יושב עם סבתא,
בבית קפה בעיר.
אלבום עימה הביאה,
להראות לי את חיי.
כאן בתמונה,
כשנולדת...
מחייך לעולם חדש,
תינוק תמים.
עברו להן שלוש שנים.
יום ראשון שלך בגן,
תראה כיצד גדלת,
שמחה למשפחה.
מסתכל אני בסבתא,
ולה בזוית העין, דימעה.
מביטה בתמונות,
ומעלה זכרונות.
יום ראשון ללימודים.
תיק לי על הגב,
מהלך על אם הדרך,
אל אופק מאושר.
בתמונות השנים רצות...
אני כבר בצבא,
מחבק את הפלדה,
השמים מעוננים.
סבתא מביטה בי,
ואומרת בלי מילים:
זו היא הנוסטלגיה,
איך החיים עוברים.
יושב בבית קפה,
הנכד לצידי.
הבאתי לו אלבום.
איך השנים חולפות...
תגובות
הוא משקף את מהלך החיים של אדם בשר ודם.
יישר כוח!
הקריאה לא זרמה לי כל כך, נתקעתי קצת.
בבית השני והשלישי הורגש במיוחד.. חסר הקשרים יותר לטעמי.
אולי כדי לעבור ולשפץ קצת.