגה כשורה הוכיחו הרבה יותר בגרות ואמפטיה  -- ולדעתי הם הרבה יותר מתאימים לחיי נישואין מהאגואיסטים הילדותיים שמה שמדריך את מנוחתם זה אולי לא החשש שלבחורה הזאת יש אופי קשה אלא שהם אינם רוצים להתעסק עם "סחורה משומשת".... ביחוד כדאי לשים לב לזה שהבחורה הודיעה את דבר היותה גרושה מיוזמתה ודי בתחילת הקשר. היא דווקא עושה רושם של בחורה ישרה וטובה. ההפסד כולו של האגואיסט הילדותי -- כי בשביל מה הבחורה הישרה והטובה הזאת צריכה בעל אגואיסט וילדותי?!

כמובן, שעם זאת, צריך לגלות אחר כך מה בדיוק היתה הסיבה לגירושין ולקחת את זה בחשבון לפני שמחליטים סופית.

את צריכה לזכור שאת נשואה, ולכן ההסתכלות שלך על הדברים היא שונה (ומן הסתם גם יותר נכונה משל כל הרווקים פה).

בהסתכלות של רווק, אני מאד מבין (גם אם אני לא מסכים), את אלה שזה מאד יפריע להם.

בתור רווק, יש איזה קושי נפשי להיפגש/להתחתן עם גרושה. ואם מישהו מחליט שהוא לא מתמודד עם הקושי הזה,

אז הוא יעדיף לדעת מראש אם היא גרושה או לא, כי אז הוא יכול למנוע את הקשר מראש...

את דעתי את יכולה לראות כאן, כאן וגם כאן, אבל אני מאד מבין את אלה שיתעקשו לדעת לפני.

להאשים כל כך הרבה אנשים בכך שהם אגואיסטיים וילדותיים - זה מאוד נחמד מצידך. רק שכחת משהו אחד - בכלל לא בטוח שאדם שיפריע לו שלא הודיעו לו מראש, לא היה יוצא עם אותה אחת אם היו אומרים לו מראש.

את מחליטה ברוב חכמתך שזה אגואיסטי וילדותי לרצות דבר כזה - סליחה, האם אין זה זכותו של האדם לדקבוע את העדפותיו ורצונותיו בחיים? מי את שתחליטי שדבר כזה הוא אגואיסטי? וזה לא קשור בכלל לגירושין! אני רוצה להיות מודע למה שאני נכנס אליו - וזה כולל את כל הדברים המשמעותיים, וזה מרגיש לי תחושת נבגדות אם אני מגלה ש"עבדו" עלי בשביל לצאת איתי.

כן - אם את רוצה - זה לחלוטין אגואיסטי - בדיוק כמו שהבחורה בוחרת לשקר ולא לגלות שהיא גרושה, מסיבות אגואיסטיות לגמריי שלה!!!

אותה בחורה היא גם אגואיסטית - היא חושבת רק על עצמה!

ולכן, כשהגענו למסקנה ששני הצדדים אגואיסטיים, כי זה המצב לפני שיש קשר- כל אחד חושב מה יתאים לו ולא מה לצד השני - ברגע ששניהים אגואיסטיים, נשאר רק לבדוק מה מתאים להלכה ומה לא.

לשקר, לעבוד על הזולת - זה ל-א מתאים להלכה,על פי רוב. גם לא אם זה "רק" לגלות בדייט שליש.

אם זה ילדותי בעינייך - חבל עלייך. את כנראה זאת הילדותית שבשטח אם את לא מצליחה לקלוט מורכבות שכזאת.

הצלחת להרתיח אותי כי את תקפת באופן ישיר אנשים כמוני וכמו עוד הרבה טובים ומעולים, שמה שמפריע להם בעיקר זה חוסר האמינות, זה גורם ההפתעה בנושא שהוא לחלוטין חשוב.

לא את תקבעי מה חשוב לאנשים! ובמיוחד בדבר כזה שוודאי הוא חשוב לכל אחד, אפילו "רק" מהצד הטכני של האם אני יוצא עם בתולה או לא (ובכוונה הקצנתי ונא לא להעניק משמעויות נרחבות לדבריי אלו. ולא, אל תקשו עלי ממקרה אונס שהיה לבחורה כלשהי בעבר לא עלינו).

בקיצור - להגיד "בבחור אגואיסט וילדותי" אבל להוציא את הבחורה נקייה וזכה כשלג זה צביעות שאין כדוגמתה.

