ואף-על-פי-כן,
החיים הם משחק ילדים.
בו הוא נופל.
ונבנה בדמותו,
תמיד קצת אחר.
מתוך
II. היקום שהוא פאזל שאם
מצאת את כל חלקיו,
ראית תמונה גדולה, בהירה ו-
שלמה.
מורכבת מעצמה.
III. והזמן, הוא משחק זיכרון
ואם נפסלת הוא
חוזר לכאוס,
להיגיון.
ואֶל
IV. החלום שהוא כמו מציאות
מדומה.
כשאתה שוכח את ההבדל הוא
פולט אותך.
עם מסיכה וחבּוּרה
של אקסיומות מקובעות.
כמו ספר תמונות. רק
שכח הכל,
כל מה שידעת ועבור הלאה
אל מה שעכשיו יהיה האמת
לאמיתה.
אל שִכְחת העולם
שרק היא
כרכבת חשמלית עוד
נוע תנוע.
תגובהתגובות