אני לא יודע מה היחס שלך לאותו אילן גדול

אבל אני בהחלט שלם עם זה...

גבוהים אחרת יווצר כאוס ואי סדר.

אם אסור לדבר בגנות ככה, אז אסור, ואם מותר, אז מותר לכולם.

אגב, יש גם אילנות גבוהים שאוסרים את הדיבורים האלו, ככה שהאמירה "האחרון נתלה על אילן גבוה" היא אמירה קצת מוזרה - יש כאלו ויש כאלו, אז למה שזה יהיה מותר וזה אסור?

לכן לעניות דעתי ברגע שאוסרים, הכל אסור. ואין איפה ואיפה.

אולי כי לכם נמחקו ונערכו הודעות ע"י הנ"ל בגלל כלל זה ואתם מחפשים אותו בנרות כדי לעורר פרובוקציות נגדו.

אני כקורא של העלון וכמכיר אישית כתב שם קבוע שם ועוד כמה שכותבים בעלון, לא נעלבתי ולא חושב שהם היו נעלבים אם מישהו היה קורא כך למגזין הנ"ל, מעבר לזה שהם לא היו נעלבים, להם בניגוד אליכם יש חוש הומור וסביר להניח שהם היו זורמים ואולי אף מוסיפים בעצמם שמן למדורה.

וזה לא קשור ספציפית לאף אחד והמנהלים של פורום זה ואחרים יכולים להעיד בפניך שפעמים רבות כשחשתי שיש אמירות לא ראויות מצד כל אדם שהוא - ללא הבדל בין מנהלים למשתמשים "רגילים" - דיווחתי על כך.

בנוסף, אני בספק אם אתה יכול לקבל החלטות בשביל אותם אנשים האם הם היו נעלבים או לא נעלבים מכך - אז אתה אומר מה שאתה חושב עליהם, ואני אומר מה שאני חושב על זה - כעת נשאר להחליט מה הבסיס שממנו יוצאים - האם הבסיס הוא שכל הומור כזה מותר מלבד מה שיכול להיות בעייתי, או שהבסיס הוא שהומור מהסוג הזה הוא אסור מלבד מה שבטוח שמותר.

אני מאמין על פי מה שלמדתי בחפץ חיים ובמסילת ישרים, שהומור מהסוג הזה הוא קודם כל אסור, ורק במקרים מאוד מיוחדים יהיה אפשר לכנות ככה אנשים - ובמקרה שאתה באמת לא יכול לדעת בוודאות מה המצב, אזי קודם כל לא כותבים.

יש לי הרבה חוש הומור לדעתי ואני יודע לצחוק לא מעט אבל יש לי גבולות. גם "יהיר לפיד" אפשר להגיד שזה חוש הומור - אבל למיטב הבנתי זה נ-א-ס-ר בפורום הזה.

ככה שאי אפשר לעשות איפה ואיפה. אם אמירות כמו "יהיר לפיד" ו"בית של גויים" נאסרו - גם זה נאסר.

בשולי הדברים אגיד, שהאמירה הזאת, לא נראה לי שנאמרה בצורה הומוריסטית כדי להצחיק, אלא כמשהו שהוא באמת מאמין בו, והתכוון בו באמת למה שהוא אומר, כדי "לשנות" את שמו של המגזין באמת למה שהוא חושב.

זה לא הומור אלא שימוש ציני בציניות לא ראויה שלא מתאימה לפורום שיש בו כללים הלכתיים ושאמירות כמו "בית של גויים" ו"יהיר לפיד" לא מתקבלות בו.

אני משוכנע שאתה אישית לא נעלבת מזה עקב חוסר הקשר שלך למגזין לכאורה, (בתור מה יכולת להעלב? בתור קורא?) מעבר לכך גם אם מרדכי נכשל באבק לשון הרע עקב שימוש צינני למגזין הנ"ל הרי שאתם שניכם גם חוטאים בכך שפותחים עוד ועוד שירשורים ומנסים להדגיש את חטאו קבל עם ועדה וגם מלאים את הציבור בפרט הלא חשוב שאני למשל לא הייתי נתקל בו בכלל אילולא התייחסותכם.

פנייתכם נרשמה ועשיתם די והותר רעש.

ממש אין צורך להוסיף עוד שירשורים ותגובות כי לא תגיע לכך לשום מקום שעוד לא הגעת לשם עד לכרגע.

לגבי פתיחת השירשור הזה - זה נעשה בעידודו ובבקשתו של המנהל השני, לאחר שיחות שעשיתי עם 4 מנהלים בנושא! אז יש גם מאחורי הקלעים, וציינתי את זה גם לדי"מ בשרשור המקורי. המנהל השני ביקש שנפתח את זה לדיון.