שיהיה לך כל טוב.

בעיניים, תגיד מה שאתה רוצה זאת עובדה שרוב מוחץ יפסול על גרוש/ה ולא משנה מה סיבת

הגירושין, והסיבה פשוטה, יש כ"כ הרבה רווקים/ות ולמה להכנס אל הלא נודע.

הדרך הזו המסתירה בשלב ראשון היא הדרך הכי נכונה למי שלא ילדותי וקטנוני, אני מסכים

עם מה שכתבה חכמת ישישים.

לכתחילה?

כלומר - מראש אתה מצהיר - אני סוג ב', וככזה אני צריך להסתיר את האמת עליי כדי שאנשים סוג א' יצאו איתי.

זוהי חשיבה עקומה בעיניי - ואולי אף, זוהי חשיבה ילדותית וקטנונית.

לא, אני חולק עליך לגמרי. אז מה אם רוב מוחץ לא יצאו איתו בגלל זה??? עדיין לא הסברת לי למען ה' לממה אדם צריך לצאת עם 3456 בנות??? מספיק לו שבת אחת תסכים לצאת איתו ואיתה הוא יתחתן...מספיק!!! גם אם הוא גרוש!!!

אם היית יכול להוכיח לי בכלי מדעי ששום רווק שבעולם לא ייצא עם גרושה לכתחילה כשהוא יודע שהיא גרושה עוד מראש - אולי הייתי מסכים איתך. אבל זה שקר לגמרי.

ואתה יודע למה אני יודע את זה?

כי אני אישית יצאתי עם מישהי חולה במחלת נפש, כאשר ידעתי מראש שהיא חולה. וכן, סיכוי גדול שגם אם מישהי שגרושה, בלי ילדים, הייתי יוצא איתה.

ולמה? כי לא משקרים לי. כי כנים איתי לגמרי - כי מספיק אמיצים ומספיק שלמים עם מי ששהם, שהם יודעים שמי שירצה אותם ירצה אותם ככה או ככה.

אז אנא, לא להגיד שאף אחד לא היה יוצא עם אחת כזאת - זה הוצאת שם רע על כלל ישראל. גם אם יש הרבה שהיו פוסלים מראש - אז מה??? יש הרבה גם שפוסלים כאשר הם שומעים מראש הרבה דברים אחרים - אז למה בכלל לעשות בירורים? בואו נצא עם כל אחד, כי במילא כל אחד ישקר וישנה את האמת ויעלים דברים לא רצויים בהתחלה, כדי שיצאו איתו.

שיש בדבריך קצת צדק..

אבל!!!!!!

השאלה היא מה הסיכוי שגרוש ימצא רווק שירצה לצאת איתו בכזו קלות.. שיאמר, וואלה?! גרוש?! נשמע מעניין..קצת שונה מכל מה שיצאתי איתו עד היום..

אז לא..אולי יש בודדים כאלו..לכן אני ממש מבינה את אלו שמספרים רק אחרי הכרות קצרה.

חוץ מזה שיש כאלו שקשה להם לפתוח את הסיפור האישי שלהם והם לא רוצים לספר לכל אחד שהם יוצאים איתו אז הם בודקים קודם אם הוא בכלל רלוונטי מבחינתם, כי לדעתם לשתף בדבר כזה מצריך כוח (לאו דווקא גירושין)..

מבינה אותם.

כשנבנית תדמית של מישהו ואז פתאום הוא מחליט לגלות דברים

זה פוגע באמון וזה כן כמו לשקר

אם זה פגישה ראשונה עוד בסדר אפשר להבין

גיורת? (לא מופנה חלילה כתקיפה כלפייך...) - כלומר - אדם לא צריך לבוא מראש בתור סוכן שב"כ ולשאול שאלות כאלו - זה יכול אפילו להעליב...

האם את, היית רוצה שמישהו לפני הפגישה הראשונה ישאל אותך האם את גרושה? זה שאלה מעט מוזרה...כי זה בדיוק נתון שאמור להינתן על ידיך בעצמך! בדיוק כמו שאם אתה גיור/גיורת - את/ה אמור/ה לספר את זה על ההתחלה! גם אם זה יפסול לך הרבה דייטים!

אגב - אם ונניח והוא באמת היה שואל אותה - אז למה באמת לא לשקר בשביל שהוא יצא איתה, לפי הגישה של הרבה מהכותבים בשרשור הזה? הרי "משנים מפני השלום" לטענתנם זה תופס גם כאן...

