זה אמנם קשה לשמוע את זה ועוד יותר להאמין בזה אך זו אופציה מאוד הגיונית.
גליק עשה ל'כוחות הביטחון' המון המון כאב ראש והם פשוט החליטו להפטר ממנו.
לדעתי 90 אחוז שזה זה.
כמו צמח בר
יוניאת באמת חושבת שאם איש אחד רצח זה אחריות של המחנכים והרבנים שלו?
אמנם לפעמים זה נובע מחינוך, אבל אם כל האנשים לא יצאו רוצחים, אלא אנשים טובים, ורק אחד רצח זה אומר שהמחנכים שלו אשמים? או הקהילה שלו?
אולי ניקח איש חילוני שרצח את אשתו ונגיד שכל המחנכים שלו מילדות אשמים ברצח? או כל הקהילה שהוא חי בה? (או כל החילונים, כמו שניסו לטעון אחרי רצח רבין שכל הדתיים אשמים.. עצוב)
נכון שיש השפעה של המחנכים על הילד, אבל אפשר להאשים רק אם כמה הלכו בדרך הזו, רק אז זו כנראה השפעה של חינוך (כמו אצל הערבים או הנאצים ימ"ש, שחינכו ומחנכים מילדות להרוג ולכן יצאה אומה מלאה ברוצחים)
אבל אם יצא רק אדם אחד כזה בטוח זו לא אשמת המחנכים. במיוחד שבציבור הדתי מחנכים ש"לא תרצח" זו חובה.
נכון גם שיש השפעה של הקהילה (כלומר, לפעמים אפשר לדעת שאדם עומד לרצוח ואז צריך למנוע ממנו. אבל לא תמיד אפשר לדעת) אבל אי אפשר להאשים אותה (במיוחד אם זה לא היה צפוי). ובסופו של דבר לכל אחד יש בחירה חופשית מה לעשות, וזה לא בסדר להפיל את האחריות על מישהו אחר מלבד האדם עצמו.


מופיםזה הרצח שהכי גונה בהיסטוריה נראה לי!
מישהו גינה את הרצח של מי שנרצח שבוע שעבר? (לא יודע מי זה, אבל כנראה נרצח מישהו שבוע שעבר במדינה כאן)
הזילות של רצח כאן בארץ היא דבר מזעזע (כמו שהזילות של גילוי עריות וחילל שבת, וכל עבירה שהיא)
אבל למה נטפלת דוקא לרצח רבין?
במיוחד שזה היה רצח בשוגג, של יהודי שחשב שמותר להרוג אותו, וזה הרבה פחות חמור ממי שנרצח שבוע שעבר סתם כך בגלל שהתעצבנו עליו\בשביל כסף\נקמה\ לא יודע מה עוד
אני בעד
![]()
החיסול של אתמול היה אובר מקצועי
לפי הדיווח היורה וידא את זהותו של יהודה לפני שירה שלושה כדורים למרכז מסה
היו איתו כמה וכמה אנשים. טרוריסטים בד"כ לא מוודאים את מי רצחו אלא מרססים ללא הבחנה
מה שעוד יותר מפליא שלקח להם זמן מאד קצר למצוא את היורה ולהשתיק אותו כנראה מפחד שלא יתחיל לקשקש.
גם על רצח רבין יש אין ספור הוכחות למעורבות השב"כ כולל זה שפרופ' מאיכילוב קיבל איומים על חייו שלא יאמר מילה ממה שראה בחדר הניתוח
כניסת הכדורים לא הייתה בזווית שבה יגאל עמיר היה
לקח לרכב להגיע כרבע שעה או עשרים דקות בעוד איכילוב נמצא במרחק של דקה שתיים מהכיכר במיוחד כשזה רכב חרום.
בקיצור תפסיקו להיות תמימים ולחשוב שאתם חיים בממלכת גן עדן
יש פה הרבה שחיתות במדינה והרבה דברים רקובים.
יש לך תשובות הגיוניות למה שכתבתי?
ותאמיני לי אם השב"כ ישב עלייך את תודי ברצח הבל וברצח גדליה בן אחיקם
ואני לא מאחל לך ליפול בידיים שלהם אין לך שמץ של מושג מי הם ומה הם יכולים לעולל לאנשים
אז תצאי מהבועה שבה את נמצאת ותפסיקי להיות תמימה
זה ישנה לך עכשיו משהו בחיים?
הרי אם השב"כ ירצה הוא יוכל גם לחסל אותך...
והרי לאף אחד מאיתנו אין אפשרות לדעת אם זה נכון או לא. אז מעבר להנאה התמידית שיש בהמצאת קונספירציות למיניהן, אין כל כך טעם בכל האמירות האלו, מעבר סתם להוסיף סיכסוך ודיכאון בעם...
