רְאִיתִיךְ פּוֹסַעָת אֵלָיי
וְרָגְלָיִיךְ אֵינָן צוֹרְבוֹת אֶת חוֹם הַמִדְרֶכֶת.
בְּאֶפֵר עֵינַיִיךְ, עַפָר בְּגָדַיי,
יַדָענוּ כִּי שָׁוְוא אָת הוֹלֶכֶת.
כִּכְנַפָיִים הַיָה לַךְ תוּמֵךְ,
וְאָנִי כְּנָוַוד, גּוֹנֵב חַיִים שֶל אַדָם בַּעָל הֵד.
וְעִם שׁוֹךְ הֶבֶל נְשִׁימָתְךְ,
גִּילִיתִי- עוֹדֵנִי נוֹדֵד.
חַיֵי אַהָבַה וְזוֹהַר
עוֹרֶף פָּנוּ לַבוּר, לַקָטַן בְּפוֹשְׁטֵי הַיַדָיִים.
לְנָסִיךְ יְפֵה-הַתוֹאָר
רְאוּיָה נְסִיכָה לָהּ כְּנָפַיִים.
עֵינָיִים אַפוֹרוֹת בְּדֶמַע
הָיוּ לָךְ בְּהַזַיָיתִי, חֲלוֹם הַיוֹם שְׁלַהָט.
וְאַנִי שָׂחַקְתִי לְשֶמַע
רִשְׁרוּשׁ עֲזִיבַתֵךְ בַּלָאט.
תגובהתגובות