בקיצור - את דעתי האישית כבר הבהרתי - זה נורא נורא לדעתי לפתוח קשר על בסיס של חוסר באמת. אולי אני חריג בדעה הזאת, אולי האמת בוערת בי יותר מאשר באחרים שמוכנים להחליק אותה קצת למען אידיאלים אחים...לא יודע...אותי חינכו בבית שלהגיד אמת אף פעם לא יפגע באדם, אם הוא חדור אמונה (ואין כאן העניין של שלום בית שהוא דבר אחר, וגם שם, צריך לעשות שאלת רב על כל "שקר" ועל כל "שקר לבן" שבעל רוצה להסתיר מאשתו בשביל שלום בית...

לא אסכים עם זה, אבל באמת אבין מה הביא אותם לזה.

שיש לי חברה מאוד קרובה עולה מארה"ב שהתגיירה כי סבתא שלה מצד האמא לא יהודיה, היא בחורה מדהימה והלוואי על הרבה מאיתנו יראת שמיים כמו שלה, והיא מעדיפה לא לספר שהיא גיורת אלא לסביבה הממש קרובה שלה. למה? כנראה מי שלא חווה את הדקויות של השיפוטיות לא יבין את זה, בכל אופן אני מאוד מבינה שהיא לא רוצה שכל העולם ידע את זה עליה ויסתכל עליה בזכוכית מגדלת בהתאם. בכל מקרה כשהיא היתה בשידוכים הגיעו אליה הרבה הצעות, חלקן מתאימות לה וחלקן פחות כאשר אף אחד מהמציעים כמעט לא ידע שהיא גיורת, למרות שאת האישיות שלה המציעים הכירו היטב. אם היא היתה לשיטתכם חייבת לספר את זה לפני פגישה ראשונה היא היתה צריכה ליידע בעובדה הזו את כל העולם- כל מ י שמציע לה, וגם כל מי שמציעים לו אותה גם אם ההצעה יורדת מהפרק ללא פגישה בכלל או מתבררת כלא מתאימה אחרי פגישה אחת. לכן בהוראת רב היא היתה מספרת את זה בפגישה השלישית דווקא, אם היא רואה שזה מתקדם לאן שהוא, והיה לה שני שידוכים לפני בעלה שירדו מהפרק בלי קשר לזה אחרי כמה פגישות והיא סיפרה להם את זה והם הבטיחו לא להעביר את זה הלאה, וכשהיא סיפרה את זה לבעלה (בפגישה שניה כשהיה די ברור לשניהם שזה הולך להצליח) הוא לא שפט אותה ולא טען שהיא רימתה אותו, רק שהוא לא הבין למה היא כביכול מתביישת בזה. האמת גם אני לא חושבת שיש לה במה להתבייש בכלל אבל כנראה שבעולם כמו שלנו יש לה סיבות...וחלק מהתגובות יעידו.

איך היא סיננה כהנים?

ורציתי לשתף שאני אישית חולה בעיניים במחלה לא נחמדה

ועברתי אחרי החתונה שתי השתלות קרנית

ובזמנו שאלתי רב, וקיבלתי את ההוראה שכולם קיבלו כאן - לומר בפגישה שלישית

למעשה אמרתי בשניה, והכל היה בסדר (כשהקב"ה רוצה הבחורה עוצמת עיניים)

ואני בכלל לא מבין את ותן טל. איפה השקר כאן.

למה אם אני לא מספר משהו אישי זה שקר?

בחורה שהתגרשה ארבע פעמים, ויש לה 3 ילדים, ונניח שהיא יחסית צעירה - 25 (התחתנה בת 18, התגרשה 19 עם תינוק, התחתנה 21, התגרשה 25 עם עוד 2 תינוקות...) סתם דוגמה... - האם גם במקרה הזה אתה תטען שאם לא תספר מראש, כי הרי לא ישאלו אותה (נניח שהשדכן לא יודע) - האם גם אז זה לא ייחשב בעינייך כשקר?

ואם ז-ה כן ייחשב בעינייך כשקר - האם שקר בעינייך הוא רק כאשר הדבר גדול מספיק? האם "Sבר קטן" יחסית, הוא לא שקר, והוא הופך לשקר רק כאשר הוא גדל?