לגבי שני השירשורים, ובכן, נעשתה פנייה לשלומי שיאחד בין השרשור שלי לשל די"מ שנפתחו, שים לב, בהפרש דקה.

דבר אחרון - לא תפקידי לקבל החלטות אם יפגעו? אז החלטת מי? אולי החפץ חיים?

ואם כותבים כאן "יהיר לפיד" אז גם לא תפקידי לקבל החלטות אם הוא יפגע?

זה לא קשור לאם הוא יפגע או לא, ואתה סתם מסיט את הדיון מהמהות שלא, ולא ענית לשאלות שכתבתי למעלה, שהן המהות.

אני מעוניין שבפורום הזה יהיה כמה שיותר נקי, ולכן ובעידוד אחד ממנהלי הפורום פתחתי את הדיון, וזה דיון חשוב ובעיקר בתקופת בחירות שהכל מתוח ממילא.

הדיון כאן הוא לא ספציפית על חטאו של אדם כזה או אחר, ממש לא, זה דיון עקרוני, על גבולות הדיון בפורומים.

כל טוב, מוצאי שבת שלום, שבוע טוב וחנוכה שמח.

יתר.

לא ידעתי שזה היה בהמלצת המנהלים, לדעתי לא המלצה מאוד חכמה אבל מילא, הם בעלי הבית כאן.

אני לא מתכוון לענות על השאלות למעלה כיי לדעתי הם נובעות מבעיה אחרת והיא מערכת היחסים בינך למנהלי פורום זה ולכן הן לא ממש רלוונטיות.

יתכן ואני טועה.

מוצ"ש שמח גם לך.

אני פעמים רבות שולח דיווחים על הודעות (לאו דווקא שקשורות אלי או למפלגה או לאדם ספציפי שאני מעריך, גם כאלו שאני לא אוהב אישית...) שאני חושב שהן לא ראויות.

ורגישות יתר - ובכן, אסור רגישות כזאת? אני יודע שאתה מתהדר בציניות הקבועה שלך, וזה עניין שלך - אני עובד על פי מה שאני חושב שהוא ההלכה, וזה מה שצריך לשנות - לא אם זה "רגישות יתר" או לא. אם זה עובר על ההלכה - אז לא משנה אם זה רגישות יתר או לא.

מבחינתי "בית של גויים" עובר על כללי ההלכה, וככה גם שינוי שם מגזין לכינוי שקרי נטו כדי ללעוג. זה הכל. וגם אם כל משתמש אחר היה כותב את זה ול-א מנהל פורום כזה או אחר - הייתי מדווח על ההודעה. אני פשוט יודע את זה.

שהרי זה ביטוי שטבע אחד הפוסקים החשובים בדורות האחרונים אך זה נוגד את כללי הפורום הזה.

על ידי פוסק כזה או אחר - במחילה, לא אומר שזה לא נוגד את ההלכה לפי גדולי דור אחרים. גם רבנים גדולים מאוד יכולים לטעות... - וכאמור, אני הולך לפי הרבנים שסוברים שזה בהחלט נוגד את ההלכה.)

אבל בכל מקרה - לפי מה שאתה אומר - למה זה נוגד את כללי הפורום? ואם זה נוגד - למה אמירה כמו "מגזין דתל"ש" על מגזין בשם מוצ"ש שמופיע בעיתון דתי וכותביו, מגדיריםעצמם דתיים וגם קוראים רבים מאוד שלו, אם לא כולם - למה אמירה כזאת לא נוגדת את חוקי הפורום לדעתך? או שהיא כן נוגדת?

הלבנת פנים ברבים.

להמשיך ברשימת החטאים שהחפץ חיים מונה באפשרות לעבור עליהם אם אומרים לשון הרע/הוצאת שם רע? יש הרבה,  גם לאוים וגם עשין...

בס"ד

מה אומרת ההלכה על "הונאה" של הציבור? על "עבודה בעניים"? על הפצת שקרים?

הרי זה מה שעשו בעיתון. הם שיקרו לכולם ("הפעם אין פאנץ בסוף) וכאילו הריצו מתמודד והונו אנשים שהחליטו לתרום לו ולתמוך בו. 

זה בסדר? זה ישר? 

ומה אם שאר התוכן בעיתון?

על המדור 'צל"ש / תר"ש שתמיד יוצא נגד דברים כמו על מוסד שרח"ל החליט שהבנות צריכות להגיע אליו עם חצאיות ארוכות, או כל מיני דברים הלכתיים אחרים. אגב, מעניין שדווקא השבוע הכתבה הראשית עוסקת ב-2 בנות ריאליטי ש- חזרו בשאלה.

אני גם בצורה די נחרצתלא מסכים עם תכנים רבים מאוד ברוב העיתונים האחרים.

