יצירות של חיוכים תשע"א

מוקדש לכל מי שרוצה שזה יוקדש לו! אבל במיוחד ל- נושי104 השפיצית!! וואו! אין מילים! תודה על הפירגון והתמיכה... ו- רחלקה- שהייתה אמורה לראות את זה לפני כולם ולהיות מופתעת, אבל... |מתנצל מעומק לבו| אנשים פה לחצו עלי להעלות אז אני מעלה, לא בגלל שאני חושבת שזה יצירת מופת [זה לא! ] וההקדשה הכי חשוב- משפחת נוג"ה- המשפחה הכי תומכת בעולם! ויהי בימי Admin, הוא משה המולך מלנ"ו ועד נסיו"פ, 11111 פורומים, כל ממלכת ערוץ 7: בימים ההם כשבת משה על כסאו המסתובב אשר במשרדו (לפחות ככה זה נראה בתמונת פרופיל) בשנת 5 לניהולו עשה משתה לכל מנהליו ומנהלותיו, בהראותו את יתרונות הערוץ ואת בעיותיו (בעיקר... ) באגים, תקלות ובעיות כיד המלך, והרצינות כדת (ערוץ 7?! ) בשעה ה-3, כטוב לב משה בבעיות אמר לאחת המנהלות להביא את הבת של אבא=) לפניו: ותמאן הבת של אבא=) לבוא בדבר משה אשר ביד המנהלת, ויקצוף משה וחמתו בערה בו (זה יכול לקרות? הבנאדם אדיש ברמות! ) [תוספת המדרש: היא לא באה כי היא גרה בצפון! (אז מה אם זה אינטרנט, הצפון זה התירוץ לכל דבר, בואו נבכה ביחד... ) ] ויאמר משה למנהלים כדת מה לעשות בבת של אבא=) על אשר לא שמעה את מאמר משה: ויאמר אריקל לפני המנהלים- 'לא על משה לבדו עשתה הבת של אבא=)כי על כל המנהלים ועל כל האחראים בכל ערוץ 7: כי יצא דבר הבת של אבא=) על כל המשתמשים להבזות את מנהליהם באמרם משה ציווה להביא את הבת של אבא=) לפניו ולא באה: אם על המלך טוב, יצא דבר מנהל מלפניו ויכתב בכל הערוץ- אשר תחסם הבת של אבא=) [בשל תגובות יתר ] ומקומה יתן משה לרעותה הטובה ממנה: וייטב הדבר בעיניי משה והמנהלים ויעש כדבר אריקל וישלח הודעות אל אחר הדברים האלה, כשוך חמת משה זכר את הבת של אבא=) ואת אשר נגזר עליה ויפקוד משה שליחים בכל פורומיו ויקבצו כל ניק מתאים אל הש"א של הרב והרבנית, והנערה אשר תיטב בעיני הפלאפון היא תמלוך... ניק יהודי היה בערוץ, ושמו ב.ש. בן רכזת בנות שירות בת בייניש בן 302 (הגימטריה של ב.ש. ), איש רציני (חוץ מפורים כמובן... ) אשר הוגלה עם ת.מ. ו RofL ממאגר הר"ת ההזויים של הערוץ (ביחד עם ת"א... :P) ויהי בהשמע דבר משה ודתו ובהקבץ נערות רבות אל הש"א של הרב והרבנית ותלקח גם מתוקה שכזאת... ותתלהב נושי104 על נציגות השריטות ותבהל את מפלוצתיה וריגושניה לפניה(שפה גבוהה או לא שפה גבוהה? ) לא הגידה מתוקה שכזאת.. את פורומה ואת גילה כי ב.ש. ציווה עליה אשר לא תגיד [איך הוא נכנס לעזאזל לסיפור? לא ברור! אולי זה בגלל הצנזורה שהורידה את ה- ] ובהגיע תור מ(ת)וקה שכזאת... בת שוקו שכזה... הבת שרות של ב.ש. בבית שאן... ויתלהב משה מיציאותיה של מתו"ש וישם לה כתר מנהלות על שולחנה (אנשים פה דוסים!- איסור נגיעה וירטואלי... ) אין מתו"ש מגדת את פורמה ואת גילה כאשר ציווה עליה ב.ש. [בטח... עיין ב- ****** - אסרו עלי להביא קישורים של נסיו"פ, מצטערת...] בימים ההם, וב.ש. יושב בשיחה אישית, קצפו שמאגי וגאגי שניים מבאגי הערוץ, וייבקשו להקשות על משה ויוודע הדבר לב.