זה לא שאם אמרת את זה עכשיו תחולל שינוי פנימי עמוק במדינה/בגולשי הפורומים/בשב"כ או בכל אדם אחר.
הדבר הכי טוב, בסופו של דבר, זה שהמחסבל חוסל, וערך נוסף נלווה זה שהר הבית עלה לכותרות באופן משמעותי יותר, אם כי נקווה שלא טראגי עד הסוף...
אני אוכל להתגונן טוב יותר בעתיד?
אני אפעל לשינוי שלטון השב"כ?
מה?
הבנתי אותה מהכותרת של התגובה האחרונה שלך.
אז באמת נעצור פה.
(אגב, רק לסיכום - לא, אל תדאג. הממלכתיות שלי לא כל כך שברירה כמו שאתה חושב. בדיוק כמו שהתפיסה שלך לא שברירה ולא תתפרק על כל "הוכחה" שאני אביא לך למקרה כזה או אחר...)
כל טוב, ידיד.ותן טלמתי לאחרונה קראתי לחצי מהאנשים ערב רב?
אשמח אם תאסוף רשימה של 20 אנשים שקראתי להם ערב רב. לדעתי לא תמצא.
זה עניין שמדברים עליו, אבל הוא לא מרכזי. האליבא דהלכתא זה מרכזי, ההתבוננות זה מרכזי. היחס לרשעים זה חשוב, אבל לא מרכזי.
ב. יש הבדל גדול בין רשעים, אפיקורסים וכדו', לבין ערב רב, ואכמ"ל.
ובכיפה, מקור ראשון, בעיתון אקדמות, בעולם קטן, בטוקבקים של ערוץ 7, ובאמירה:"יש כל כך הרבה כופרים ואפיקורסים חובשי כיפה סרוגה למיניהם " - יש קצת יותר מ20 אנשים, שאתה במפורש הפכת אותם לאפיקורסים.
מלבד זה גם כן אמרת על יהודים שונים (בלי להזכיר שמות או קבוצת השתייכות מסויימת) שהם ערב רב ממש.
וגם על לייבוביץ - אמרת אפיקורס.
וגם (כמה שזה אירוני - אתה אמרת את זה, לא מישהו אחר...)
הפיכת הארץ, וואלה, ווינט, ערוץ 2 - לערב רב.
אז נכון, שלום ש התבלבל קצת, ואמר בטעות "ערב רב", אבל כנראה שפחות או יותר הוא התייחס לזה...
בעז"ה אתייחס בהרחבה בהמשך.
א. כאמור, ההבדל בין סוגיית הערב רב לבין סוגיית הרשעים הוא הבדל מהותי. אמנם בהחלט יש קשר בין המושגים, אבל יש גם הרבה הבדל.
רשעים, אפיקורסים וכו' - זו סוגיה הלכתית עם הגדרות הלכתיות. ערב רב - זו סוגיא קבלית-רוחנית. זה הבדל מהותי, וממש אין חפיפה בין המושגים, כך שכל השמחה לאיד שלך, כאילו תפסת אותי בטעות (מלבד היותה בזויה כלשעצמה) - מגוחכת ולא נכונה.
ב. בכל מקרה, לא אמרתי שאין 20 אנשים שהם ערב רב, אלא בכל דבריי במשך השנים כאן בפורומים, לא מצליח למצוא יותר מ20 כאלו.
ג. ההגדרה הבסיסית של הערב רב, אלו שאין בהם סגולת ישראל, ושורש נשמתם היא ממקורות זרים, כפי שהיא מופיעה בכתבי הרב קוק (בחלקים שאתם נוהגים לצנזר ולסלף) - היא אנשים שאין להם העדפה ליהודים על פני גויים. לפעמים אף להיפך: הם מעדיפים גויים על פני יהודים. כמדומני שזהו מחזה לא נדיר מאוד במחוזותינו.
ד. יש הבדל מהותי בין להכריז שפלוני הוא ערב רב, לבין לטעון שגוף מסויים משתייך לשלטון הערב רב. זה הבדל משמעותי, כי הלבשת המושג על אנשים ספציפיים היא יותר חריפה ומצריכה כתפיים, זאת לעומת גופים, זרועות, עמותות וכו'.
ה. לגבי הציטוטים, אכן מקבץ מרשים. אשמור לעצמי. בכל מקרה, אף אחד מהם לא נוגע לנושא הדיון, מלבד האחרון. גם בו, העניין הוא משחק המילים ולא "ערב רב" במובן החמור של המילה. חוץ מזה שהוא קצת נכתב מדם ליבי. בניגוד לכל שאר ההודעות שקישרת אליהם, אותו הייתי מנסח כיום אחרת.