זה לא אומר שאני חושב שמותר לכנות אותם ככה.

אתה יכול לבקר אותם על דברים כאלו או אחרים, לרגע לא אמרתי שלא. אבל כינוי של המגזין "דתל"ש" - זה לא נראה כביקורת עניינית אלא נטו כלעג.

עם התוכן של מה שכתבת, שזה בעינייך מעשה פסול מה שהם עשו, אין לי בעיה עקרונית - זה בסדר לגמרי לבקר אותם על דברים רבים שהם כותבים או אומרים וכו', ואני בעצמי מספר פעמים התלוננתי, בין אם אליהם עצמם ממש (שזה הכי אפקטיבי) ובין אם במקומות כאלו ואחרים, על דברים שנכתבו או הוצגו שם - אבל זה לא אומר שאני אדבר ככה...

לגבי המדור הספציפי שהצגת, אני גם חושב שיש מקום לשיפור, מצד שני חושב שיש שם הרבה דברים יפים שהם כן מתייחסים אליהם בחיוב - אבל כל זה לא משנה לעיקרון, למהות - שאני חושב שיש הבדל עקרוני בין ביקורת עניינית (כמו שכתבת עכשיו) לבין סתם השתלחות לא ראויה (כמו שיש ב"דתל"ש", לדעתי).

ולגבי המתמודד, לא נראה לי שמישהו באמת תרם למתן, או שמתן קיבל תרומות שונות, ולגבי תמיכה - הבחירות עוד חודש והגשת המועמדות עוד לא נפתחה אפילו, שלא לדבר על נסגרה, ככה שאין משמעות רבה באמת לתמיכה באדם זה או אחר.)

לסיכום:

ביקורת עניינית - בסדר גמור, ואני אסכים איתך עם רבות מהביקורות שלך על העיתון. מבטיח לך.

השתלחות חסרת טעם ועם כינויי גנאי - לדעתי, לא בסדר.

ואם זה אמת, ולא נאמר כדי לתקן משהו באמת וכו', זה לא לכל הפחות לשון הרע או רכילות?

אז מה זה לשון הרע, מה זה הוצאת שם רע ומה זה רכילות?

נניח שהייתי אומר עליך שאתה דתל"ש - זה לא היה הוצאת שם רע?

(ואני מדבר מתוך הנחה בסיסית שלקרוא לעיתון "דתל"ש" - זה לא לקרוא ככה לערימת הדפים עצמה, אלא לכל הפחות לכותבים שלו, ואולי אפילו לציבור הקוראים שלו - אבל גם רק צוות הכותבים, זה כבר לא בסדר...)

שהאמירה מבטאת דבר אמיתי שכאילו הם כבר "Dויים", ובאמת שיש "עמלק" וכו'. מה לעשות - יש אנשים כאלו בעולם, גם יהודים דתיים שמגדירים עצמם חזקים/חרדים וכו' - זה עובדה.

כאשר הם שומעים רב גדול אומר ככה וככה, הם מקטלגים אותו בקטגוריית עוכרי ישראל/משומדים וכו' - ולזה כוונתי. גם אם הם יודעים שטכנית אמא שלו יהודיה. 

ובכל מקרה, גם דבר שיודעים שהוא שקר - לא הבנתי למה שלא ייכנס לגדר של מוציא שם רע? או הלבנת פנים ברבים? זה הרבה עבירות...ככה שעל אחת מהן לכל הפחות הוא עובר אם לא על כמה...

(אגב - שנינו יודעים שדם של גויים לא כשר למצות חבל סתם שאחרי המעצר של פעילי להב"ה היום יעצרו גם אותך )

בס"ד

או את 'ידיעות אחרונות' - 'אידיוט אחרונות' וכו'?

קודם כל מה שבטוח - אם היו כותבים "אידיוט אחרונות", בוודעות הייתי מזדעק, אם הייתי רואה את זה, והייתי אומר שזה לא ראוי כאן. 

לגבי מעליב, אני צריך לחשוב, וזה מטעם שמצד אחד זה אומנם ביטוי, ושיבוש מכוון של שם עיתון על מנת לפגוע, ומצד שני הביטוי עצמו הוא לא כלכך בוטה וצורם לאוזניים - זה לא כמו להפוך עיתון או אדם מדתי לדתל"ש, או להפוך עיתון/כותבים שבו וכו', ל"אידיוט". 

אבל בהחלט יש סיכוי רב שגם זה לא היה נוח לי ושאולי הייתי גם בהחלט מעיר על כך. אבל הכל תלוי בהקשרים וכו', ככה שקשה לי על "מעליב" לענות תשובה מוחלטת - בניגוד לאידיוט אחרונות שבזה אני בטוח שזה היה צורם לי במידה שהייתי מעיר.

