וצמחת קרן לדוד עבדך

בעז"ה.

ראשית: המקום/זוית ממנו צולמה התמונה(המרפסת של הכותל) שרק משם אפשר 'לתפוס' את השריד מעל גובהה העניים

שנית: האיחוד של כל הפרטים בתמונה:
הגדל-שמסמל התחלתא דגאולה(לא הייה קל לתפוס אותו מתנוסס-שעת בין ערביים מלאת רוחות)
הנשים ואנשים(מימין לשמואל:))-בכיסופיהם לגאולה שלמה.
השריד- המעט שנותר ולא מרפים ממנו, אשר לשלמותו כולם רוצים.
והצימחיה(מאחורי הקיר)-אשר הביאה לי את רעיון הכותרת.

זו דעתי!<הלא אוביקטיבית-ממבט עיניה של הצלמת>
סליחה אם זה עמוק/חופר. אך שאלת,ולא יכולתי שלא לענות..:-)

יש פה שרשרת תגובות היוצרת לא התכוומת אלייך אלא ליוצר הקודם םשוט היא לא שרשרה בכוון הנכון

בדולח

כל הכבוד!