"מודה אני לפנייך מלך חי וקיים.." אמר בקול עליז ושמח בנימין אחיו של יונתן וכך הצטרף אליו יהודה אחיו וכך שאר האחים עקיא ונפתלי והנה יונתן עוד רדום ולא התעורר.
"יונתן תקום" אמרה אמו
פקח את עניו ואמר בלחישה "מודה אני לפנייך.." ונטל את ידיו
כולם סיימו את האכול ונוטלים את המטריה והמעיל בדרכם לבית הספר.
יונתן קם עצוב, היום הוא אמר את הברכה "מודה אני" בלחש, פעם הוא היה קם וצועק "מודה אני לפנניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך!" ואיזה אושר שאמר את זה בריקודים ושירה , אך מה גרם ליונתן לאבד את שמחת החיים שלו.
הוא יצא אחרון מבין כל אחיו ולפני שיצא נטל מעיל ומטריה ותמונה ששם בתוך הכיס.
* * *
"בוקר טוב תלמידים יקרים, מה שלומכם?"
"ב"ה " נשמע קולם של הילדים
"לפני כשבוע הינו באמצע יציאת מצרים, הנס הגדול שה' עשה לעם ישראל, הוציא את בנ"י ממצרים וחתך את ים סוף לשניים, נס גדול קרה לבנ" ולמרות כהל הם אמרו למשה רבנו עדיף שהיינו נשארים במצרים, תראו עד כמה ניסים ה' עשה לע"י אך בנ"י היו כפוית טובה, לא העריכו את מה שה' נותן להם, ושמשה רבנו עלה להר סיני מה בנ"י עשו? חטאו בחטא הכי חמור! עברו על חטא מעשרת הגבירות בנו עגל! איום ונורא, כמה ניסים וגדולות ה' עשה ובנ" עדיין לא העריכו אותו, ואני שואל אתכם ילדים יקרים, למה? למה הוא לא העניש אותם ישר? למה הוא נתן להם להמשיך לפגוע בו? למה הם היו כפוית טובה? מה משך אותנו להיות העם המובחר אפילו שחטאנו רבות?"
"שאלה חכמה שואל מורנו היקר" אמר יוסף " אך אני חושב שמה שמושך אותנו לה' זה בגלל שאנו העם המובחר ולא רק בגלל זה אלא גם בגלל שאנו הסכמנו לקלבל את התורה ושאר העמים אמרו "נשמע ונעשה" ואנו אמרנו "נעשה ונשמע" קודם נעשה אחרי זה נישמע לכן זה מה שמחבר אותנו"
"תשובה יפה אמרת יוסף, כל הכבוד, אני רוצה עוד תשובות"
"המורה, שלבנ"י היה טוב הם לא היו צריכים את קב"ה ולכן עשו כחפץ ליבם, הרגישו הנאה ולא הרגישו מחסור ושכחו את בורא עולם וברגע שהיה להם רע ונתקלו בצרה אז נזכרו בו, נזכרו שיש בורא עולם ופנו אליו הם ידעו לפנות אליו רק בשעת צרה ושהיה להם טוב הם לא הודו לו אפילו" אמר אליהו " אבל, אניחושב שה' אף פעם לא מתייאש מאיתנו , אנו הילדים שלו, והבנים שלו, זה שבנ"י חטאו זה מראה עד כמה ה' רחום ורחמן עד כמה הוא ויתר להם, ה' אוהב את כולם, ותמיד אפשר לעשות תשובה על חטא"
"תשובתך נכונה אליהו, אל מדוע בנ"י כל הזמן חטאו ואחרי זה בשעת צרה הם פנו לא ולא רק בשעת שמחה, מדוע? מה רצו להראות?"