ובוא נתפרע עוד יותר - אם בחורה חולה במחלת סרטן סופנית, ומחליטה לצאת ולא לספר - האם גם זה נחשב לא לשקר? הרי זה לא שהיא אמרה לו "אני לא חולה", אלא פשוט הוא לא שאל, אז היא לא אמרה, ותגיד רק פגישה שלישית... - האם גם כאן זה ייחשב בעינייך לא כשקר?

יש דברים שיותר משמעותיים ומשפיעים על היכולת לנהל חיי נישואין תקינים ויש דברים שפחות ולדעתי צריך התייעצות הלכתית בכל נושא לגופו, למה להיות יותר חכמים?

כל המקרים שאמרת גם הם לא שקר

שקר הוא אמרית דבר שאינו נכון.

זה לא שקר לא לספר על עצמי דברים!

במקרים הזויים כמו שציינת, אני אצפה מהבחורה להוריד את רמת ההצעות אוטומאטית. כי בחורה במצב כל כך נואש, לא מסתבר יסכים להתחתן איתה בחור נורמלי שאין לו שום בעיה

אז מראש למה לשגע בחור לצאת איתך 3 פגישות בשביל שבטוח הוא יוריד

גם אם לא אמרה בפה שלה את המילים " אני לא גרושה", אלא ר-ק לא סיפרה שהיא גרושה - גם זה סוג של שקר. כי להסתיר את האמת במקום שכל כך טריוויאלי להגיד אותו, כל כך מתבקש - הכי הגיוני שבעולם כי זה הנושא - ז-ה, במקרה כ-ז-ה, להסתיר את האמת גם ייחשב כשקר לדעתי.

אני אמשיל: נניח שאני בא לבן אדם ושואל אותו איך אני מגיע לעיר פלונית, והוא אומר לי, אתה הולך לשם, ואז לשם, והדרך הזאת והזאת מובילה לעיר הפלונית. אני מודה לו ויוצא לדרכי, ואז אני מגלה שהדרך שהוא אמר שמובילה לעיר פונית, חסומה כבר במשך ארבעים שנה ולא עוברים דרכה. אני חזור אליו בכעס ואומר לו - למה שיקרת עליי! זה לא הדרך! והוא אומר לי - לא שיקרתי! אמרתי את האמת! זוהי דרך שמובילה אל העיר, רק לא סיפרתי לך את כל האמת, שחסמו אותה מלפני הרבה שנים - אבל היא באמת מובילה לשם עקרונית! לא הוצאתי דבר שאיננו אמת מפי, רק הסתרתי חלק מהאמת אצלי, בתקווה שאולי תתגבר לבד על כך שחסמו את הדרך, בתקווה שאולי תפנה את המחסומים ותעבור בעצמך שם.

מבין את הכוונה שלי?

אתה באמת חושב שכשהתורה אמרה "מדבר שקר תרחק" היא התכוונה לדברים אישיים שלי שאני צריך לספר לאחרים?

ושוב אני לא מדבר על הטעיה, על מכירת חפץ, על כניסה לשותפות, וק"ו על חתונה

אני מדבר על פגישה עם אדם, שאני לא חייב לו כלום, והיא לא חיבת לי כלום, ובה"כ מנסים לבדוק.

התחייבתי לומר לה את כל חסרונותי מראש?

ואם לא אז שיקרתי לה?!

אם היית שואל אותה את חסרונותיה, והיא הייתה אומרת חסרונות ולא את זה, זה היה הטעיה

אבל לא שאלת כלום, והיא לא ענתה לך כלום.

שתיקה בעלמא לא יכולה להיחשב שקר

(ראיתי תשובה שמצדד להקל לא לגלות בכלל לפני החתונה מום לא כל כך משמעותי, מחמת זה שלא מקובל בנישואין שאדם מגלה אפילו חסרונות משמעותיים שלו כמו שהוא כעסן... ולכן היא יודעת לבד שלא הכל הוא אמר לה)

כי כבר בפגישה הראשונה בערך הדבר הראשון שעושים זה פרטים טכניים - "קורות חיים של כל אחד" - ואיך בדיוק בשלב כזה שהבחורה מספרת את הקורות חיים שלה, היא יכולה לדלג כזה בקלילות על פרק כזה חשוב בחיים שלה " התחתנתי בגיל 19, התגרשתי בגיל 20 וחצי" - איך ניתן למחוק שנה מהחיים? וגם חצי שנה - ועוד עם נישואים! איך אפשר להתעלם מקיומם ולהגיד שזה לא נחשב שקר???