אתה זה שביקשת משלום ש לאסוף לך מידע הקשור, עזרתי לו בסך הכל...
ואני די משוכנע שהוא התכוון גם למה שהבאתי, גם לאפיקורסים וכו'.
וחייב לציין שיכולות ההתחמקות שלך מפעימות.
לילה טוב.
אם מישהו (מלבד ותן טל) סבור אחרת, אשמח לפרט ולהסביר.
אבל למה לא לדחוף לי עוד כמה מילים לפה, על הדרך.
לא טענתי שזו חזות כל תורתו. רק טענתי שהוא אכן הגדיר זאת, לגבי אנשים מציאותיים, ולא "כוחות בנפש" ושאר אוקימתות (גם זה נכון, אבל לא רק).
מעבר לכך, חוץ מלכתוב "דמגוגיה וסילופים" לא אמרת כלום.
אבל כיון שיש לך טענה בסיסית שאני מעוות וכו', אני רואה לנכון לצרף מידע נרחב על סוגיית הערב רב בכלל, ובתורת הרב קוק בפרט, ויקרא הציבור וישפוט מי מסלף.
"ויש אחרים התולים את עצמם במאמרי הזוהר הסתומים, המדברים לפעמים על דבר הענין של הערב רב, והתפרדות שלהם מכלל ישראל, לפני הגאולה השלמה, והם לוקחים את כל דברי הסודות הקדושים הללו, שהם עומדים ברומו של עולם, דברים כפשוטם, ומרבים עי"ז מחלוקת בישראל.....
ועיקר הסימן היסודי של הזוהר הוא כמ"ש בבראשית כ"ה ב', בעניני הסוגיא דערב רב שם, שהם אינם חוששים לטובת ישראל, והם נוטים לאומות העולם יותר מלישראל, אם יחזון לישראל בדוחקא מתרפין מינייהו, ואית לן רשו לשיזבא לון ולא בעאון....."
"וביחוד תמה אני על הרבנים הללו, איך העלימו את עיניהם מכל שיטתו הקדושה של גדול העולם רבינו מוהר"ל מפראג ז"ל, שכל ספריו הקדושים וביחוד ספרו נצח ישראל, סובב הוא על היסוד העיקרי הזה, שהוא ממש יסוד היחוד והאמונה, שאחדותם של ישראל בחירתם וקדושתם הכללית, הוא דבר שהוא למעלה מכל מעשה ומכל בחירה אנושית, ושום חטא ועון ושום דעה ושום עבודה זרה, ושום כפירה בעולם, אינה יכולה לפגום בקדושת האחדות הכללית של עם ה' שבחירתם הקדושה היא מצד העילה השם יתברך, ולא מצדם, שהם עלולים להשתנות ח"ו. והמינות ביסודה היא היא שכפרה בעיקר הקדוש הזה, והוציאה בכח הטומאה של הכפירה הזאת לתרבות רעה את הנחשלים שבנו, וכדאחזי אותו רשע לריב"ח, עמא דאהדרינהו מריה לאפי' מיניה, חגיגה ה' ב'. ובשביל כך נקראו המינים הרשעים הללו, הם ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, וההולכים בדרכיהם הרעים וספריהם וגליונותיהם הפסולים, בשם: המטילים איבה ותחרות בין ישראל לאביהם שבשמים, (שבת קט"ז א')".
ואמנם הרב זצ"ל בעצמו משתמש בדרך אגב בכותבו על הפועלים מרוסיה דאז מול בהשוואה לתימנים הכשרים, "מסטרא דע"ר שהגרועים שבהם אי אפשר שתהיה להם אחיזה בארץ. לאחוז בכנפות הארץ ויינערו רשעים ממנה".
ובכל זאת, אנו רואים שלמרות "הערכת מצב" זו, עסק בקרוב אלו שהארץ לא הקיאתם..
וכדבריו לעיל, שאי אפשר לקחת דברים כפשוטם ולעשות מהם שו"ע. הרי אם מישהו מהם ימות ללא בנים - אשתו תצטרך יבום כדי שלא "ימחה שמו מישראל"..
וכן אמר פעם המקובל הרב נחמני זצ"ל למישהו, עם ההדגשה.. : רן כהן (ממר"ץ) ערב רב?...
והרצי"ה זצ"ל, בנו ותלמידו הגדול, לא עסק בחפושי "ערב רב". כך גם הרב חרל"פ זצ"ל והרב הנזיר זצ"ל.