"המטרה היא להראות את ניסי הבורא וגדולתו, בני ישראל המשיכו מכיוון שלא היו צריכים את עזרתו של הבורא , לא הרגישו צורך בכך אבל רק בשעת צרה הם ידעו לבקש ממנו" אמר אברהם
"עם בני ישראל לא היו חוטאים לא היתה ניתנת לנו האפשרות לראות את ניסי הבורא ואת הניסיונות והיצרים" אמר יקותיאל " לפי דעתי, ה' מנסה להראות לנו שלמרות החטא הגדול ולמרות הכפוית הטובה הוא סולח לנו וראוה בנו רק את הטוב כי אנו העם הנחר שלנו ואנו אמרונו "נעשה ונשמע" ולא אף עם אחר וזה המיוחד של העם היהודי שלמרות כל החטאים וכל הניסיונות והיצרים והתאוות ה' רואה בנו כניצוץ, כי אנו הילדים שלו"
" תשובתך מאוד נכונה , אתה צודק מאוד"
"זה פשוט מוד המורה, עם ישראל לא ראה כלכ ך את גודל החטא ולא ייחס לזה כל כך משמעות לכן ה' כל פעם עשה נס כדי להבהיר להם מי הוא, כדי להראות להם את כוו של בורא עולם" אמר נתנאל
"נכון נתאנל, אתה צודק"
יונתן בנתיים שוקע במחשבות רבות, מנסה להקשיב לשיעור אך מחשובתיו לא נותנות לו מנוח"
* * *
הנה נשמע קול צלצול הפעמון ב- 10:30 לארוחות בוקר, ובנתים אביו של יונתן הגיע לבית הספר ונכנס לחדרו של המורה
"שלום , שלום.." קידם יהושע בברכות את מנחם
" וברכה"
"מה שלומך?
ב"ה. ושלומך?
"ב"ה גם"
"התרצה לשתות משהו?"
"לא, תודה רבה על ההצעה" אמר בחביבות מנחם
"כפי שהנך יודע רציתי לתאם פגישה בקשר ליונתן, האם קרה משהו בזמן האחרון ליונתן? קרה לו משהו שגורם לו להיות עצוב?"
"אנני חושב שיש בעיה לבני, לא שמתי לב לשינוי שהיתחולל לבני, אני מכיר את יונתן כילד שמח ושופע חיים"
"אני חושב שכן קרה משהו לך, הוא עצוב, עצוב מאוד, מענין אותו המוות והחיים, הוא שואל על זה ומסתקרן, אולי קרה משהו במשפחה ? קרה משהוא למישהו קרוב או רחוק במשפחה? שמתי לב שהחזיק באמצע השיעור תמונה והתבוננתן בה עמוקות... אוללי תיזכר בבקשה מה יכול להטריד את יונתן"
כן, מנחם ניזכר במושי ז"ל חברו הטוב של יונתן, מילדות עוד היו חברים, החברים הכי טובים, כל הזמן היו ביחד, אין רגע לבד שלא היו ביחד, היו בגן ביחד, בבית הספר ביחד, כל הזמן היו ביחד, אבל הגיע היום הנורא ביותר והמחריד ביותר , הבשורה הרעה שקרעה את ליבו של יונתן לחתיכות, מויש לפני כשנה נפטר מתאונת דרכים, אותו כביש שחצו מוישי וינתן ופתאום גנחה מכונית במהירות אדירה והתנגשה במושי ונפטר על המקום.
"ליונתן, היה חבר , חבר טוב ויקר שנפטר לפני כשנה מתאונת דרכים, היה בשבילו כמו אח, היה בא אלינו לעיתים וישן אצלנו ואף הוא היה מזמין אותו לשבת אצלנו ום הוא היה הולך אליו, אני מכיר את אביו המון שני מאז שמושי ויונתן נולדו הם ביחד, כשיונתן שמע על הבשורה הזאת, הוא לא האמין לי בהתחלה, הוא אמר שזה לא נכון וזה שקר, אך ניסתי הכל ככל שביכולתי והוא פרץ בבכי אדיר " מנחם נאח וגם נזכר בכאב ועד כמה ילד טוב מוישי היה " הוא התחנן בפני שהוא חפץ לבוא להלוויה היססתי בהתחלה כי הוא קטן בשביל הדברים האלו , אך בסוף השתכנעתי ולקחתי אותו, בסוף ההלויה יונתן אמר לי שהוא רוצה להישאר לבד ואני הלכתי הצידה והבטתי בו, הוא השתטח על הקבר והתחיל לבכות וצעק "ריבנו של עולם, למה?! למה אותו דווקא?! למה לקחת לי אותו?! והוא התחיל לבכות שעה על הקבר ניגשתי אליו והתחלתי גם אני לבכות וובוא חיבק אותי חזק ולא אמר מילה רק דמעות ובכי נשמעו"
והאב נזכר בסיפור והיתה לו תחושה גם רעה, תחושה של עצבות.