ש. [ כן, תתפלאו, בת שירות שיכורה על בסיס קבוע יודעת באגית... ] ויגד למתו"ש שתגיד לנושי104 שתגיד לבת של אבא=) [אה, לא, היא חסומה כבר... :P ] שתגיד ל- zehavawizeשתגיד ל- Admin[כבר הזכרנו שאנשים פה דוסים? אבל חיזרים לא... ] ויבקשו הבאגים וימצאו, ויתלו שניהם על מקלות הדביל אשר בחצר: אחר הדברים האלה, גידל משה את הסט(ל)ן הקטן בן המדתא הבאגגי, וכל הניקים החדשים משתחווים לפניו, כי נפל פחדם עליהם שמא יעשה להודעתם לוייה וקבר : רק ב.ש. לא יכרע ולא ישתחווה (כי הוא בית שאני גאה ) כי הוא ותיק, אבל צר לו על החדשים שלא יוכלו להנות מהפורום: וימלא הסט(ל)ן הקטן חמה (וגבינות.. .) ויבקש הסט(ל)ן הקטן לקבור את כל הניקים החדשים במקום הרמה ולעשות להם מודעות אבל: ויאמר הסט(ל)ן הקטן למשה- 'ישנה קבוצת ניקים אחת, מפוזרת ומפורדת בין כל הפורומים והניקים, התנהגותם שונה מכולם, ולמשה לא שווה להחזיקם: אם על משה טוב, יכתב לחסמם ולקברם ו-10000 נוגדני באגים (יש כזה דבר בכלל? ) יועברו לגנזי הערוץ: ויסר משה את מקלדתו מעל מחשבו ויתנה לסט(ל)ן הקטן צורר החדשים: ויכתב הכל בהודעות, ויתפרסמו בכל הפורומים [כן, גם הנידחים האלה, הנטושים, שרק עזרא – ארכיון מגיב בהם ] והדת נתנה בערוץ 7 ומשה והסט(ל)ן ישבו לנוח ( ) ונוג"ה נבוכה: וב.ש. שמע את כל הנעשה, וירצין, ויזעק זעקה גדולה ומרה בנסיו"פ: ותבואנה שליחות מתו"ש ויגידו לה את רצינות ב.ש.: ותתחלחל מתו"ש מאוד ותשלח כדי להצחיק את ב.ש.: ותשמע מתו"ש על הגזרה הנוראה אשר גזר הסט(ל)ן ותשאל את ב.ש. מה יעשה בה: ויצווה עליה לבוא אל משה להתחנן לו ולבקש מלפניו על הרמה: ותאמר מתו"ש לב.ש.- כל הניקים בערוץ יודעים אשר כל ניק וניק(ה) אשר יפנו אל משה בש"א בתדירות גבוהה, אחת דתו להתעלמות, ואני רק לפני מס' דקות סיימתי איתו שיחה שערכה 30 יום: ויאמר ב.ש. למתוקה שכזאת... 'אל תדמי בנפשך להימלט אל משה מכל החדשים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יבואו ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו [אולי בגלל מישו' שיפוצץ את העולם? ] ותשיב מתו"ש- לך כנוס את כל הניקים, ותקראו עלי תהילים, ואל תגיבו 3 ימים, לילה ויום וגם אני וחברותי נשתוק [גזרה בהחלט קשה על מישי' כמו מתו"ש ] וכאשר אבדתי, אבדתי [ אהה! מי אמר שהוא חשב על זה לפני מתו"ש? פה זה הרמז הקדום ויהי ביום השלישי ותלבש מתו"ש רצינות (זה אשכרה מסכה בשבילה... ) ותפתח שיחה עם משה (בלי שליחים הפעם |נאנח בהקלה| ) : ויאמר לה משה- מה לך מתו"ש ומה בקשתך? (חצי מלכות? את זה הוא כבר לא אמר! ) ותאמר מתו"ש- אם על משה טוב, יבוא הוא והסט(ל)ן הקטן אל חדר צ'ט מס' 100 (rjkh?) ויאמר לה משה בחדר צ'ט- מה שאלתך? ותען מתו"ש ותאמר- 'אם על משה טוב, תנתן לי נפשי שאלתי ועמי בבקשתי: כי נמכרנו אני ועמי להלוויות והספדים ולו לעבדים ושפחות נמכרנו החרשתי, כי אין הצר שווה בטרחת משה: ויאמר משה- מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן: ותאמר מתו"ש- איש צר ומבריזן- הסט(ל)ן הקטן הזה! ולא יזיז למשה כלום (כבר אמרנו שהוא אדיש? ), אפילו אחרי עצומות רבות, והמקל הדביל אשר הסט(ל)ן בנה נשאר מיותם... וימאס לסט(ל)ן לכתוב מודעות אבל, ויעבור לנסיו"פ להוריד שם בעצמו את הרמה בלי מודעות אבל ולכל החדשים בנוג"ה הייתה אורה ושמחה: ~~~~ פורים שמח!