קל וחומר, עם חלוף הזמן, שיש רבים שלא למדו מעולם - ובלבול הדעות והחינוך הקלוקל גורם להם לרחם על מי שלא צריך וממילא גם התוצאה מזה וכו'. קל וחומר שלא התחנכו על יחס לתורה ולנושאיה (שגם זה מוזכר בציטוט מהזוהר הנ"ל, ולכן קשה בפשטות לקחת מזה לגבי ימינו, שהרי כלל אינם יודעים מהי "התורה". ורבים חוזרים בתשובה בדיוק מתוך מציאות כזו, כשאורו עיניהם) - הדרך של השנאה והקטרוגים וחיפושי "ערב רב" לא תועיל כלום - וקרוב לוודאי גם שתטעה במרבית המקרים, על ציבורים ועל יחידים. ויצר הרע לשנוא - הוא ככל יצה"ר, ולפעמים כדברי עשיו, "אחי, יש לי רב"..
וזה בלי להמעיט מהזעזוע מדברים שליליים ודעות מעוקמות.
ובגר"א באבן שלמה: חמישה מיני ערב רב ובעלי מחלוקת גרועים מכולם.
גם אם זה יהפוך מישהו לפחות ממלכתי.
אני אישית, מאוד לא ממלכתי, ובזויים בעיני מאוד הדיבורים האלה על יהודים. הניסיון להציג את המציאות כשחורה, כדי לגרום לאנשים לחזק את המידות הכעסניות והעצבניות שלהם בהגנה על הדת מתוך יאוש ופחד הוא ניסיון מכוער.
אתה מפחד מהכפירה וההפקרות ומנסה לגייס עוד אנשים שיעזרו לך להלחם. גם אני מעונין להלחם בכפירה וההפקרות, אבל אני לא מתוך פחד, ולכן אני לא רואה צורך להסביר כמה הם גדולים ומאיימים, להיפך, אני מעוניין להראות את גדולת ה' מול אפסיותה של הכפירה שמנסה עוד לאחוז במה שהיא יכולה, וכחה הולך ונחלש, ואני מעוניין גם לומר שאפילו החילונים והשליטים והעיתונים ושאר המזיקים לדת הולכים ונהיים חכמים יותר ומבינים שה' הוא האלקים. אני לא אעצור בגלל זה את המלחמה בכפירה מתוך ניסיון "לאהוב" את "הנשמות התועות המשתוקקות לקרבת אלוקים", אבל לא אפתח מערכה שלמה לטעון שהם שונאים את הדת, רק כדי שיהיה לי מספיק מוטיבציה שלילית להלחם בהם.
אני לא מעוניין לחיות משנאה, אע"פ שאני מכיר בצורך להחיות אותה כנגד הרוע.
השורש זה לא השנאה אלא האמונה והרצון לתקן את העולם, מתוך זה באה שנאה למי שעומד בדרך, אבל לא על זה תעמוד אמונתי.
ההבנה שיש כאן כוח של רוע אמיתי, ששולט בדעת של רוב רובו של עמ"י צאן קדושים - זהו לימוד זכות עצום על עם ישראל. הסבר משכנע וברור איך עם ישראל הגיע לדיוטות כאלו תחתונות.
וגם יגאל עמיר *ניסה* לרצוח את רבין, וכנראה שלא ממש הצליח (מישהו אחר עשה לו את העבודה).
מה שבטוח - שברצח רבין יש מספיק ראיות שהגרסא הרשמית היא בטוח מה שלא קרה. מה כן קרה? אנחנו לא יודעים, ובכל מקרה אין לזה שום השלכות פוליטיות משום סוג שהוא, כי אף אחד לא אמר לו לרצוח.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
כי זו היתה תקופה אחרת. בל נשכח שאחרי השואה, המצב השתנה. הרחוב היהודי
נראה כמו זה שעכשיו, במדינה?!
היה צריך להקים, ומהר, את עולם התורה, שלא תשכח ותוזנח חלילה.
האם זו הכוונה שהחרדים פעם היו אחרים?
לענ"ד, אלה לא שינויים מהותיים.
ותנועת ההשכלה עשתה שמות . יש כאלה הסוברים שהיא גרמה לאסון הנורא הזה, השואה.
אגב, נראה לי שהזכרתי זאת כאן פעם, אבל למי שלא ראה: יש ספר של עמוס איילון (נדמה
לי שהיה חילוני לחלוטין ואולי אף שמאלני, כפי שהיה בתקופה שלי, חושבת שכבר נפטר)
בשם: רקוויום גרמני; הוא כותב עובדות. ודאי שלא מקשר ביודעין את ההתרופפות הרוחנית
לשואה, אולי כן, בכל אופן, לא יודעת.
אבל כשמסיימים לקרוא, "מבינים" למה קרה מה שקרה.
מומלץ.
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.