אבל רק להבין - האם עכשיו בעצם נערכת לי "בדיקה", לבדוק על מה אעיר או לא אעיר? בשביל מה נערכת "בדיקה" כזאת? האם אני בבחינה? האם זה מה שמשנה, ולא הדבר הספציפי שדובר עליו עכשיו ושהוא צריך להיבדק?

בס"ד

קיבלתי את הדיווחים ביום חמישי בלילה.

יום שישי בבוקר שלחתי למנהלים (שהיו מעורבים גם בכתיבת 'חידוד הכללים של הפורום') הודעה שמכיוון שאני נוגע בדבר אני מבקש מהם להגיד לי האם נהגתי בניגוד לכללים או לא. תשובתם הייתה שזה בסדר, ואין כלל עליו עברתי.

לא כינתי שום מפלגה בשם גנאי, ולא שום פוליטיקאי. 

לגבי ה'יהיר לפיד' 'טמבלנוביץ' וכו' אני כתבתי על זה בשרשור 'חוות הדעת' שזה לא בגדר כלל אלא בגדר המלצה טובה אלא שלגבי ירידה על מפלגות כמו 'בית של גויים' אני רואה צורך ל"החמיר".

אני תמיד אומר שאם יש כלל שעברתי עליו, אני אתקן. אבל עד עכשיו כולם האשימו ואף אחד לא הביא טענה ממשית על כך שעברתי על אחד מחוקי הפורום. אני פתוח לבקורת, ואם אני מרגיש צורך אז אני לא מהסס לעשות התייעצויות עם מנהלים נוספים בפורום בדיוק כמו שאני עושה בכל פעם שיש הודעה שלא ברור אם היא עומדת בכללי הפורום או לא. לא נהגתי לשנייה אחת באופן לא הגון ונהגתי כלפיי כפי שאני נוהג תמיד, כלפי כל אחד ואחד (גם אם הוא מנהל בפורום אחר, ורבים המנהלים שיכולים להעיד על זה).

מעניין לראות שמי שמתלונן הם האלה שאיתם אנחנו נאלצים להתערב בהודעות שלהם.

ההתלהמות הקבועה הזאת נגד המנהלים (בכל פורום שהוא) והחיפוש עליהם איפה הם "חוטאים", עבר מעט את הגבול.

פשוט מעורר חשק להמשיך בתכנונים של כל מה שאנחנו מתכננים פה לקראת הבחירות....

להתערב בהודעה שלי, שכתבתי בה איזה "מילת גנאי" למישהו? אני מוכן שתפתח את זה לציבור כי אני לא זוכר.

"מעניין" - ובכן, בתור מנהל אתה אמור לזכור שפעמים רבות אני מדווח על הודעות שונות של משתמשים שונים בנושא. בנוסף, הזמנתי כל אחד שמרגיש שכתבתי משהו לא ראוי עליו או על מישהו, שיפנה אותי לכך, ואבדוק את זה.

בנוסף, אני מצטט מ"חידוד הכללים" שאתה כתבת:

ב. כמובן שכחלק ממערכת הפורומים אנו כפופים כמו כולם להלכה, ולכן יש להקפיד על איסורי לשון הרע

מצטער, אני לא מצליח לראות איך בכינויי הנ"ל לא מעורבים "לשון הרע" או אפילו "הוצאת שם רע". אשמח שתאיר את עיניי.

(בנוסף, ציטוט מכללי הפורום הרגילים:

• נא לא לפגוע במשתמשים אחרים ומתוך כך גם לשמור על הלשון ולא להשתמש במילים שאינם תואמות את רוח האתר ואת רוחינו.

)

בס"ד

ולא מעט נאלצתי להתייעץ עם מנהלים בנוגע להודעות שלך, גם בשבוע האחרון.

ובהודעות שלך לא חסר ציניות מגעילה ומעוררת דחייה על בן ארי, שטבון ואלי ישי. זה נודף מההודעות שלך בקלות ובלי לנסות לחפש את זה. אז בבקשה אל תטיף מוסר על הוצאת שם רע, אבק לשון הרע ולשים את החפץ חיים ככותרת שמנחה אותך. המציאות מוכיחה אחרת.

דברים רעים או דברים לא ראויים עליו, ככה אני סבור לכל הפחות, ואם לדעתך יש משהו לא מתאים כל כך, תגיד לי ואבדוק את עצמי ואתייעץ עם רבותיי ובמידה ובאמת זה לא ראוי, אתקן את צעדיי.

"אל תטיף מוסר"? אסור לי להגיד מה שאני חושב ולהגיד מה שאני חושב על פי החפץ חיים? אז למי מותר? רק לאחרים? או רק לך?