או שאתה אומר שבדייט ראשון הם אפילו לא סיפרו קורות חיים אחד לשניה? אז מה הם כ-ן עשו בדייט ראשון? התחילו ישר במחשבות פילוסופיות על מהות החיים?

בקיצור - גם טכנית להגיע למצב שאין צל צילו של שקר או אמירת אמת חלקית מאוד שהיא שקר בעצמה - קשה לי להאמין שיש מצב שזוג יגיע לפגישה שלישית בלי שקר כלשהו כזה, כאשר הבחורה מסתירה דבר כזה מהותי...

בבקשה.

את הגמרא ותווכח

אם זה הלכה זה כתוב בשו"ע. התכבד ומצא הלכה כזאת.

כל עוד זה רק "הנהגה", או "הצעה", גם אם זה מהגמרא - זה לא מקור מספיק חזק כדי להגיד שזה מוחלט וזה תמיד. אחרת הייתה ההלכה מתייחסת לזה.

שאתה צריך להניח את ההגיון הבריא והשכל הישר בצד,

יש לך גמרא מפורשת שמספרת ספור, שאין חולק עליו,

אם אתה חושב שאינו להלכה עליך חובת ההוכחה ולא עלי.

מצטער, אתה טועה בהנחתך - אתה זה שרוצה לטעון שזה להלכה - אתה צריך להביא מקור ה-ל-כ-ת-י לכך. גם אם בגמרא עצמה אין חולק - זה חייב להיפסק להלכה כדי שזה יהיה הלכה. כל עוד זה לא נפסק להלכה, זה לא הלכה.

ואתה זה שטוען את זה - לכן א-ת-ה זה שצריך להוכיח את טענתך. עלייך חובת ההוכחה.

הגמרא היא מקור הסמכות העליון.

במפורש אפשר ללמוד ממנה להלכה!

וכך עשו כל הפוסקים בכל הדורות

המקור למה שאתה אומר שלא לומדים הלכה מגמרא הוא הדרכה לביינישים, שרואים רק את הגמרא ולא את הראשונים והפוסקים, וחושבית שהם יוגעים מה לעשות

אבל מי שלמד את הגמרא והפוסקים במפורש יכול לפסוק הלכה מתוך גמרא.

ובאמת בתשובות רואים הרבה פעמים שהפוסק יביא את הגמרא ובכלל לא יביא שזה נפסק בשולחן ערוך

אני, בטוח לא פוסק.

וזה שרב לא מביא בתשובותיו שכך אומרים הפוסקים הקודמים - האם זה אומר שהוא עצמו לא י-ו-ד-ע שככה הם אומרים?

האם כיום יש מצב שרבנים יחדשו משהו חדש לגמרי בסיפורי הגמרא ויכתבו הלכה חדשה שאין לה שום סימוכין בספרי ההלכה של הקדמונים?

תמהני.

יביאו הוכחות מגמרות. במפורש

אם יש גמרא שלא הובאה בפוסקים יהיה מיד קושיא - "השמטת הפוסקים", וינסו ליישב. אבל דבר שמובא בגמ' דרך אגב, ואין עליו שו"ע מסודר - אין שום קושיא על השמטה, ויביאו את הגמרא כמו שיהא.

ולא צריך להיות פוסק. צריך פשוט לדעת ללמוד.

כמו שכשאתה לומד משנה ברורה אתה סומך עליו הלכה למעשה.

בכלל לא ראיתי את הגמרא שהוא מביא, ואת הקשר שלה לנידון שלנו

למצב שבו רב בשנים האחרונות בחמישים שנים האחרונות. אל תביא לי את המשנ"ב) חידש הלכה נטו מגמרא כשאין שום ראשון או אחרון שהתייחס לסוגיה וקבע דבר לכאן או לכאן.

אשמח לראות ולהתרשם.

גמרא זה לא הלכה - מסכים איתי? גמרא זה דיון הלכתי שבין לבין יש גם סיפורים וכו'... - ההלכה עצמה, נכתבה לאחר מכן בצורה מסודרת על ידי חכמי הדורות שלאחר מכן (בדור הגמרא ידעו אולי את ההלכה גם בלי הגמרא, שהרי לא הייתה כשנכתבה, אבל הגמרא עצמה זה בירור העניינים וכו', וגדולי עולם הם אלו שהוציאו מהגמרא את המסקנות וכתבו בספרים).