בע"ה יש את משלוחי-המנות שמרכיבים מכמה ממתקים שמצאת בארון, או מפירוק משלוח-מנות שקיבלת רק עכשיו מהשכנים. ככה זה עם הרוב, כי באמת, מי מצפה ממך לגמור את כל זה עד פסח? אבל יש משלוחי-מנות מיוחדים כאלה, שבדרך-כלל הם נורא נדירים כאלה שיצרת בעצמך לגמרי, שהכל הכל- ממש מעומק לבך, שהכל ממש לכבוד אותה אחת, כי לה מגיע משלוח-מנות שהוא כולו ממך- בשבילה. - - - אור עמוק נפתח אי-שם למטה. זוכרת, כשנפלנו יחד ושוב לא היה אפשר לראות את האופק אני חושבת שכבר אז ראיתי אותו שם. קצת מסנוור, קצת לא ברור, אבל שם. וקשה לטפס לבד - את בטח יודעת עכשיו. אני הייתי מוכרחה לטפס, להותירך שם וזה כאב. יותר מלתת לך את ידי הקטנה, לא היה מה לעשות. ואז הוא נתן את ידו הגדולה, ובכאב ובצער ובייסורים [ובדמעות?] הרמת את עצמך. למעלה-למעלה-למעלה ועכשיו כשהגעת גם את, כמה שמחה יש בלב. התגעגעתי.

בע"ה "כשהשחר יפציע, החלום ייחשף.." תודה קטנה ממני, על כל מה שאת מחוללת ואפילו לא יודעת.

באהבה :-) ואם את מקשיבה, זה לא אומר שאת צריכה לסבול. ואם את חושבת, זה לא אומר שבידך לשאת הכל. ואם את אוהבת ולא יכולה לעצור-

ראיתי אותך שם בפעם הראשונה ילדה מיוחדת, אוהבת ושונה. התחלתי להכיר לנסות להבין ללמוד, לקבל וגם להאמין. ופתאום, הוא הופיע נחת בלי הכנה אני מאחור, ואת במערכה. הגלים שטפו השמש היכתה אבל את התרוממת והזדקפת בגאווה. וראיתי אותך שם בין מים ושמים מתמודדת, מחייכת ופורשת כנפיים. מוקדש באהבה לילדה מיוחדת, שמלמדת אותי כל הזמן עוד ועוד...

בע"ה

בס"ד (בלי עין הרע!)