(גם על בן ארי ושטבון, השתדלתי ממש לא לכתוב דברים רעים חסרי טעם אלא ביקורת עניינית, גם אם יש בה ציניות - אבל ענייני, כמו הרבה פעמים שיש ציניות של אריק שאני לא חושב שהיא בעייתית) - אני מאוד מעריך את שלושת האנשים הנ"ל, ואף הייתי מצביע לכל אחד מהם אם היו רצים בתוך הבית היהודי, מבטיח לך. את שטבון אפילו התכוונתי לשים במקום הראשון הגבוה בניקוד...)

בס"ד

וכמו שכתבו לך כבר הרבה פעמים, הגיע הזמן שתשנה את צורת הכתיבה שלך.

רבים הם המתלוננים שהכתיבה שלך היא מתלהמת, פוגענית ומעליבה כלפי כל מי שלא מסכיפ עם הדעה שלך.

העיקר שאתה חותם ב'כל טוב' ורגשון מתאים כדי "למתן" את ההודעה.

דברנו איתך כל המנהלים כ"כ הרבה פעמים שאני לא רואה טעם להמשיך.

איזה דבר ספציפי הוא מדבר. לרוב לא מצליחים כל כך לומר לי.

כמו שאמרתי - אני אכן כותב מאוד חריף, הרבה פעמים, וגם מאריך מה שאולי בתת מודע גורם לאנשים להתעצבן - אבל אני באמת מקפיד לכתוב ענייני, טענות ענייניות, גם אם חריפות.

"כלפי כל מי שלא מסכים עם הדעה שלי" - תשאל את די"מ האם הכתיבה שלי אליו היא "מתלהמת, פוגענית ומעליבה" כלפיו - אני די משוכנע שהוא לא חושב ככה, למרות שהדעות שלי ושלו שונים ממש ממש ממש. שנינו מכבדים זה את זה, גם כאשר אנחנו מתווכחים ויכוחים מאוד לוהטים בפורומים.

לגבי ה"כל טוב" והסמיילי - באמת מצטער שאני אשכרה לא לוקח אישית ולא מכוון אישית לאף אחד, ושסגנון הכתיבה שלי,  כולל גם לרוב סמיילים ו"כל טוב". הנה, תראה - אאפילו כשאתה כותב משהו על סגנון הכתיבה שלי, מוחרג רק מה שאתה רוצה. אני "כותב מתלהם", אבל מה שאני רגיל לכתוב סמיילי ו"כל טוב", פתאום גם נהפך ל"רק כדי למתן,. זה לא הוגן והגון. סגנון הכתיבה שלי הוא על כ-ל הרבדים שבו - והסמיילי וה"כל טוב" לא נעשים כדי "למתן" אלא כי זה באמת אני).

אגב - גם אני יכול לחשוב על המון אנשים שהם לא מכבדים דעות של אחרים, אני אפילו חושב את זה, אבל לא חושב שיש בעיות בהודעות שלהם כל עוד הן ענייניות ולכן גם לא מעיר על אותם כותבים סתם. יש הבדל בין לחלוק על האדם לבין לחלוק על דעה. על דעה אני לא רואה בעייה לחלוק אפילו בחריפות גדולה מאוד (כמו למשל שחולקים פה המונים ממש על דעתו של נפתלי בנט בצורה מאוד מאוד מאוד חריפה, ואתה יודע את זה).

בדיוק כמו שלי אישית מציק מאוד לראות הודעות עם ה-מ-ו-ן שגיאות כתיב, זה לא ישנה למה שאני אחשוב על התוכן עצמו. כנ"ל אני חושב גם לגבי "חופר" - מי שמתעצבן מה"חפירות" שלי - לא צריך לקרוא אותי, ואם הוא קורא, אז שיתייחס עניינית, הקטע על ה"חופר" לא צריך להיכנס לשיקול של הנכונות או האי נכונות של מה שנכתב...

אני כותב בסגנון "חופר" כי זה אני. מה לעשות, לטוב ולרע - זה אני. אבל זה לא קשור לענייניות של מה שנאמר.

סגנון "מתלהם" - ובכן, כבר אמרתי - אני מאוד חריף בהרבה דברים - בדיוק כמו שיש הרבה "חריפים" אחרים בפורום - השאלה היא האם אמירה חריפה היא עניינית, ביקורת עניינית, או סתם אמירה חסרת טעם ולא ראויה. זה הכל.

השאלה היא, שאולי יש אנשים שמתעצבנים עלי גם שאני כותב ארוך, וגם שאני כותב חריף על נושאים רבים - ואז, כבר לא באמת משנה להם כמה ענייני כתבתי, הם ישר מתלוננים על מה שכתבתי, וכאשר צריך להראות משהו ספציפי בעייתי שכתבתי, קשה למצוא. בחודש וחצי האחרונים פנתה אלי מנהלת אחת לגבי משהו מסויים אחד שכתבתי, יותר מזה אני לא זוכר. דיברתי איתה על אותו דבר שכתבתי, הסברתי לה מה שהסברתי ואמרתי לה שאין לי שום בעיה שתערוך את הדבר הספציפי שהעירה עליו, ושבאותו עניין ספציפי אקפיד יותר להבא. אבל מעבר לזה לא זכור לי משהו ספציפי.