יש ללמוד גמרא, ויש ללמוד הלכה. זה אומנם קשור - אבל זה שני תחומים. הלכה זה ספרי הלכה!

אם אתה טוען שמשהו זה הלכה - לא מספיק להביא לי גמרא שאומרת אותו - אם אתה כל כך בטוח שזה הלכה, בבקשה, תראה שזה הלכה!

לא אני צריך להוכיח שכל סיפור שאין עליו מחלוקת בגמרא, זה הלכה...

ואני אומר הפוך שכל עוד אין לי סיבה לחשוב שאין זה לפי ההלכה

אז זה חלק מההלכה, הגישה שלך לא מסתמכת על שום הגיון, היא 

מסתמכת על כך שאנו רגילים ללמוד הלכות מספרי פוסקים, רק 

פרט קטן ו'זניח' הפוסקים שאבו דבריהם מהתלמוד.

אבל תבוא בטענת קנה רצוץ שאנו לא פוסקים, תתמודד עם הטענות מהתלמוד

כמו שכל הפוסקים התמודדו עם הטענות ולא התייחסו לאומרם אלא לנאמר.

ואני לא רואה אותך בתור הפוסק שלי, מצטער. לכן אני לא מקבל את דבריך שזה הלכה. רק אם הפוסק שלי, שהוא הרב שלי, או ספר הלכה מקובל מזה דורות (שו"ע, נניח... ) יכתוב במפורש שזה הלכה, אקבל את זה על עצמי כהלכה.

באמת מצטער שאני לא מעמיד אותך ואת כל חכמי הדורות באותה שורה... (בלי להעליב).

אין לי בעייה עם זה שזה כתוב בגמרא - כל החכמים שאבו דבריהם מהגמרא. אני רוצה את המכה בפטיש - את הפוסק שיגיד לי מה לעשות. אתה לא פוסק, ובטח ובטח לא הפוסק שלי - מצטער.

אם תראה לי שפ-ו-ס-ק-י-ם התייחסו לדברים, זה כבר משהו אחר. זה יהיה רציני יותר.

אני לא אקבל משהו שאתה מחדש לגמרי שאין לו שום סימוכין במקור אחר. מליוני עיניים ראו לפנייך את הגמרא הזאת ואם זה היה צריך לקבל תוקף של הלכה, חכמים ראשונים או אחרונים  היו צריכים לתת לזה כבר ביטוי בכתיבתם. תראה לי ביטוי כזה, זה הכל...

כאילו שזה מה שהפוסקים התכוונו, הם לא התכוונו לכך.

ואם נשתמש בטרמינולוגיה שלך - אתה טומן ראשך בגמרא. אתה גם מתיימר לדעת מה הפוסקים התכוונו או לא.

מצטער, העובדה היא שלא כל אחד שיביא לי איזו גמרא עם איזה משהו ויגיד לי - זה הלכה, נקודה - אני אקשיב לו. ממש לא, מצטער.

ואמר הנה כאן, כי כשפועלים בלי הגיון כך צריך להגיב.

חבל על הזמן של שנינו אני לא אשנה אותך וכנ"ל אתה לא

תשנה אותי

כדאי שנעצור כאן.

אני מבין שאתה משים עצמך כמו רבנים גדולים. ובכן, יפה על הפירגון העצמי...

(אמת - כאשר הרב קנייבסקי יגיד לי משהו, לא אצטרך לשאול אותו איפה זה כתוב בפוסקים - אני סומך עליו שהוא יודע מה שהוא אומר. העניין מתחיל כאשר אתה - וסלח לי על הביטוי, אתה, שאין לי שמץ של מושג מה אתה ומי אתה - מביא לי דברים וקובע כאילו גם בשבילי שזה פסקי הלכה ושאני חייב לקבל אותם נקודה. את זה אין מצב שאקבל. כן - אם הרב קנייבסקי או הרב עובדיה זצ"ל או הרב אליהו, היו אומרים לי זאת - לא הייתי מערער, ולא הייתי צריך מקור - הם עצמם מקור, וברור לי שלא יגידו דברים בלי כתפיים רחבות מספיק של עוד פוסקי הלכה קודמים. כשאתה אומר את זה - זה לא הרב אליהו, לא הרב עובדיה ולא הרב קנייבסקי. עם כל הכבוד).