"אני מצטער, אני משתתף בצערכם של המשפחה, ואני רוצה מאוד שתדבר על זה עם יונתן, כואב לי לראות אותו עצוב, ואנסה גם לדבר איתו ונתאם פגישה שלושתנו"
"בסדר גמור" הסכים מנחם
"היה לי נעים לשוחח איתך וטוב שנפגשנו וסיפרץת לי את הסיפור"
"אין בעד מה, כל טוב"
נפרדו השניים לשלום
* * *
"יונתן, בוא איתי לתפילת ערבית" אמר אביו
" בסדר ,אבא"
השניים התכוננת ויצאו לתפילת ערבית
תפילת ערבית הסתיימה והם ברכם לביתם ובדרכם מדברים השניים " היום היתי אצל המורה שלך בבית הספר"
"כן, נכון אמרת לי שיש לי פגישה, על מה דיברתם אבא?"
חשש אביו לדבר איתו על זה, על מנת לא להזכיר לו את הכאב המר, אך מנחם הרגיש צורך עז לדבר עם בנו על זה
"יונתן, המורה שלך התעניין מדוע הנך עצוב בזמן האחרון , והוא הזכיר את התמונה שהיתה אצלך ביד באמצע השיעור" יונתן כיצד נבהל והוא ידע לאן אביו חותר
אביו ויונתן התישבו על הספסל ודיברו
" יונתן, אני רוצה לדבר איתך על נושא מאוד חשוב, נושא שלא מדברים עליו בגיל שלך , אך אני רוצה להסביר לך כמה דברים" והתחיל לדבר אליו " הרי אתה יודע ותמיד אמרתי לך שכל מה שקב"ה עושה זה רק לטובה ושהאם מת הוא בעצם סיים את תיקונו וכי כך ה' קבע שימות בתאריך הזה, ושי ז"ל היה ילד נפלא ומקסים אני בטוח שהוא במקום טוב,ואני בטוח שהוא לא רוצה שתהיהי עצוב ותכנס לדכאונות וליגון חזק בגל המוות שלו, זה יגרום לו יותר עצבות בשמיים, אל תדאג הוא תמיד איתך , והוא שומר עלייך, ה' שומר עליו למעלה, הוא נימצא במקום טוב, הוא נפטר לפני כשנה ף ילד שלפני בר מצווה נשמה גדולה ירדה לעלם ורק תיקון קן היה צריך להשלים וא זניפר ועכשיו הוא נח בעולם שהוא נימצא כעת"
יונתן הקשיב לאביו אבל בכל זאת כואב לו
"אבא, איך אני יכול לדעת שטוב לו?"
"תדמיין אותו, עצום את עיניין ופשוט תן למחשבות להוביל אותך "
"אבא, מדוע אנשים מתים?"
"כדי לעשות תיקון ונתן"
"אבל , אבא, זה מכאיב שאדם נפטר זה מכאיב לשני, מדוע זה כך?"
" ה' לא רוצה להכאיב, ולא רוצה לעשות שום רעה ליהודי, פשוט זה היום שנקבע לו למות, ואנו צריכים לשמוח כי עכשיו הוא עובר לעלום הבא לעולם האמת, נכון זה כואב אבל חייבים להמשיך הלאה יונתן"
" אני לא יכול להמשיך הלאה"
"למה?"
"כי זה קשה לי... אני רוצה לדעת מה איתו? מה שלומו? "
" טוב לו שם למעלה, הוא נימצא איפה שכול הצדיקים"
" איך"?
"ילד מתחת לעול מצוות שנפטר זאת נשמה של צדיק וברגע פטירתה היא עולה לגו עדן"
"טוב אבא אני אשתדל"
ובנתיים הם מתלהכים לבתם והנה הגיעו ומתארגנים לשעת הערב והנה הגיעה שעת השינה שכולם הולכים לישון ורק יונתן נשאר ער ואביו נכנס לחדרו ומתחיל לדבר אליו
" יונתן, שאדם נפטר זה כואב אך ה' לא מצפה מאיתנו להישאר בכאב הזה לא הוא רוצה שנמשיך הלאה הרי הנשמה היא נצחית ובעצם שאדם נפטר זה הנשמה שנפרדת מהגוף"
"אני יודעת את זה , אבא אתה חושה שאראה אותו בעולם הבא ונהיה ביחד כמו פעם?"
"אמממ... תבקש מקב"ה, אני בטוח שתענה לבקשותייך, בעולם הבא כולם יכריו אחד את השני"
"לילה טוב בנתיים יונתן"
"לילה טוב אבא"
יונתן נירדם ומנסה לדמיין את מושי ז"ל והנה רואה את מוישי מופיע לו כמלאך עם כיפה שחורה ופאות מסולסלות וציצית ולומד וסידור בידו ויונתן מבין מיזה שטוב לו למעלה, ושכיף לו שם וכך נירדם בהרגשה טובה
תגובות
הסיפר מהמם ומרגש ועצוב!!
יעקב.