בס''ד תודה על הכל--

בס''ד לרגל הפרידה..

בס''ד. כל אהבתי, התגעגעתי.

היצירה אומנם שלכם - אבל אתם לא ראיתם אותה במקום שבו היא צולמה...... שתשרה השכינה במעונכם ותראו ברכה בכל מעשיכם. חג פורים שמח

[את יודעת שאני לא ממש יצירתית\מקורית, ולא ממש מתמצאת בתוכנה, אבל בכ"ז רציתי לשלוח לך משו לפורים.. אז קבלי בהבנה..[[= ]

בהשראת היצירה של אתחלתא : http://www.inn.co.il/Mosaic/lmf_read.aspx/15357

לוב יו :)

אוריה שמחה, נעמה*, שירה חדשה והסנה-בוער. [למה למען ה' אין מקום לכולן בנושא?!] זכר לטיולים של פעם... מתי נזכה לעוד כאלה? אנחנו כבר מצפות בקוצרוח... -)

בע"ה רְגָעִים שֶעָבַרְתָ עוֹד יַשוּבוּ אֵלֵיךָ חַיִים וְנוּקְשִים וּמְתוּקִים-עַד-כֶּאֵב, כְּמוֹ סוּכַּרִיָה עַל מָקֵל בְּדִידוּתְךָ. בתודה על כל מה שנשאר שם עמוק בפנים.. 3>

ה"פרקנית" שלי! :)

שכוייח על כל היוזמות וההשקעה!

כאומרת, תשוקתי בך אך נסוגתי, ממאנת משוכרת ממגע מלוטשת בכאב.

שמחה היא אורה...

(הרעיון של picture) התמונה צולמה על ידי הפיקאסה של רמת מגרון - מסתמא על ידי לאה קופל. https://picasaweb.google.com/ramat.migron/GDTQOL#5459691547090912594

בע"ה

שיהיה לכם חג מלא בחיוכים ותמשיכו לשמח אנשים בעבודתכם. שתשרה הברכה במעונכם ובכל מעשי ידיכם. פורים שמח.

מכובדות ומכובדים נכבדים, הננו מביעים את מחאתנו על שינוי צורת הבמבה מצורת בוטן גמלוני לצורת קוביות. לדעת החתומים מטה יש לשמור אמונים למסורת, וכל המוסיף גורע. הדבר גם עלול לגרום לבלבול בין קוביות במבה לקוביות שוקולד, או חלילה מתוך שיבקשו ילדים מהוריהם במבה יבואו לבקש מהם שוקולד, וחסה התורה על ממונם של ישראל. הננו קוראים לכל המחנה האמוני להביע את מחאתו ולהצטרף לדעתנו להחזרת עטרת הבמבה ליושנה. בכבוד רב, הרבנית חסמב"ה הרב דנידין "הרואה ואיננו נראה" האדמו"ר הנסיך הקטן הרבנית אורה "הכפולה" הרב פו "הדב" הרב קופיקו הסבא קדישא אליעזר והסבתא אלישבע הרב "מיץ פטל"

בע"ה וכל באי הישיבה המרכזית העולמית. (מטעמי אאוטינג לא צורף לכאן עוד גולש אליו זה מיועד כאחד..)

מי נתן לך רשיון?? :)

שיהיה לכם בלאגן שמח! בהצלחה!

אם לא הגענו במציאות אז לפחות באופן וירטואלי -)

"על שלושה מלאכים האתר עומד: על משה, על אריה ועל ענת" תודה תודה תודה!!