כי אני לא זוכר הודעה כזאת.

ציבור קוראים/צוות של הרבה כותבים ועורכים וכו' ל"****", בשם שברור לך שנועד לגנאי - בין אם אתה מתכוון לכך ברצינות ובין אם זה היה נטו בהומור (לא מצליח להבין איך יכול להיות מדובר בהומור).

דבר נוסף ששמתי לב אליו שכתבת קודם:  "ההתלהמות הקבועה הזאת נגד המנהלים (בכל פורום שהוא) - זה פשוט עוול להגיד את זה. זה לא נכון. אני מאוד מכבד את המנהלים, אבל לא חושב שזה אומר שאסור לי להעיר ג-ם להם אם אני חושב שטעו. אני מעיר גם על אחרים וג-ם על מנהלים - אז הניסיון להציג את זה כאילו יש ניסיון ספציפי "נגד מנהלי הפורומים" לחפש איפה הם חוטאים - זה ניסיון לא הגון להציג אותי (ואת די"מ, אבל אני מדבר עלי) כ"בעייתי". 

עבר את הגבול? השרשור שלי (ולמעשה גם מה שדי"מ כתב) נפתח בעידודו של שלומי ובהתחייבות שלו שהוא לא יערוך את מה שכתבתי בשרשור המקורי. עובר את הגבול? אולי מחלוקת בין המנהלים...לא נראה לי שזה "Gובר את הגבול".

בנוסף, גם אדמין וגם אלעד לא מאושרים מהניסוח הנ"ל. אדמין רק אמר לי ש"הוא לא מתערב בהחלטות של מנהלים גם אם הם טועים", ואלעד אמר לי שאכן ידבר איתך, ושלא משנה אפילו מה הוא בעצמו חושב על אותם אנשים ואותו מגזין, שזה לא בסדר. שני מנהלי על שלמעשה בסופו של דבר מסכימים עם ההנחה שלי...)

ללעוג, בלי קשר למה שכתבת על ה"עובדתית" על אותם אנשים שאת זה לא אכתוב כאן כמובן. 

"תדבר איתו" - לאיזה מטרה זה היה? לאיזה מטרה אמרת שתדבר איתו?

ותודה...

לא מילה במילה, ולא התכוונתי "לעוות". 

אם אתה רוצה שאעתיק הכל בשלמות זה בסדר, אם תיתן אישור לכך.

לגבי ציטוטים אחרים - של מי אתה מתכוון? של שלומי? בכל מקרה לא התכוונתי "לצטט" אלא להגיד את רוח הדברים, אבל אם שלומי מסכים, אעביר לך באישי מה שהוא כתב לי באישי.

וגם "עמלק" על מפלגות מסוימות - ובכל זאת הוחלט כאן שלא אומרים את זה.

ככה שזה מראה שלא משנה פה ה"אילנות הגבוהים". (אלא אם כן כמובן יש "סלקציה" באילנות הגבוהים...)

כל מה שעשיתי זה לעזור לדי"מ למצוא לפחות הבדל אחד

בין מוצ"ש לבין אנשים שמקיימים את מצוות גדולי הדור

ולא עולים להר הבית.

בוא נתחיל בזה שהוא פוסק הלכה מומחה לרבים.

מי שיכנה את הרב סולובייצ'יק ותלמידיו הנאמנים "דתל"ש",

ראוי לכל גינוי.

בעקבות ההודעה הנ"ל:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t688350#7606105

ובעיקר כותרתה שבאה בצורה מופגנת ללעוג למגזין בעיתון דתי, מגזין מוצ"ש מבית מקור ראשון, שלמיטב ידיעתי רוב כותביו, ועורכיו - וכל שכן קוראיו - מגדירים עצמם דתיים ולא דתל"שים.

בעקבות זה, ובעקבות דיבור עם מנהלים, הצבתי כאילו כקונטרה את ההודעה הבאה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t688350#7607339

כעת הדיון והשאלה - האם אתם מרגישים שלא בנוח עם הכותרת הראשונה?

האם אתם מרגישים שלא בנוח עם הכותרת השנייה?

אם אתם לא מרגישים בנוח רק מאחת הכותרות - למה זה?