ואכן, נראה שאף אחד לא ישנה את השני בנקודה זאת.

אתה לא מכיר אותי מי אני ומה אני ומה אני יודע ומה לא,

תתייחס לטענות וזה מה שבקשתי ממך מהתחלה,

ובמקום זה החלטת להחזיק בקרנות המזבח כאילו אני הולך לשחוט

פרה קדושה, אל תדאג אין לי כל חשק לכך.

אני בנתיים הבאתי לך מקור אתה לא הבאת אפילו אחד כנגד,

תתמודד עם הגמרא ותשיב לעצמך את התשובות.

ועל כן אני אישית לא אקבל כל דבר שניק כלשהו ירשום לי מעצמו.

אני התייחסתי לטענות בדרך שלי אבל אתה שולל אותה מראש. אני מסביר לך שאני רוצה פסק שכתוב בספרי ההלכה, אפילו ספר הלכה כלשהו נידח, שתביא לי - ואתה ממשיך להתעקש לבטל את דעתי ולהגיד שאני מדבר שטויות ושלא צריך ספר הלכה. ובכן - אני צריך ספר הלכה כאשר מדובר בניק לא מוכר שכותב לי משהו. אם הרב קנייבסקי מביא לי גמרא ואומר לי שזאת הלכה, אז אני מקשיב לו - אם ניק לא מוכר - או אפילו ניק מוכר שאני יודע שהוא לא גדול הדור, בלי להעליב - מביא לי גמרא ואומר לי שזאת הלכה - אני מבקש ממנו מקור בספרי הפוסקים. זה הכל. בלי להעליב חלילה.

ושוב - אני לא צריך להביא לך מקור כנגד. כי לא הבאת לי שום פסק הלכה. שום ראשון או אחרון שמתייחס לעניין. אם ראשונים ואחרונים לא מתייחסים לזה ולא פוסקים בעניין, אין לי עניין לביא לך מקור נגד הגמרא - שתיקת החכמים עצמה מעידה בכך שזה לא הלכה חלוטה, אחרת, זה היה כבר נכתב איפושהוא. 

אם תביא לי מקור הלכתי, זה כבר משהו אחר.

התלמוד שם ביבמות מביא ספור מאוד פשוט על אמורא שייעץ לאדם שאביו

גוי ואמו מישראל שילך למקום שלא מכירים אותו וימצא כלה יהודייה כשרה 

בלי להגיד כלום (לעולם!).

המפרשים והפוסקים מביאים מאמר זה כדי להוכיח שכל המשפחות בחזקת כשרות 

ראה ב"י אבן העזר סי' ב' סעיף ב(א) שם מצוטטת דעתו של רבינו תם (כנראה)

הוא לא ראשון וגם לא פוסק... המביא ראייה מספור זה להלכה.

חוץ מזה תשתמש בשכל שלך, האם ראית מישהו שמותח ביקורת על אמורא זה?

האם מישהו חלק? אז נכון אתה לא פוסק ולא רב, אבל אם יש מאמר זה תתמודד

איתו, ולהגיד לי שזה לא מובא בספר הלכה זה לא חכמה תגיד לי מישהו שסותר

מאמר זה.

יש לי הצעה בשבילך, לך אל הרב שלך ותשאל אותו מה הוא אומר האם הוא חושב כמוך שהדרך להשיב היא שזה לא מובא בספר הלכה, כאילו ספרי ההלכה צריכים לכתוב את כל מה שמובא בתלמוד.

אתה חושב באמת שהרמב"ם יכתוב הלכות שהכותרת שלהם היא: מותר לא

לספר את כל עברך בדייטים??? מהספור של יבמות? זה דבר שהוא ברור

אך לא נכתב על זה חבור הלכתי בעניין.

אתה מתעקש לא לראות את דברי חז"ל עין בעין, אם אמוראים עשו זאת כנראה

שזה ראוי להתייחסות.

לבדוק את ייחוסו של האדם שבחזקת יהודי למיטב זכרוני אבן העזר סימן ב' סעיף 

ה' או ד' ראה שם בב"י ובראשונים המזכירים אותו.

ן שם

אך דומני שכך כתב הקהלות יעקב ביבמות שם.

חד מיניות זה פגם שיעיב על חיי הנישואין יום יום ושעה שעה. לעומת זאת, נישואין-בעבר-שלא-צלחו יהיו כלא היו אם הנישואין העתידיים יהיו מוצלחים.