בס"ד אסתר פנים הוא לבש את מדי החייל החדשים שלו, לקח את הרובה הגדול שאבא אמר שהוא הרובה הכי טוב שיש לצה"ל והוא גם משמיע קול של ירייה, ממש אמיתי. הוא חייך לאימו שמרחה על פניו אודם בצבע שחור כדי שיהיה לו שפם – כמו לכל מפקד מפורסם. ואז כשאמא צילמה אותו בכניסה לגן הוא חייך את החיוך הגדול מכולם, חיוך של חייל קשוח, אבל לא ממש, שאמא לא תפחד ותברח. * * * הוא חזר מהגן מדלג, משלוח מנות עמוס כל טוב בידו האחת והרובה בידו השניה. הוא נכנס לביתו. אך לפתע משהו השתנה, מישהו עמד בסלון ליד אמא, מישהו רע עם רעלה שחורה. החייל הגיבור לקח את הרובה – וירה. הוא התנפל עליו מאחורה ותפס לו בחולצה. "אתה לא תתקרב לאמא שלי! לא כשאני כאן!" הוא צעק בקול, מטפס על כתפיו של האיש לפני שיגיע לאמא. הוא שמע אותו צוחק צחוק גדול וקולני, צחוק מוזר, צחוק שכבר שמע בעבר. "אני נכנע! אני נכנע!" קרא האיש במסכה השחורה וכרע על ברכיו מול הילד. החייל הקטן עמד נבוך, כל כך מהר הוא נכנע? "תוריד את המסכה!" קרא, הרובה קצת רעד, אבל הוא לא פחד. האיש בשחור הוריד את המסכה מפניו, מחייך. הוא עמד מול מוכה תדהמה. אבא? "אבא?! בכלל לא הפחדת אותי!" הוא שילב את ידיו בפרצוף רציני. "אני אפילו ניצחתי אותך!" הוא התחיל לצחוק, כמו אביו ורץ אל ידיו המושטות אליו לחיבוק... *** לפעמים ה' מסתתר לנו, מתחבא. לפעמים שחור לנו וקשה למצוא את הטוב, אבל הוא שם, רק מחכה לתת לנו חיבוק חם... ** יורבית יקרה, תודה על ה-כל! פורים שמח – באהבה!

חולה עליך יצחק -)

בס"ד. אז מה, איך כ"כ מהר גדלת לנו? [ובכל זאת- עדיין קטנה בשנה מאיתנו...] הנה הפכת לך לשביעיסטית חרשנית וחרוצה שמרוב כובד את הספרים סוחבת במריצה... אז אולי לא תמיד אנחנו פה בשבילך [אני לפחות] ולהקשיב ולהשתתף בחוויות זה כבר הרבה פחות, אבל בכל זאת הייתי רוצה שתמיד תזכרי [תחי ההתפלצנות -] שאת עמוק עמוק בליבי... זה נכון שהחרוזים לא ממש מוצלחים, אבל ככה זה כשהשעה מאוחרת ועייפים. אז פורים שמח יקרה! ממני, חברה קצת ישנה...:)

ברכות לרגל השחרור! :)

בהערכה עצומה!

בסיעתא דשמיא. ליופידו.. 'קשקוש בלבוש' זה מה שאמרת, אך את ממני פעימה החסרת. הוקסמתי מצניעותך ועדינות נפשך, את כל שיחותינו ליוית באהבתך. לו יכולתי רק מעט ממך ללמוד, את סוד האמונה, והכח מולם לעמוד. איך משמעת עצמית הצבת לפנייך, ובהתמודדות כזו, מי יכול עלייך? עוד פעם אחת ודי, לא הפסקת לומר עוד תראי תואצות, בסופו של דבר. אז להגיד תודה- זה מה שנשאר.

די להיות שמנה! :)

בסיעתא דישמיא לאבא הטוב מכולם* השעון כבר מורה על שעה אחת אחר חוויה אחת שלא נשכח לדורות. שתיקה, כמו תפילות לא נעלמת. לא היא פועמת ברגשי הזמן שהיה ולא שב. תינוק עטור תלתלי זהב, כולו אומר טוהר מתרקד אט בזוהר נצחי של כל המבקשים להבין רגעי תום שבין חיים ומלאכים. שכמו מתמסרים לאותו בכי דק שפתע הפציע, יום חדש הגיע ואיתו נשמה מקודשת מחודשת. ילדי הרך, אהובי.