האם לדעתכם צריך להיות גבול לרמת ה"הומור" וה"ציניות" שמותר לרדת אליה? למשל - להפוך עיתון ואנשים שכותבים בו, שמגדירים עצמם כדתיים, ל"דתל"ש" - האם זה מתיישב עם הלכות לשון הרע? הוצאת שם רע? הלבנת פנים ברבים? (רק תחשו נניח על בן של עורך המגזין, שנניח גולש כאן ורואה דבר כזה, וחושב לעצמו "הנה, מגדירים כאן את אבא שלי כדתל"ש") - האם זה מתאים?

והתחמקות וניסיון לטייח ולהגיד שקראו רק לעיתון עצמו דתל"ש אבל לא לאנשים שכותבים בו/קוראים אותו - זה היתממות. אתה לא יכול לקרוא לערימת דפים "דתל"ש - הרי זה ברור. הם דפים. עיתון זה האנשים שמאחוריו - וברור שאם מישהוו התכוון ללעוג ולפגוע, וכתב במקום מוצ"A, מגזין דתל"ש - שהייתה כוונתו ללעוד לציבור/לאנשים מסויימים.

האם עצם זה שלא כתוב שם ספציפי, אבל דווקא זה פוגע בתחום רחב יותר של אנשים - זה ראוי?

לאף אחד לזלזל באף אחד (כמובן - ביקורת עניינית לא נחשבת כזלזול כל עוד היא לא מכילה דברי לשון הרע/הוצאת שם רע במופגן. להגיד למשל שאתה מתנגד לאיחוד כזה וכזה כי אתה חושב שהוא יותר קרוב להוא מאשר לזה - זה לא "לזלזל" - זה בקורת לגיטימית. אבל דיבורים כאלו כמו שנכתבו, וודאי שזה לא מובא כביקורת ולא לגיטמי).

וכבר ביקשתי משלומי שאכן יאחד בין השרשורים שלנו, נקווה שיעשה את זה היום או מוצ"ש.

בהזדמנות זו - אם מישהו כאן בפורום סובר שפגעתי בו פעם באופן אישי בצורה לא ראויה על גבי הפורום, או בציבור כלשהו שלו, מוזמן בחום לפנות אלי באישי ולהסביר לי, להראות לי איפה הוא סובר שפגעתי, ואפנה את זה למנהלים שיחשבו האם מה שכתבתי ראוי או לא, ואם לא, בשמחה שיערכו או ימחקו

(אבל כמובן, כמו שאמרתי - ביקורת לגיטימית זה בסדר. להידרדר לרמות של הומור רדוד ולא ראוי הלכתית, זה כבר באמת לא בסדר. ואם זה קרה לי פעם בטעות, יותר מאשמח שיגידו לי, שאדע להיזהר יותר להבא.

ואני מודע לכך שפעמים רבות אני חריף מאוד במה שאני כותב אך אני באמת משתדל שמה שאני כותב יהיה ענייני ובלי סתם "צהוב", כי אני באמת לא רוצה לחטוף בשמיים מהחפץ חיים כשאגיע ל120 שלי..)

בעוד לציונות הדתית יש רק 24,000 מתפקדים,

אכן, המפלגה צריכה לפתוח את שעריה.

לציבור הדתי לאומי בסה"כ יש כחצי מיליון מצביעים שהם 14 מנדטים ואפילו פחות. זה לא מספיק.

על מנת להגיע ל30 מנדטים ויותר המפלגה צריכה לקרוא לתוכה גם מסורתיים, רוב העם הם מסורתיים ונוטים ימינה, ולהתפשר על ענייני הדת.

הרבה חילונים בוחרים ברמטכ"לים לשעבר כמו אייזנקוט,

רק בגלל שהוא היה רמטכ"ל (כאילו ימני) ומסורתי (לא דתי).

כמובן שזה רק אפשרות אם רוצים לנסות להשפיע ולהביא לשינוי.

אפשר גם להישאר יותר דתיים עם פחות השפעה.

ברוב מוחץ - אפילו אנשי השמאל והאופוזיציה לא מסכימים להקמת מדינה פלסטינית.

נסיגה מיהודה ושומרון זוהי סופה של מדינת ישראל!!!

התאבדות!!! סוף החזון הציוני והשמדת היהודים בארצם!!!

יאיר גולן וכל החולי נפש האלה הם מיעוט נידח.

ואם הם יעלו לשילטון - עדיף מלחמת אזרחים!!!

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.

אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).

זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.

הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.

זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".

כדי לקדם את שיבת ציון.

מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.

ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.

אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?

הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,

ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.

• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,

לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.

• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.

• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.

• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.

אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.

היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.

אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.

לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.

והציל אלפי יהודים.

להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.

חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.

ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.

וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.

הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.

לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה

רואים איך שמקום קבורתו של הרצל נמצא בשיא האירוע. לא באופן צדדי בכלל.

לי זה מרגיש מוגזם מידי.

בסוף מדובר על חזון של עם, ולא יוזמה פרטית. הוא פעל דברים משמעותיים מאוד, אבל היו הרבה לפניו ויהיו הרבה אחריו.

הבלעדיות הזאת נראית לי לא הוגנת, ומשרתת נרטיב מסוים.

זה בתפאורה, ודווקא לא בולט.

את הרציונל כבר הסברתי. בסיפור של מדינת ישראל הנוכחית, קרי השלישית, הרצל הוא האיש שמכוחו קמה המדינה. הקונגרס הראשון לא קרה מעצמו אלא הרצל פעל כדי שזה יקרה. התנועה שקמה שם היא זו שבפועל הביאה להקמת המדינה.

הוא מייצג שם חזון. זה לא האיש, זה הרעיון.

באופן כללי זה ברור שהטקס הממלכתי יהיה במקול בעל חשיבות ממלכתית. איזה מקום היית מציע? הכותל? לא נראה לי. הכנסת? מסוכן קצת בטחונית וגם לא ממש סמל האחדות הרעיונית. עיר דוד? יש שם קצת ערבים וקשה לאבטח. תל אביב? סמל הניתוק.

הר הרצל, המקום שבו קבורים כל אלה שנפלו אל השמיים למעננו, נשמע לי די הולם.

החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.

אם תרצה לדבר על הכלכלה, מספיק שתיגש לתחנה המרכזית בתל אביב ותשווה לתחנה המרכזית בירושלים. בתל אביב רוגם חילונים, בירושלים רוב חרדי.

אני מדבר על הנקודה הדמוגרפית שזה עניין קיומי, כי בבחירות לכנסת, לא משנה כמה תהיה עשיר, הקול שלך שווה תמיד אותו דבר.

ואם החרדים לא היו גרים בירושלים, החילונים לא היו מאכלסים אותה בגלל 2 סיבות:

1. הם לא מספיק לאכלס גם תל אביב וגם ירושלים.

2. הם לא רוצים לגור ליד הערבים.

נכון שהחרדים רוצים אותה יותר.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

המפלגה הזו גזלה את השם ציונות דתית משום שהיא לא מייצגת אפילו פרומיל ממי שהיא מתיימרת לייצג

אם זה בכל נושא הגיוס

אם זה בוויתור גורף לש"ס על כל משרות הרבנות

ועלתה על כולנה ההתנשאות והזלזול בציבור בתירוץ העלוב שבה הם מתרצים את הרשימה האשכנזית

כמו שאומרת סטרוק: "לא סופרת עדות אלא לפי הצלחות"

סטרוק אחרי הניצחון: "לא סופרת לפי עדות, אלא לפי הצלחות" - סרוגים

כן כי אין ספרדי אחד שיכול להביא הצלחה

מציע לשנות את שמם למפלגת בזיון וחרפה

כנראה שאם הרב בן דהן, לא היה עורק לבנט, הוא היה עד היום מבחירי המפלגה, כשכפי שרואים - גם בפריימריז של כלל המתפקדים וגם בהצבעה של חברי המרכז - הנטיה היא להשאיר את המכהנים. אבל אני באמת לא חושב שמישהו בכלל שם לב לשאלה מאיזה עדה מישהו, זה פשוט לא רלוונטי.

רק כשקראתי את ההודעה שלך, נזכרתי שהרב שמואל ששון, שאם היו פריימריז למתפקדים הייתי מצביע לו - הוא 'ששון', לא שזה היה שיקול בכלל. הייתי מצביע לו בגלל שהוא בהחלט דמות מובילה ויכול להיות קול משמעותי, כשלענ"ד חשוב לגוון את זה שהרשימה לא תהיה רק של כביש 60.

גם עומר רחמים, שסמוטריץ' מאוד רצה לקדם, ממש לא צאצא של עולים מוורשה...

ממש מיקרי לחלוטין

כמו כן התייחסת רק לחלק מהדברים שכתבתי

תראה את ה' בנישואים, בישיבות ובאולפנות.

זה פשוט לא נושא!

מסכימה לגמרי עם סטרוק- מי שיודע לעבוד ולהביא הצלחות- שיהיה בפנים. לא מודדים אף אחד לפי הסבא שלו

'מדים' בעברית מודרנית זה בגד רשמי של גוף מסודר. הצילום (או שזה פוטומונטאז'?) שלו זה עם חולצת טריקו שלהם. לקרוא לחולצת טריקו של גוף פוליטי 'מדים', זה לעשות למילה השמדת ערך.

כשה'שרשרת הישראלית' היתה בתשעת הימים והחבר'ה התלבטו על החולצות, הרב קמינצקי אמר ש"זה לא חולצה - זה סטיקר".