רון א.ד
ושוב זה קרה,
והניצוץ שהיה
נהיה להבה.
וידעתי את כל
מה שארצה,
ולקחתי גחל,
אחרון שנותר,
ובאותיות
של אש
כתבתי מילה-
אז למי שעוד לא הבין- חייל (עכשיו כבר במילואים :)) ומשורר , כמו עוד רבים וטובים. בשביל פרטים אישיים נוספים נראה לי שיש מספיק פלטפורמות אחרות, אז כמה מילים על השקפתי האומנותית (כמה מפוצץ זה בטח נשמע...)
מבחינתי שיר הוא כמו ציור, ציור של מילים. זה בטח נשמע די מבלבל אבל ככה אני מרגיש. רוב השירים שלי נכתבים בעקבות שילוב של תמונות נוף ומוזיקה, או כל דבר אחר שמכניס לאווירה... מהפסגות שטופות הרוחות של החרמון, דרך לילות ערפיליים ברמת הגולן ועד המדבריות של הנגב לכול תמונה חזותית יש את המקבילה שלה במילים, כמו שאני מפרש אותה. אם זה השקט, או יופי עוצר נשימה.
לפעמים זה יכול להיות גם שילוב של מימד המקום והזמן. באמצע מסע לילי מפרך, שמירה בלילה חשוך או ברכבת מול השדות הפתוחים בדרך הביתה, וכן- פה כבר ניכנס שילוב של כול שלשת הגורמים. לעיתים רחוקות מצטרף לו גורם רביעי אבל עליו לא ארחיב כרגע...
איכשהו כשאתה כותב הדברים מקבלים צד אחר, צורה אחרת. פתאום האורות שפרושים תחת רגליך הם רק נקודות זוהרות באפלה ולא עוד כפר אויב מהצד השני של הגבול, השקט שמקיף אותך הוא לא רק בגלל שאתה נמצא בחור שלא עוברת בו נפש חיה אלא בגלל השבת הנכנסת...
בקיצור- זה בגדול מה שאני (לפחות פה בפורום) חייל ומשורר, וככה אני רואה את הדברים (לאלו שיש השגות עלי מוזמנים לדבר איתי בפרטי...)