האם אתה מעוניין לצאת עם גרושה..

אתה מוכן להיפגש

אני מכירה זוג שהבעל בעל נטיות לגברים. הוא סיפר לאישתו אחרי שכבר כמעט סגרו אירוסין.

אישתו חשבה שבוע התייעצה עם כל מי שליווה את הבחור והיום הם נשואים בשמחה ואושר עם ילדים. זה לא פשוט וזה עבודה יומיומית אבל הם חיים את זה יחד ואני יודעת שהוא אוהב אותה יותר יותר מהרבה זוגות שאני מכירה.

ברור שלהתחתן עם גרוש יותר פשוט במובן מסויים.

ולהביא ילדים?!

לא פשוט זה ביטוי לא מתאים לא יודעת באיזה מילים לתאר את אותה בחורה ואת אותו תא משפחתי

לא יודעת אם הייתי פועלת כמוהה

כל אחד מתבצר בעמדתו בצדק, והוא גם נסמך על רבנים גדולים.

אפשר להבין ולהסכים עם שני הצדדים, בסופו של דבר כל אחד יעשה את מה שליבו חפץ.

רק מעניין אותי 'מילים כדורבנות', מה הביא אותך לשתף אותנו בסיטואציה הזו?

דומה החלטתי להעלות את הנושא למודעות במטרה להוציא את המורסה

ולהשמיע גם את הקול השפוי והשקול לדעתי המתיר להעלים בפגישות ראשונות

למרות שבמחשבה ראשונית באופן טבעי אדם שלא יודע מאיזה מקום זה בא

לא מעלה בדעתו איך דבר זה יכול להיות הגיוני ומותר.

אבל אני מבין את המתנגדים.

אלא להסתכל על המכלול (מידות, אופי, השקפה) לחפש למה זה כן יכול להתאים להביט בעין טובה. לא להיכנס לשיקולים של הצד השני.

אגב, לדעתי זה נכון בכלל בשידוכים לבוא בראש פתוח וכמה שפחות מקובע ולחפש את הכן.

ואני ממש לא אומרת להתחתן עם כל אחד!!

אבל הגישה היא לא למה לפסול אלא לראות כמה הפגישה הייתה טובה, למה הצד השני כזה אדם יקר וטוב ויכול להיות בן זוג נפלא.

אע"פ שאני לא כ"כ מחזיק מ"תרגיל" כזה - 

אבל בהיות שהיא הסתמכה על "עצה" שקיבלה - וכנראה לא ראתה בכך דבר לא הגון, כי לא הבינה עד כמה זה יכול להיות משמעותי לאנשים מסויימים - 

אז לבדוק לגופו של ענין.

אם מפריע לך שהיא גרושה עד כדי לא להמשיך, לגיטימי להפסיק (כמובן לא תוך כדי שיחה, שלא לבייש).

אם לא מפריע - והבחורה נושאת חן - אז לא "להעניש" בגלל שלא סיפרה, בהסתמכה על עצה כזו. 

בשני המקרים מותר לומר, בעדינות, שההנהגה הזו לא נראית לך (אם באמת לא נראית לך). אפשר גם לבחון את התגובה שלה וללמוד אולי משהו עליה מזה (האם תתנצל, תתקוף, תסביר כמה קשה וכד').

הייתי מקבל את זה בהבנה מלאה לגמרי, במיוחד אחרי הזכרונות הכואבים שיש לי מכל מיני כאלו שהיו פוסלות אותי על הסף כי לא היה לי רישיון נהיגה (ורק בגללן למדתי נהיגה בגיל 23, אחרת יתכן שזה היה נדחה לגיל 30 או אפילו לאף פעם), או מכאלו שהיו פוסלות אותי על הסף בגלל המשקל שלי (כי ככה זה, לאשה מותר שיהיו 20-30 קילו נוספים וזה אפילו נחשב יפה ומושך בעיני רוב הגברים, אבל אצל גבר זה הכל בבטן ומיד נחשב לפוסל ורע ונורא ושיא הכיעור ואין כפרה).

זה רק הגיוני והוגן לדחות לפגישה שלישית-רביעית גילוי של דבר שאיננו בעיה רצינית, אך מעורר אצל רבים/רבות תגובה אימפולסיבית ילדותית של פסילה על הסף.

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.

ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.

בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?

מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך

המון בהצלחה

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.

אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.

וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש

ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)

ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).

מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?

ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.

ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב